מדף הספרים של שי פישר - הספרים שדירג

הוא מתחיל במקום בו אתה או את נעשים חלק ממנו... אחת ליובל מופיע ספר שיש בו גילום החלומות הכמוסים והעמוקים ביותר של הקורא. ``הסיפור שאינו נגמר`` הוא סוג כזה של פנטסיה: עלילה קסומה על נער בודד וגלמוד, שנכנס - באמצעות דפי הספר - אל ממלכה יוצאת דופן. שם, בארץ הדמיונית, אגב חיפוש רצוף סכנה והרפתקה, לומד בסטיאן מה מידת אומץ - ליבו. הוא גם לומד

ברומן מרתק זה נרקמת עלילה פנורמית על רקע ירושלים המנדטורית רבת המתחים והגונים, כאשר יהודים, ערבים ואנגלים חיו בה יחדיו. במרכז העלילה - שהיא כחוט - שדרה למחרוזת תמונות - הוי מרהיבות - שתי משפחות ירושלמיות, בית אמריליו הספרדי הותיק ובית פרופסור ברזל הרופא מפרנקפורט. אך גיבורת הספר היא עיר הימים הרבים, על אורה ונופיה, ועל פניה השונו

מהדורה חדשה זו של שיריו המוקדמים של דוד אבידן רואה אור בעשור לפטירת המשורר. המבחר מייצג את שירתו המוקדמת של אבידן (1952-1964)- כ-70 אחוז מארבעת ספריו הראשונים ("ברזים ערופי שפתיים", "בעיות אישיות", "סיכום ביניים", ו"שירי לחץ") וכן ארבע חטיבות נוספות, מהשנים 1962-1964 – "אין עלית רוחנית בארץ הזאת", "שירים צוננים ואחרים", "קוהלת הצעיר וגו" ו"הוא אשר מ

"אל מר בילבו הפורץ, אנו מתכבדים להביע את תודתנו הכנה על הכנסת - האורחים ועל הסכמת כבודו לסיוע מקצועי. התנאים: תשלום במזומן מיד עם סיום העבודה, שיוכל להגיע עד החלק הארבעה - עשר של הרוח הכללי. הוצאות הנסיעה מובטחות בכל מקרה...הואיל וחשבנו שאין זה מן הנחוץ להפריע את מנוחת כב', הקדמנו ועשינו את הסידורים המתאימים. אנו נחכה לכב' בפנדק הדקרון

סיפור העלילה הגדול שר הטבעות מוגש בזה לקוראים במהדורה עברית חדשה, המבוססת על המהדורה האנגלית השנייה והמלאה של הספר, לרבות הנספחים. הסיפור צמח מתוך יצירת חייו של ג'ון רונלד רעואל טולקין – המסכת המיתולוגית רחבת יריעה "הסילמריליון". במשאל שערכו רשת החנויות ווטרסטון וערוץ 4 של הטלוויזיה הבריטית, 25,000 משיבים הכתירו את שר הטבעות, בר

תולדות משפחת איכרים, מראשוני המתיישבים בעמק יזרעאל, מסופרות בפי הנכד, שהתייתם מהוריו בגיל רך וגדל בבית סבו ובצל אישיותו. עולמו הוא עולם המיתוסים של ראשית ההתיישבות, תעלומות משפחתו, אגדות העמק וחיי הטבע שבתוכו גדל. את סיפורו הוא מספר באהבה ובגילוי לב. רומן מרתק ומקורי הכתוב ביד אמונה ובדמיון כובש.

העולם מושמד: טעות אנוש בת עשירית השניה בפרויקט של משרד ההגנה האמריקני פותחת מכתב שרשרת של מוות. הטובים מתים עם הרעים, הלוחצים על הכפתורים עם המופעלים. אין חנינות, הכסף לא יכפר על דבר.אחוז אחד בלבד נותר בחיים ובעולם החדש. עולם שומם, ללא מוסדות אך עם כל המשאבים, שאין מי שיפעילם. זהו עולם שבו קומץ של ניצולים מוכי איימה חייבים לבחור עמדה

הרפתקאות וינטו אדום - העור ויד הנפץ חיוור - הפנים. "מהגר ירוק" הוא כינוי גנאי מעליב מאוד למין יצור מגוחך ורכרוכי. "מהגר ירוק" מתבייש, למשל, להניח את מגפיו המלוכלכים על ברכיהם של חבריו למסע, או לגמוע מן המרק שלו בלגימות רעשניות כחרחוריו של תאו גוסס. יש לו מצפן שאחרי יומיים או שלושה מצביע לכל הכיוונים האפשריים, אבל לא לצפון. כשהוא טוען א

"ומה יש בחבילה - יודע אתה"? "כלי זכוכית" ניחש אורי "זכוכית? יפה אמרת. בוא ואראה לך טיבה של אותה זכוכית" ושומסקי פתח את החבילה. היו בה שלושה רימונים, שני אקדחים וכדורים לאין ספור. כך, מבלי משים, הוכנס אורי לסוד ה"הגנה". ובימים שלאחר מכן: לבטי התבגרות, תעלולי - נערות, ידידות, אהבה, וכמובן, גם פעילות מחתרתית עניפה, לעתים מסוכנת. זהו רומן לבני

האליפים הם תלמידי השנה הראשונה בבית הספר התיכון החקלאי גנות. לטענת המנהלת עדיין לא היה בגנות מחזור כה תוסס ומרדן כאליפים שלנו. בטיחים וג`מילים מסתכלים עליהם מגבוה. דלידים עושים להם צרות ללא סוף, אך האליפים אינם מתרשמים. במשך השנה מתפתחת בהם גאוות-כיתה ו"אחוות-לוחמים", החיים המשותפים (בפנימיה, בכיתה, בעבודה) והחוויות המשותפות (בטיו

ב-12.10.1964 לפני 50 שנה בדיוק, נכנסו חמישה ילדים בשערי בית החרושת העצום של ווילי וונקה לראות את פלאי ממלכת השוקולד. את קורות הסיור הזה ואת תוצאותיו מספר רואלד דאל ביצירת המופת צ'רלי בממלכת השוקולד. לאורך השנים היצירה תורגמה ל- 55 שפות ונמכרה ביותר מ- 20 מיליון עותקים ברחבי העולם. היא עובדה פעמיים לקולנוע: בכיכובו של ג'ין ויילדר בשנות השבע

ילד מופלא היה קאיטוש (אנטק) - אמיץ, חסר סבלנות, בעל רצון חזק ורעיונות מקוריים, שאהב יותר מכל מסתורין. הוא היה כזה עוד לפני שהפך להיות מכשף. סיפור עלילותיו המרתקות והמופלאות של קאיטוש, המכשף הצעיר, היא פרי עטו של ינוש קורצ'ק, סופר-מחנך-רופא-מנהל בית-יתומים בפולין, אשר שמו נודע לתהילה בעולם כולו. ינוש קורצ'ק, אשר שמו האמיתי היה הנריק גול

הַיֶּלֶד נִסִּים וְהַקּוֹף נִפְלָאוֹת הֵם שְׁנֵי גִּבּוֹרָיו שֶׁל סִפּוּר נוֹדָע וְאָהוּב זֶה מֵאֵת לֵאָה גוֹלְדְבֶּרְג, הָרוֹאֶה אוֹר כָּעֵת בְּמַהֲדוּרָה חֲדָשָׁה. הַסִּפּוּר מִתְרַחֵשׁ בְּתֵל אָבִיב בְּקַיִץ אֶחָד, לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת. נִסִּים בֶּן הָעֶשֶׂר בּוֹרֵחַ מִשְּׁכוּנָתוֹ וּמַגִּיעַ לִשְׁכוּנָה אַחֶרֶת

הייתי שקועה בכתיבה כאשר צלצל הטלפון. הרמתי את השפופרת. מן העבר השני עלה קול זר לי. נרגש משהו. "הייתי רוצה להפגש איתך", אמרה לי הדוברת לאחר שהציגה את עצמה. "בסדר", עניתי, "נוכל להפגש". "האם תוכלי לבוא אלי?", היסס קולה במקצת. "אני... איני קלת תנועה ביותר..." עוד באותו שבוע נפגשנו בביתה. היתה זו פגישה שפתחה לי פתח לעולם אחר שלא היה ידוע ל