“מצאתי את הספר בספריה באגף ספרי -הילדים ."מה חנוך לוין עושה בעולם התמים הזה "?!- חשבתי לעצמי -"לא יכול להיות שהוא כתב ספר שירים לילדים בנימה חינוכית ו/או תמימה","משהו לא הריח לי".
צדקתי!!! לוין לא מאכזב. הספר הנו ספר- ילדים אבל מיועד למבוגרים. השירים הנם שירי "אי-היגיון"-{nonsense) טבולים בהומור השחור הידוע של לוין אודות חיי המבוגרים והילדים.
לוין משתמש בשירים בדימויי ילדות כדי לחשוף את האמת הכואבת של החיים מזווית ראייתו,בשימוש לשון מצועצעת וילדותית. שילוב זה הופך את הספר לשירי- ילדים פרועה ,חסרת מעצורים,גסה ובוטה בלשונה ובתיאורים שאינה מיועדת לילדים!!!.
תחת שלושה כותרים:"שירי ילדים", "שירי אבא" ו"כתובות על מצבות",השירים מספרים את שלושת שלבי חייו העיקריים של אדם: ילדותו,בגרותו ומותו.
משער -"שירי ילדים ":
הילדה חיותה רואה ממותה
________________________
"הילדה חיותה,הגרה ברחוב ז'בוטינסקי,
מול בית-החולים ליולדות אסותא.
נסעה אל הדודה בלונדון לראות ממותה.
עמדה לה חיותה ליד הממותה,
הביטה מבסוטה,
פתאום נפלה הממותה,
ישר על מי? - על חיותה.
הדודה צועקת: חיותה! חיותה!
ואין חיותה.
בערב בא מנוף גדול, מרים את הממותה,
שני פועלים מקלפים מן הרצפה את חיותה,
מקפלים לארבע בניחותא,
שמים במעטפה,
מדביקים בול
ושולחים להורים של חיותה,
הגרים מול בית החולים ליולדות אסותא.
מוסר השכל, אמרה אמא של יקי ליקי:
אם כבר לראות חיות, מוטב לראות תולעים בקקי."
הילדה ציפורה
_______________
"בלילות הקיץ הילדה ציפורה
מניעה גופה קדימה ואחורה.
האם כואבת לציפורה הבטן?
או מתאפקת היא מתת-שתן?
לא ולא, הילדה ציפורה
מניעה גופה קדימה ואחורה
כי יוסי מחביא גמד בין רגליה-
זאת סיפרה לי דודתי לאה."
משער-"שירי אבא":
כמו חירבון צבאי קצר
______________________
"כמו חירבון צבאי קצר
בשדה קוצים בלילה קר,
אבא האדים ו-הופס !-
יצאה לו הנשמה כמו קלופס."
האיורים המפתיעים ,השנונים,הפרועים ,והגסים בילדותיותם של רותו מודן,משקפים ומשלימים להפליא את רוח השירים בספר .
כל איור גרם לי לחייך ,לצחוק ולהיות מופתעת מחדש מעמוד לעמוד.
טוב ,ברור שהספר אינו מיועד לילדים ,אבל אני נהניתי הנאה גמורה מהשפה הגסה,הבוטה ומהאיורים "השובבים".
אני ממליצה בחיוך רחב לקרוא בו וליהנות.
נ.ב.
כשאחזיר את הספר לספריה אמליץ לספרנית להעביר את הספר ממקומו באולם ההשאלה של ספרות -הילדים לזאת המבוגרים,
בכל אופן צריך לשמור על מידת-תומתם של הילדים.”