מדף הספרים של לורינוש - הספרים שדירגה
לפני עשרים שנה נכנסו ארבעה צעירים למעבה היער, ולא שבו.
גופותיהן של שניים מהם נמצאו; שני האחרים נחשבו מאז לנעדרים.
עתה, פול קופלנד, אחיה של אחת הנעדרות, הוא תובע מחוזי אמביציוזי הנאבק לנצח
במשפט החשוב ביותר בקריירה שלו ולשקם את חייו האישיים.
אבל גילויה של גופה, שעליה סימנים הקושרים אותה לקופלנד, מכניס את חייו לסחרור מחודש.
הגיל
אנסטסיה סטיל, סטודנטית לספרות, יוצאת לראיין את היזם הצעיר והמצליח כריסטיאן גריי.
במשרד רחב הידיים שבקומה העשרים היא פוגשת גבר מבריק ויפה תואר שגורם לה, פשוטו כמשמעו, לאבד את שיווי המשקל. היא מופתעת מהעוצמה שבה היא נמשכת אליו, ומופתעת עוד יותר לגלות שלמרות חוסר ניסיונה – גם הוא רוצה בה. ואז הוא מסביר לה מהם התנאים שלו, והיא מגלה מה
רוצח מסוכן מסתובב חופשי
הבת שלו היא היחידה שתוכל לעצור אותו
להלנה פֵּלֶטְיֶה יש סוד שהיא מסתירה מכל מי שמכיר אותה, אפילו מבעלה. לפני יותר מעשרים שנה, נערה צעירה ממישיגן נחטפה והוחזקה בבקתה מבודדת באזור מוקף ביצות. הנערה הזאת הייתה אמא שלה, והחוטף – אבא שלה. הלנה נולדה וגדלה בבקתה המבודדת הזאת, ללא חשמל, חימום או מים זורמים, ופי
יש שני סוגים של בני אדם: אלה שמחכים שאחרים ירשו להם, ואלה שמרשים לעצמם.
ויש שני סוגים של נתיבי חיים: אלה המוּכּרים ואלה שאנו יוצרים לעצמנו.
תמיד אפשר לנהוג בכבישים הראשיים וללכת בעקבות בני האדם שהיו כאן לפנינו. אבל הדברים המעניינים באמת קורים כשאנחנו מוכנים לפנות בפניות לא צפויות, לנסות דברים חדשים, להטיל ספק בהנחות מקובלות ול
לפעמים אני הולך ברחוב, ותוהה לאן כולם הולכים? לאן היא הולכת? ומאיפה לעזאזל הם כולם באים? אני עוצם לרגע עיניים, וחושב האם יש מישהו שבאמת מאושר בפנים. ושאלה נוספת, שגם עולה לפעמים, היא לכמה מהם יש פס קקי בתחתונים? זהו ספרו השני של אילן הייטנר מחבר רב המכר "חוכמת הבייגלה".
גופתה של סמדר היפה נמצאה מוטלת במכונית, על פסי הרכבת בואכה קריית גת. דקלה, שסמדר היתה לה כאחות, מסרבת לקבל את קביעתה של המשטרה כי מדובר בהתאבדות. מוכת יגון אך נחושה והחלטית, פותחת דקלה בחקירה משל עצמה ונתקלת בדמויות מעברה של סמדר, כולן רומזות על סודות אפלים ומעוררות שאלות ותהיות: מי הוא "החנוק" שביקרה סמדר בכלא באר שבע, מדוע ממהר סנ"צ
´דוקי,´ אומר הקול. ´דוקי, את שומעת אותי?´
לא יכולה לענות.
´דוקי, תחזרי´, הוא עוצר אותי מלהחליק מטה, מנסה למשוך אותי מהתהום. טעם של אלומיניום ממלא את פי. אני רוצה שיניחו לי להישאב לאי-שם אבל הקול לא מרפה, עוטף אותי כמו גל קטיפה. הקול הזה.
יד מלטפת את מצחי, ריח נעים ומוכר מסתחרר סביבי. הריח הזה.
אני פוקחת את עיני והחדר פורץ בסחרור מטורף.
הכירו את אוֹבֶה.
אוֹבה הוא איש עקרונות.
הוא מאמין בסדר ובמשמעת עצמית.
הוא יודע שאין בעולם שום הצדקה להשאיר את שקית הזבל ליד הפחים או לחנות באדום-לבן.
הוא מקפיד לעשות דברים כמו שצריך.
עכשיו, אובה רק רוצה למות בשקט.
אבל הוא לא יכול. כי מעבר לכביש עוברים לגור שכנים חדשים. מהגרים כמובן.
והבעל, המגודל, עושה רוורס עם העגלה הנגררת שמח
רומן ביכורים יוצא דופן על אהבה ששורדת את אש הגיהינום וחוצה את גבולות הזמן.
כוכב סרטי פורנו, יפהפה כמו אל יווני, נשרף בתאונת דרכים מחרידה בעת שנהג במכוניתו שיכור ומסומם. כעת הוא שוכב בבית-החולים במחלקת הכוויות, מצבו קשה, רוב איבריו פגועים או חסרים, ונחמתו היחידה היא תכנון מדוקדק של התאבדותו.
ואז נכנסת לחדרו מריאן אנגל. פסלת סכיזו
"בטח נדהמת היום כשאחייך קיבלו את הירושה ואת לא. ואני יכולה לשער כמה כעסת כשהמשרה הבכירה ניתנה לקתרין. תסמכי עלי, אני יודעת מה אני עושה, וכל מעשי הם אך ורק לטובתך."
חייה של ברט בולינג'ר מסודרים מקיר לקיר: יש לה עבודה מכובדת ודירה מרווחת, ואפילו חבר שהוא עורך-דין מוצלח ויפה תואר. אבל כשאמה האהובה מתה בפתאומיות, היא מותירה אחריה צוואה
בינואר 1996, חודשים ספורים לאחר רצח ראש ממשלה בישראל, עוזבים זוג סוכני המוסד דב וליז את ביתם שבכוכב יאיר וממריאים לפריז לביצוע משימה חשאית – חיסולו או השבתו ארצה של סוכן שב״כ בכיר בדימוס שנמלט מהארץ.
לאחר שיחה קצרה עם סוכן לשעבר, מחליטים השניים לא לבצע את המשימה שהוטלה עליהם, לשוב ארצה ולהמשיך בהליך פרישה משותף מהמוסד. שעות ספורו
בת קיבוץ, שנישאה לאמריקני והיגרה מן הארץ, זונחת לפתע הכל מאחוריה ונמלטת לישראל עם בתה בת השתים עשרה, בסיועו של אדם מסתורי. היא אינה מוכנה לגלות לאיש את הסוד הנורא שהיא נושאת בקרבה, גם לא כשסכנה אורבת לחייה. מה היא מסתירה? מדוע אין היא מוכנה לחשוף דבר? מה יקרה כאשר תתגלה לבסוף האמת האכזרית? עלילת המתח רבת התהפוכות, העומדת במרכז הספר "ג
רחוק רחוק מעבר להר,
בכפר קאקארוזו ליד הנהר,
בבית לבן,
בין עצים ופרחים,
חיו מזמן מזמן
שני אחים.
שני אחים. וכדי שנבדיל ונזכור -
אוזו קוראים לאח הבכור,
ושם השני לאוזו חרוז הוא,
כי לאח הצעיר ההורים קראו מוזו.
אוזו ומוזו מכפר קאקארוזו.
גופתה של אישה יפה, המתגלה באישון לילה בסמטה נידחת ביפו, מובילה לחקירה שסיומה מפתיע ביותר... חייל ביחידה מובחרת, הנשלח לבצע משימה בכפר ערבי, מתקשה לשכוח פגישה יוצאת דופן עם הוריו של מחבל... איש עסקים המוזמן לסיור רשמי בגרמניה מקבל הצעה מדהימה מן הנערה המפתה המלווה אותו אל פגישותיו... עורנת דין צעירה, המגיעה לבית המשפט עם הלקוח הראשון
"רומן שכובש אותנו מהשורות הראשונות."
מָריוֹ וָרְגָאס יוֹסַה, זוכה פרס נובל לספרות
בעקבות גילוי בלתי צפוי של תצלום ישן, מונצה קמברה, רופאה יפהפייה ומבריקה בת ארבעים וארבע, עוזבת את ברצלונה עיר הולדתה ונוסעת בעקבות אהבתה הראשונה. המסע מוביל אותה לסהרה המערבית, מקום שבו יצר ההישרדות ורצונו העז של עם נשכח להמשיך לחיות יטביעו את
"ידיעות שמגיעות בלילה הן כמו שדים הבאים מהחושך. מוטב לדחות את ההתמודדות איתן לאור היום. כיסיתי את הראש בשמיכה. לא לשמוע את הטלפון, לא לענות, לא להיות... ובכל זאת הסקרנות גאתה..."
שיחת טלפון לילית מבהילה את גבריאלה אל חצר המעבדה לייצור אבקות יהלומים, שם מתגוררים סבא מקס האהוב ויקוב-עיתונים, חברו התמהוני. בפאתי החצר המוזנחת מוטלת גופת
זהו סיפורה האמיתי של מישקה, ילדה בלגית בת 7, שרוצה את אימא. השנה היא 1941, והוריה של מישקה נלקחים על ידי הנאצים. מישקה, כמו כל ילדה בגילה, קשורה מאוד לאמה ומחליטה לחפש אותה – עד שתמצא. במשך ארבע שנים היא מקיפה ברגל את אירופה, מצוידת במצפן שנתן לה איש טוב אחד. היא נודדת דרך היערות והכפרים, גונבת מזון ומאלתרת לבוש ונעליים. כשהיא פוגשת להקת
צעירה בלונינית מחוסרת הכרה וקצוצת שיער נפלטת לחוף בדרום אנגליה, על ידיה סימני קשירה. בבדיקות הרפואיות מתברר שלפני זמן קצר הביאה תינוק לעולם. היא אינה זוכרת מי היא. אין לה מושג מי ניסה להטביע אותה ומדוע.
מי מחק את זהותה? לאן נעלם פרי בטנה? גם למשטרה אין קצה חוט.
כשדייל רואה בעיתון את פניה של האלמונית המסתורית שפלט הים - אין לה ספק: ז
קצת אחרי שהמטוס ממריא עומר לא מתאפק ושואל, "סליחה, נדמה לי שאנחנו מכירים מאיזשהו מקום. יכול להיות?" ולפני שהאיש מספיק להשיב הוא ממשיך, "לא הצגתי את עצמי. עומר ברלוביץ´, נעים מאוד," ומושיט את ידו ללחיצה. "לא נראה לי שאנחנו מכירים. אבל ככה זה בארץ, כולם מכירים את כולם." "לא," עומר מתעקש, "לא,לא, אני בטוח שאנחנו מכירים. אפשר לשאול איך קוראים לך