"דיבה" הוא רומן חתרני ואירוטי על אישה שחצתה את כל הקווים האדומים.
יש לה בית מהוגן, יש לה בעל אקדמאי, יש לה בן אהוב, ולמרות זאת היא בוחרת לגור ברחוב. "זו הפעם הראשונה בחיים שטוב לי," היא אומרת, "מאז שאני על המדרכה אני מרגישה יפהפייה.
עד לא מזמן היא היתה מורה לספרות בתיכון. ואז היא פגשה את נ', תלמיד רגיש ויפה תואר בן 17. מודעת עד כאב לגופה,
סיפורו של הולדן קולפילד, נער בן שש-עשרה בארצות הברית של אמצע המאה ה-20, כובש לו אוהדים מזה חמישים שנה. ראשון מסוגו, דיבר "התפסן" בשפה שאיש לא דיבר לפניו: בשפה ישירה, פונה בגוף שני לקוראיו, מנבל את הפה בקללות מכל הסוגים, מספר הולדן את סיפור התבגרותו, מוחה על צביעות, מאוהב באמת ובתמימות.
סיפור על אהבה, עקירה וניצחון באפריקה, ילד משוטט ביער נייסנה, הוא מתרחק לעומק היער, ונעלם. כעבוד תשע שנים, שני פקידי מרשם התושבים מוצאים ילד לבן שגדל במשפחה של שחורים בהרים שמעבר ליעד. הם לוקחים מפילה את הילד ומחזירים אותו למשפחתו "המקורית". פילה, שגידלה את בנג'מין מאז מצאה אותו על סף ביתה, מסרבת לקבל את הגזילה השרירותית. מלאת זעם וכאב
שמה דינה.
בתנ"ך מוזכרים חייה כאפיזודה קצרה ואלימה, המופיעה בינות לפרקים מוכרים הרבה יותר בספר בראשית, העוסקים באביה יעקב ובתריסר בניו.
ספר זה המסופר בגוף ראשון, מגלה את תולדותיה וחייה רבי התהפוכות של דינה ושל הנשים בעולמה.
האוהל האדום, שבו אין לגברים דריסת רגל, הוא מעון הנשים בתקופת נידתן.
בו מתרחשות דרמות, קנאות ואהבות, ובו יוצ
זוהי אולי תמצית סיפור יחסיהן המורכבים של מגדה ואמרנץ: סופרת צעירה ומנהלת משק הבית שלה. יחסים מפתיעים, קרובים, עמוקים, בין אשה מבריקה העומדת בפני פריצתה הגדולה, לבין אשה זקנה ונוקשה שאינה יכולה להפסיק לעבוד - בביתה של הסופרת ובבתים אחרים. שאינה יכולה להפסיק לעבוד בחצר ביתה ובחצרות הבניינים המשותפים ברחוב. גם לישון אינה מסוגלת, אפיל