מדף הספרים של אילן - הספרים שדירג
"חיים כה רבים חייתי: נישאתי בגיל שלוש־עשרה ונעשיתי יורד מרכבה בגיל שש־עשרה, הייתי תלמיד חכם ומשכיל יווני, משיח וכופר. על חזי וגבי עדיין מתנוססות צלקות עמוקות, מזכרת מן היום שבו קמתי לתחייה. כיעקב אבינו לחמתי במלאכים ויכולתי להם, וכמוהו החלפתי את שמי במאבק. האם כל הדברים הללו היו מעשה ידי, או שמא נתיב זה הוכתב לי מלידה?"
על אדמה המנס
נחמיה כהן הוא תלמיד־חכם, בעל־שם, רמאי קטן ונווד מושבע. עם שש אצבעות בידו האחת, תשוקה בלתי נשלטת לספרים וחוט־שדרה מוסרי מפוקפק יוצא נחמיה למסע אל המשיח שזה עתה קם: שבתאי צבי.
נחמיה מזמין את הקורא אל אחת התקופות הסוערות בהיסטוריה היהודית, מזרח־אירופה של המאה השבע־עשרה, שלא דרך שחקניה הראשיים והמוכרים אלא דרך שלל גיבורי שוליים. תלמי
השנה היא 1983 וסוכן-מכירות צעיר נקלע בתום-לב להרפתקה מוזר לאין שיעור. שהרי בנסיבות מסוימות אפשר להשתמש במכונת הזמן כבמכונת חלל, והקורא גם הוא, בלי שיחשוד במאומה, מוצא עצמו פתאום על קרקע זרה ומאיימת, ועם זה כה מוכרה.
פאב תל־אביבי לא מן המרכזיים, שעת ערב מאוחרת. זוגות אחדים יושבים שם, גם כמה יחידים. בסך הכול שבעה שולחנות תפוסים: אחדים במרכז הפאב והאחרים – בצדדים או בפינות המוארות פחות, ואפשר לשמוע ברקע קטעים מן השיחות שם. יש רק מלצרית אחת במשמרת ושני עובדי מטבח, הטבח ושוטף הכלים, ומפעם לפעם מציץ פנימה ההומלס השכונתי ומחפש כבכל ערב את אהבת חייו. כ
הוקן, מהגר שוודי צעיר, מוצא את עצמו באמצע המאה התשע־עשרה חסר פרוטה ובודד בקליפורניה. ספק דון קיחוטה, ספק סנשו פנשה, הוא נקלע למסע התבגרות אפי, פרוע וקסום ברחבי אמריקה.
בדרכו מזרחה, בחיפוש אחר אחיו הגדול, הוא צועד ברגל בתנועה נגדית לזרם המהגרים הנוהר מערבה. בשיטוטיו הלוך ושוב במרחבים העצומים, הוקן פוגש חוקרי טבע, פושעים, קנאים דתיים