מדף הספרים של מוץפיצוץ - הספרים שדירגה
סיפור מחמם לב ובלתי נשכח על משפחה ועל הכלב השובב להפליא שלימד אותם מה באמת חשוב בחיים.
ג'ון וג'ני היו רק בתחילת חייהם המשותפים. הם היו צעירים ומאוהבים וחיו חיים נטולי דאגות בביתם הקטן. ואז הם הכניסו לביתם את מארלי, כדור צמר לבנבן, קטן ותוסס בדמות גור של לברדור ריטריבר.
מארלי גדל במהירות והיה לכלב גדול ושובב מאין כמותו. הוא ריסק ד
אנה היא נערה רגילה, מלבד עובדה אחת ההופכת את יחסיה עם משפחתה לטעונים רגשית: הוריה הולידו אותה רק כדי שאחותה הגדולה, קייט, תוכל להילחם בלוקמיה שלה. בגיל 13, כמו רוב המתבגרים, אנה מתחילה לשאול את עצמה מי היא באמת, שכן תמיד הוגדרה ביחס לאחותה. כך היא מקבלת החלטה שאולי אין להעלותה על הדעת, החלטה שתקרע את משפחתה לגזרים ושעלולה להיות הרת-אס
תל אביב, 1991, חורף. בחניון בלב העיר מוטלת אישה צעירה. אזרח שנקלע למקום מבחין בה מרחוק. שני טורי שיניה מבליחים בחושך, חשופים. הוא מתקרב, הוא אינו מבין מדוע היא מחייכת. בדירה ישנה בלב העיר נרקמת תוכנית מפלצתית. סודות תמוהים מן העבר מצטרפים יחדיו לתמונת סיוט חולנית. המשטרה חסרת אונים. אך אז, ממעמקי כורסת הטלוויזיה שלה, היא מגיחה במלוא הדר
*זהירות ספויילר!*
הכלב היהודי הוא סיפורו של כורש, כלב מיוחד, שנולד בשנת 1935 למשפחה יהודית בגרמניה. זהו סיפור גבורה והישרדות, סיפור על חברות אמיצה הבוחן את משמעותה של נאמנות, ואת משמעותם של החיים בתקופות קשות ובכלל. זהו סיפור המסופר מפי הכלב, מנקודת מבטו של יצור נבון הרואה את העולם מגובה 50 ס"מ מעל פני הקרקע אך עם זאת מיטיב להבחין ולראו
בבוסטון, בביתה המרווח והעשיר של סבתה, חלמה שמים-לי קסטיל על חיים חדשים ונפלאים - על חברים חדשים, על בתי-ספר מובחרים, בגדים יפים, והחשוב מכל - על אהבה. פניני תרבות, חכמה וחינוך, יפלו כעת בחלקה. במהרה תקנה כבוד ויקר לשם קסטיל, תמצא את אחיה ואחיותיה, ושוב תיהנה מקרבת משפחתה.
אך גם בעולמם של העשירים, היו סימנים המבשרים סערה, סודות שכדאי לש
בבית ספרה החדש שבווירג`יניה, חשה דון מאושרת ובטוחה. לדון ולאחיה ג`ימי הוענקה הזדמנות לפתוח פרק חדש בחייהם. כמו כן, היה ביכולתה של דון לממש את תקוותה - לימוד שירה. פיליפ קאטלר, הנער הנאה ביותר בבית הספר, שבה את לבה. אמנם תמיד הייתה מסורה לאחיה הרציני, אך לצדו של פיליפ, העלתה בעיני רוחה חלומות רומנטיים. כאשר נפטרה אמה של דון, קרס עולמה.
עלילתו של הרומן, גן של צללים, קודמת לרומן פרחים בעליית הגג. ברומן גן של צללים טווה הסופרת וי.ס. אנדרוס עלילה,שבה שזורים סודות נוראים ותשוקות עזות ואסורות. אוליביה, נערה צנומה ופשוטה, הגיעה לווירג'יניה ככלתו של מלקולם פוקסוורת, זמן רב לפני שהאימה השתררה בעליית הגג. לצדו של בעלה הגבוה והנאה, מצאה את האושר שלו ייחלה, ועליו חלמה. בטירה ה
בשעת ערב מאוחרת, כשהצללים התארכו, ישבתי בשקט וללא נוע ליד אחד מפסלי השיש של פול. שמעתי את הפסלים לוחשים לי על העבר שלעולם לא אשכח; רומזים ברמזים דקים על העתיד שאני מנסה להתעלם ממנו. מרחפים ברוחות - רפאים לאורו החיוור של הירח העולה ואומרים לי מדי יום כי יכולתי והייתי חייבת לעשות אחרת. אלא שאני מה שהייתי תמיד, אישיות המופעלת על ידי רגש
המערכה האחרונה הסתיימה; מחיאות הכפיים רעמו וחזרו ונשמעו כאשר שוב ושוב עלה וירד המסך. לג'וליאן ולי היו שמונה הדרנים, לכל אחד! ורדים אדומים הונחו שוב ושוב בזרועותיי ופרחים הושלכו לעבר הבמה. השפלתי מבטי וראיתי חרצית צהובה אחת ויחידה ועליה פתקה מקופלת. גחנתי על מנת להרים את הפרח, ידעתי עוד לפני שפתחתי את הפתקה כי מכריס נשלחה. ארבע החרצ
המנגינה המריאה... הם רקדו עוד ועוד... לזוהר האדמוני של השקיעה, ניצבתי חרש בצלו של קימור והתבוננתי בג'ורי הרוקד עם מלודי במבוא הענקי. היא נראתה נסיכה רוקדת עם מאהבה. האהבה העזה ששררה בין ג'ורי לבין מלודי עוררה בחלציי תשוקה עורגת. לשוב להיות צעירה כמותם... עם הסיכוי לחזור על כל זה... ולעבור את כל זאת בפעם השנייה... לפתע הבחנתי כי בארת ניצב
כעס צדקני... פחד תמים... מאחר שזעמה של הסבתא לא יצא עדיין מן הכוח אל הפועל, נעשינו, כריס ואני, חסרי זהירות. לא תמיד שמרנו על צניעות בחדר המיטות. היה קשה לחיות יום אחר יום, תוך הסתרה מתמדת של חלקי גופך האינטימיים ביותר מעיני בן - המין האחר. ואם נהיה גלויי לב עד הסוף, לאיש מאיתנו לא אכפת היה מי יראה מה. היה צריך להיות לנו אכפת. היה עלינו להיז
ברוכים הבאים לדספריישן (עיר ושמה ייאוש), בעבר עיירה של כורי נחושת בלב מידבר נוואדה, ועתה כמעט עיירת רפאים נטושה. חוץ מהשוטר המקומי - המשליט הבלעדי - המפטרל בכביש המהיר ליד העיירה. ובכביש הזה עוברים נוסעים תמימים: זוג בדרך, במשפחה בחופשה, סופר על אופנוע, שלא מצפים כי ייעצרו או יואשמו במשהו.
אך הסודות הקבורים בדספריישן מבעיתים כמו הכו
רוזי, אישה מוכה, מחליטה לפתע לברוח אחרי ארבע - עשרה שנות סיוט. בלא הכנה, היא עולה על אוטובוס, נוסעת לעיר אחרת, ומתחילה חיים חדשים, רחוקים ככל האפשר מנחת זרועו של בעלה. אבל בעלה של רוזי הוא שוטר, והמומחיות שלו היא להתחקות אחרי אנשים. והוא לא אחד שמוותר. אחוז טרוף ושטוף זעם ועלבון, הוא יוצא במסע צייד אכזרי ופראי במיוחד, שבו דבר לא יוכל לע
אימה לתענוג... נפלא... סטיפן קינג במיטבו... סופר מהמעלה הראשונה כותב על הצרחה הראשונית... / "יוסטון כרוניקל"
פול שלדון הוא סופר רבי מכר, שמצא לבסוף את המעריצה הגדולה ביותר שלו - אנני וילקס. אך היא יותר מסתם "קורא מתמיד", היא האחות המטפלת בו אחרי תאונת דרכים. אולם היא גם השובה שלו, הסוהרת הכולאת אותו בביתה המבודד שבהרי הרוקי, והיא רוצה שהו
פעם, לפני הרבה שנים, בעיר רדופת הרוחות דרי (זירת התרחשותם של הספרים הקלאסיים "הזה", ו"נדודי שינה"), קמו ארבעה ילדים ועשו משהו אמיץ.
משהו שבהחלט היה טוב, ואולי אף גדול. משהו ששינה אותם באופנים שלמעשה מעולם לא הבינו.
עברו עשרים וחמש שנה.
הילדים הם כעת גברים עם חיים נפרדים ובעיות נפרדות. אבל הקשרים נותרו בעינם. הרביעייה מתאחדת מחדש מדי
שרונה פרוכטר היא מטפלת שיאצו טובת לב, שהשתדלה יותר מדי ונשארה בלי פציינטים. גם חבר אין לה. צפריר הבלונדיני נטש אותה כשלא בכוונה שברה את רגלו.
מאז היא יושבת בדירתה הקטנה ומחכה שיורידו לו את הגבס ושיפתיע אותה ויחזור אליה בריצה.
עד שיגיע, היא משחקת פריסל במחשב, צופה בפרסומות טלוויזיה ונרשמת למשרדי שידוכים.
משרד השידוכים ´הרקיע הש
דרי: עיירה קטנה במדינת מיין, מקום ששורה עליו רוח של בית. אולם בדרי הרוח היא רוח רפאים...
´זה´ הוא התגלמות הרוע, והוא נקרא כך משום שאין מילה שתוכל לתארו. הוא מופיע בדמויות שונות, והדמות החביבה עליו היא של ליצן עם בלונים. משכנו הוא תעלות הביוב של דרי. על קיומו מעידים ילדים שנרצחים וגופותיהם נמצאות אכולות. ´זה´ אינו בוחל גם במעשי רוע אח
איה מסטריצ'י, בלשית צעירה ומבריקה המתעניינת בעיקר בכדורגל ובכל מה שיכול להעניק לה אורגזמה, מכניסה לדירתה שותף חתיך ויוזמת מתקפה הורמונלית במטרה לזכות בלבו.
במקביל היא נשלחת להסתנן לסביבתו הטבעית של איש העולם התחתון, כדי להפילו בפח, ויוצאת למשימה מבלי לדעת שמעסיקיה העלימו ממנה פרט חשוב במתכוון. כשהפרט הזה מצטרף לסוד נעול בעברה ה