מדף הספרים של יערוש - הספרים שדירגה

"בראשית נצבעו הזיכרונות בגוונים חומים דהים, והם לא היו שלי." כך מתחילה אלכסנדרה, שריד אחרון לשושלת נשית, לגולל את קורות משפחתה, ושוזרת אותן בחייה שלה. תמונת ילדה קטנה, המגישה צרור פרחי שדה לגבר הדור הגוחן מעליה, מוליכה אותה למסע ששורשיו נטועים בתקופה העות'מאנית, וצמרתו נישאת עד לחתימת הסכם אוסלו ורצח רבין. אלכסנדרה כותבת את הספר

שליח המפלגה שמנחה את המתמודד בבחירות כיצד עליו לנהוג כדי לזכות בתפקיד; הסוחר שמנצל מינית את עובדותיו העניות; האחות הנקמנית שמגישה תלונת שווא ומשיגה את מבוקשה באמצעות בַּקשיש; ובנו המוכשר של השוער, שקבלתו לאקדמיה לשוטרים נחסמת, והוא מוצא מפלט באסלאם הקיצוני. כל אלה מרכיבים את עלילתו של בית יעקוביאן, אחד הרומנים החשובים שנכתבו אי־

סאגה משפחתית רבת תהפוכות הנפרשת על פני שלושה דורות של נשים ביפו, מתחילת המאה העשרים ועד ערב קום המדינה. תמרה, בת הדור השלישי, מנסה להתחקות על הכוחות הגורליים והאכזריים שקבעו את קורות משפחתה. העלילה המפותלת מתגלגלת כמסע גילוי של סודות העבר - כמין טקס התבגרות מיוסר, שבו נחשף כל סוד במועדו ושופך אור חדש על חייה של תמרה, המתפענחים לאט

מחול העקרבים, המסופר מפיו של אוריון הרמן, הוא סיפורו של ילד שהתייתם מאביו במלחמת ששת הימים, עוד בטרם נולד, וסיפורן של שתי הנשים שגידלו אותו בנסיבות יוצאות דופן. אוריון, שחי בערבוביית חושים המתבטאת ביכולת "לטעום" ו"להריח" קולות, מגולל בישירות כובשת את נסיבות חייו כבן לאמא שהיא עצמה ילדה אבודה, כנצר לאב שהוא רוח רפאים וכנכד לסבתא שא

"נולדתי במיטת הנחושת של אם סבתי שרה, בקיץ 1948". כך פותחת שפרה הורן את ספרה המגולל סאגה פנטסטית, רגישה וחושנית, של משפחה מיוחדת במינה שבה שולט המין הנשי ללא עוררין. עד לדור האחרון, בנה של המספרת, נולדו במשפחה הזאת נשים בלבד, וכשכבר נולד שם בן זכר - הרי שנולד פגום או שלא זכה להגיע לבגרות. במשפחה הירושלמית הזאת לגברים היה תפקיד אחד בלבד -

ארבעה חברים ללימודים בקולג' קטן במסצ'וסטס עוברים לניו יורק כדי להתחיל את מסלול חייהם: וילֶם טוב הלב ויפה התואר, משתוקק להיות שחקן; גֵ'יי־בּי, שנון ולעתים אכזרי, מבקש למצוא את דרכו אל עולם האמנות; מלקולם, ארכיטקט מתוסכל במשרד יוקרתי; וג'וּד החידתי, המופנם, וגם, מתברר, מרכז הכובד של החבורה. עם השנים היחסים בין הארבעה מעמיקים ומקדירים

גבר זר פולש לחייהו של אישה אמידה ואם לילדים ברמת השרון. מוכת סנוורים, היא מוצאת עצמה נסחפת בפרשת אהבה חשאית. זה הדבר הנפלא ביותר בחייה - וזהו הדבר הנורא ביוצר שאירע לה מעודה: אהבתה האסורה נהפכת למערבולת המאיימת להטביע אותה ואת כל היקרים לה. פיתוי הוא סיפור מתח שנשזרים בו רומנטיקה ותככים, תשוקה וכסף - הרבה כסף. זהו סיפור על עולם הע

מאת הסופרת של חיים קטנים המופתי — רומן נועז ומבריק המתפרשׂ על פני שָלוש מאות ופורשׂ שלוש גרסאות שונות של הניסוי האמריקאי, על נאהבים, על משפחה, על אובדן ועל ההבטחה החמקמקה לאוטופיה. בגרסה חלופית של אמריקה ב־1893, ניו יורק היא חלק ממדינות החירות, שתושביהן יכולים לאהוב כל מי שחשקה בו נפשם ולחלוק איתו את חייהם (לפחות כך נראה). צאצא צעיר

סמי ודקלה, צמד הבלשיות המוכרות לקוראיה של אדיבה גפן מספריה הקודמים, תחנה סופית ערד וצל של מלאך, יוצאות למשימה חדשה. סמי — החוקרת הוותיקה, השמנה והמופלאה, ודקלה — השנונה, הקשוחה והפגיעה, מחפשות את עקבותיה של דריה, צעירה שיצאה מביתה ועקבותיה נעלמו. שעות ספורות אחרי שהן מאתרות אותה, כשהוריה כבר עושים את דרכם לפגוש את בתם האובדת, דקלה

´דוקי,´ אומר הקול. ´דוקי, את שומעת אותי?´ לא יכולה לענות. ´דוקי, תחזרי´, הוא עוצר אותי מלהחליק מטה, מנסה למשוך אותי מהתהום. טעם של אלומיניום ממלא את פי. אני רוצה שיניחו לי להישאב לאי-שם אבל הקול לא מרפה, עוטף אותי כמו גל קטיפה. הקול הזה. יד מלטפת את מצחי, ריח נעים ומוכר מסתחרר סביבי. הריח הזה. אני פוקחת את עיני והחדר פורץ בסחרור מטורף.