מדף הספרים של ליאתב - הספרים שדירגה

תרגום מאנגלית של: South sea stories. שלושה סיפורים: "שדון הבקבוק" ו"אי הקולות" - מעין אגדות שנועדו לקהל שומעים מאנשי האיים בדרום האוקיאנוס השקט, שם כתב הסופר ספרו זה. השלישי: "חוף פאלסה" מספר על איש אנגלי שבא לסחור באיים ומסתבך בהרפתקאה מרתקת. הספר כולל גם פרק של רשמי מסע באיים.

באמצע שנות החמישים של המאה ה-19 פנה הסופר האמריקאי הגדול הרמן מלוויל לז'אנר הסיפור הקצר, כמוצא מהמבוי הסתום שאליו הגיעה הקריירה הספרותית שלו.   לאחר הפופולריות שידע בשנות הארבעים של המאה, דבק בסופר בן ה-33 חותם הכישלון: הרומן מובי דיק (1851) התקבל בהסתייגות צוננת, והרומן פייר (1852) ברתיעה בוטה. בשנים הבאות הוא פרסם ספרים נוספים, בהם קובץ

זה איננו ספר מסע רגיל, גם לא ספר תיירות. קרליבך חדר לתוך הודו אחרת, הודו בה מיליוני בני אדם משתכשכים באלפי שנות היסטוריה, כדי ליצור ערב-רב של תרבויות. הודו זו, של תרבויות, משמשת לו נייר-לאקמוס לבחינת המערב... קשה כיום, לדור הצעיר שלא ידע ולא קרא את האיש, להסביר את מעמדו של קרליבך בציבור הישראלי של שנות הארבעים והחמישים. בעידן הטלוויז

ספר זה הוא יומנו המרתק והמסעיר-לב של אחד מגיבורי המדע בדורנו. אדמירל בירד, חוקר בקוטב הדרומי המהולל, מספר בו את חוויותיו המזעזעות ואת הניסיונות הקשים שעברו עליו בארבעת החדשים ומחצית החודש שבהם בחר לשבת לבדו בתחנת-חלוץ בישימון-הקרח של הקוטב הדרומי. החוקר הנועז גילה שם את הגדולה שבתגליותיו - את רוח-האדם הבלתי-נכנעת.

"הם היו לבדם, לכודים בלב הים האנטארקטי הקפוא. כמעט שנה חלפה מאז יצרו קשר כלשהו עם הציביליזציה. איש בעולם החיצון לא ידע על מצוקתם, וודאי שלא נודע לאיש מקומם. לא היה להם משדר שבעזרתו יכלו להודיע היכן הם. ואפילו יכלו לשדר אותות מצוקה, ספק אם צוות חילוץ כלשהו היה יכול להגיע אליהם. השנה הייתה 1915 ולא היו שום הליקופטרים, שום טרקטורונים, שום

"תיאור משפחת עמלים מודרנית, הדרמה הפנימית העמוקה של הניוון המוסרי של הפועל הפאריסאי, בהשפעתם העגומה של משכנות העוני וחיי בתי המרזח" (הסופר אמיל זולא מתאר את הספר שהוא מתעתד לכתוב למו"ל שלו ב-1869

רומן מחיי משפחה יהודית בניו-יורק שבמרכזו – האב, חנוני זעיר, הדבק במסירוּת נפש בערכיו המוסריים ובמאוויו לחיים יפים יותר; הבת, השואפת לצאת מחיי העוני והדחקוּת, ובגזירת הגורל היא באה בקשרי-אהבה עם איש נכרי, "העוזר", אדם תמהוני, בעל יצרים אפלים, הנאבק על עילוי נפשו ועל אהבת הנערה היהודיה. יצירה מופלאה בדקותה הנחשבת לאחד הסיפורים החשוב

ג'יימס הריוט הוא היום המפורסם שברופאי החיות בעולם ומתחרה אף בד"ר דוליטל הדמיוני. בספרו השלישי, כל הדברים נבונים כמופלאים, ממשיך הווטרינר הסקוטי נעים ההליכות לספר את סיפוריו הנפלאים על הולכי-על-ארבע, והולכי-על-שניים, הפעם גם במסגרת חיל האוויר המלכותי הבריטי, שבו שירת בתקופת מלחמת העולם השניה. ג'יימס הריוט בורך בזיכרון מופלא, המאפ

טרילוגיה זו זיכתה את המחבר בפרס המדינה והציבה אותו כאחד החשובים בסופרי מצרים. היצירה מתחילה בסוף מלחמת העולם הראשונה ומסתיימת לקראת סוף מלחמת העולם השנייה. כלומר - היא משתרעת על פני תקופה שבין שתי מלחמות עולם, שנות עיצובה והבשלתה שלמצרים חדשה, שנות הפיכתה של קהיר מעיר איטית ופטריארכלית לעיר מודרנית, תוססת, סואנת, למשעה, כל אחד משל

בחצרו של בית ספר בשכונת אל־עבּאסייה בקהיר חמישה ילדים קושרים את חייהם זה בזה, נעשים חברים לנצח והופכים את בית הקפה השכונתי, קוּשׁתוּמוּר, למקום מפגשם הקבוע, אבל גם לדגם ממוזער של החברה המצרית. אחד מהם, המסַפר, צופה שבעה עשורים לאחור ומתאר בשפה ישירה ומהורהרת, ספוגה בחום, אהבה והזדהות, את קורותיה של החבורה, על תקוותיה ומפחי הנפש שנז