מדף הספרים של רותי - הספרים שדירגה

עַל חִוְרַת יְצוּעִי מַזְהִיר דּוּמָם עֵירֹם גֵּוִי כְּלַהֶבֶת לְבָנָה . לֵיל שְׂעָרִי כְּאֶשֶׁד אָפֵל יוֹרֵד אֶל רִקְמַת הַמַּרְבָד. בּוֹאָה, דּוֹדִי! יָפְיִי הַצָּנוּעַ לוֹהֵט נֶצַח אֶל תְּכֵלֶת עֵינֶיךָ. בּוֹאָה – – – אֹדֶם כְּתָלַי יַעֲמִיק. עֶרֶב בּוֹדֵד קָרֵב אֶל יְצוּעִי וּפוֹרֵשׁ שִׂמְלָה שְׁחֹרָ

רנה דקארט (1650-1596) נחשב בדרך כלל למייסדה העיקרי של הפילוסופיה החדשה. חיבורו 'הגיונות על הפילוסופיה הראשונית' (לפי הכותרת הלטינית) או 'הגיונות מיטאפיסיים' (כפי שקרוי הספר בתרגומו הצרפתי) מציין יותר מכל חיבור אחר את המעבר מן הפילוסופיה הפרה-מודרנית אל הפילוסופיה המודרנית, וניתן אפילו לומר שהוא מהווה מעין סדר יום ראשוני שלה. מופיעים בו

בספר נכללים עיקרי משנתו של בובר בדבר מהות עמידתו ודרכו של האדם בעולם. הוא נדרש לשאלות רבות וביניהן: האם קיומו-הווייתו של אדם היא מתוך דימוי או מתוך יישות, ומה היא משמעות הקיום מתוך אלה? האם יש "שיחה" בין בני-אדם או שמה שנראה כשיחה אינו אלא "פיטומי מלים"? מתי שיחה היא שיחה, ומתי היא דו-שיח אמיתי? מה מקומם של הצמדים אני-אתה ואני-הלז ומתי ה

עולם הקבלה, שפירנס בגלוי ובסתר דורות רבים בישראל, מאז תקופת המשגה ועד תנועת החסידות מראשיתה ועד ימינו, היה עולם סגור ומסוגר בפני המחקר היהודי. `מדע היהדות, שטרח להכיר את מהותה הייחודית ואת תולדותיה של היהדות, את הפיזיונומיה ההיסטורית שלה, עבר עד לדורנו כמעט ללא הבנה על פני התעודות של הקבלה... המפתח להבנת יצירותיהם של המקובלים דומה

מישל פוקו (1984-1926), פילוסוף והיסטוריון צרפתי, הוא מן הדמויות הבולטות במחשבה האירופית והעולמית שלאחר הסטרוקטוראליזם. "תולדות השגעון בעידן התבונה``, ספרו הראשון המתורגם לעברית, הוא החשוב והייצוגי שבכתביו. תוך כדי תיאור השקפות שונות על השגעון בתרבות המערב מדגים פוקו בספר זה את המתודה ה``ארכיאולוגית`` או ה``גניאלוגית`` שלו. מתודה זו מאפ

הקדים מבוא פ. טיברגר; תרגם יעקב קופוליביץ; ערך יהודה אבן-שמואל. ספר-היסוד בפסיכולוגיה של הדת מאת הוגה הדעות האמריקני הידוע ויליאם ג'יימס, הבוחן את החוויה הדתית כפי שחווה אותה היחיד, ולא כפי שהיא באה לידי ביטוי בכללי האמונה של הדת הממוסדת. החוויה הדתית לסוגיה מאת וילאם ג`יימס הוגה דעות האמרקאי המובהק ביותר של תקופתנו, הוא ספר היסו

מדריך האקליפטוסים בישראל נכתב על סמך נסיון אישי של המחשבר במשך 33 שנות עבודה, סיורים ותצפיות בחלקות ניסיון ואקלום של אקליפטוסים.ד"ר יהודה רבס היה במשך 28 שנה מנהל מדור זרעים ומשתלות בקרן הקיימת לישראל, ומרצה אורח באוניברסיטת פירנצה באיטליה.