בלבה של ערבת המדבר הגדולה של קזחסטן, על יד מסילת הברזל, שוכן יישוב קטן - שמונה בתים בסך הכל - של פועלי מסילה ומעתקי פסים, שתפקידם להשגיח על תנועת הרכבות ההולכות ממזרח למערב וממערב למזרח, שתהיה סדירה ושוטפת תמיד.
מן היישוב הנידח הזה יוצאת יום אחד שיירה מוזרה קטנה.
ידיגיי ז`אנגלדין, פועל מסילה קשיש, מוותיקי מלחמת העולם השנייה, לוק
“לפחות דבר אחד למדתי בחיי הארוכים: באהבה אנחנו לומדים מי היינו רוצים להיות; במלחמה אנחנו מגלים מי אנחנו באמת”.
צרפת, 1940. בכפר השלו קאריבו נפרדת ויאן מבעלה האהוב אנטואן, שנשלח לחזית. כשצרפת נכבשת בידי הגרמנים, מגיעה איזבל, אחותה הצעירה והמרדנית, לעזור לה בטיפול בבתה. אל הבית פולש קצין גרמני בשם בק, ושתי האחיות נאלצות לחיות עם האויב
באביב 2008 בניו־יורק, בזמן שארצות־הברית מתעוררת לחיים ערב הבחירות לנשיאות, מרקוס גולדמן, סופר צעיר ומצליח, נתון במצוקה:
הוא לא מסוגל לכתוב את הרומן החדש שהתחייב להגיש למו"ל שלו תוך חודשים ספורים.
תאריך היעד עומד לפוג כשלפתע מתחוללת טלטלה בחייו: חברו והמרצה שלו לשעבר, הארי קֶבֶּרט, מן הסופרים הנודעים בארצות הברית, נרדף על ידי העבר
על `אלה תולדות` מקובל לומר שהוא אחד הרומאנים היותר חשובים על מלחמת-העולם השניה.
בשנות ה- 80, כשתורגם לאנגלית ולצרפתית, יצאה תהילתה של מורנטה גם אל מחוץ לארצה.
יש בספר הזה הרבה ממה שבגללו האנושות קוראת ספרים, ולא נותר אלא לצטט את המבקר מן ה`סנדי טיימז`, שמנסה תארים כמו "קודר, מפחיד...
ועם זאת מצליח להיות שמח, מותח ומשחרר", אבל מרים ידיי
סער ועלי נולדו ביום שבו השמים היו אדומים. האחד בישראל והשני בשכם. שני עשורים מאוחר יותר, בבית קפה בעיר אפריקאית מאובקת, הם נפגשים בפעם האחרונה בידיעה שרק אחד מהם יֵצא משם חי.
בין שני האירועים חלקו השניים רגעים של תקווה, חלומות משותפים והתפכחות כואבת.
דרכיהם מצטלבות שוב ושוב בסמטאות הקסבה של שכם, ברחובות תל אביב, בשדות תעופה באירו
"מישהו לרוץ איתו" הוא סיפור מתח, וחיפוש ואהבה.
אסף, נער ביישן וגמלוני בן שש עשרה, נעקר משגרת יומו כשהוא נשלח למשימה חסרת סיכוי:
לאתר את הבעלים של כלב גדול ופרוע שנמצא משוטט ברחובות ירושלים - והוא זה שיריץ כבסחרחורת את העלילה של אסף בספר.
כך מגיע אסף לאנשים ולמקומות שבאמצעותם נגלה לו, כמו בפאזל, סיפור מופלא השואב אותו לתוכו - סיפורה
לא היו לזה סימנים מבשרים, שום התראה מוקדמת: יום אחד הוא פשוט הופיע בשיכון, והעולם השתנה.
קראו לו יורם, היו לו עיניים בלי צבע וכישרון נדיר לצרות, והוא ליכד סביבו ארבעה חברים שיישארו יחד תמיד. או שלא.
כי לפעמים ההיסטוריה בורחת מן המסלול שהותווה לה, כמו כלב שהשתחרר מרצועה. "בשבילה גיבורים עפים" הוא סיפורה של קבוצת ילדים משיכון פועלים