מדף הספרים של תמי - הספרים שדירגה
טטיאנה מֵטָאנובה גרה בדירה דחוסה, וחולקת בה חדר אחד עם אחותה, אחיה ושני הוריה, בתנאי הדוחק שמזמנת רוסיה של סטאלין. כן, לנינגרד של 1941 היא עיר שימיה המפוארים מאחוריה.
אבל כשגרמניה של היטלר פולשת לעיר ומטילה עליה מצור, התנאים האלה רק הולכים ומחריפים, ואל הדוחק מצטרפים דלות בלתי נסבלת ורעב קשה.
זהו הרקע לרומן מרגש וסוחף, שבמרכזו סיפ
שאול בארנארד, בן למשפחה הולנדית בדרום-אפריקה במאה התשע-עשרה, מבקש למרוד בגורל המועיד אותו להיות חוטב עצים עני, עמל בפרך ומנוצל, כאבותיו ואבות אבותיו. אגב סיפורו וסיפור האהבה שבינו ובין בת-עשירים, מעמידה הסופרת בכוח פיוטי את עולם החי והצומח של יער בראשית בכל יָפיו ותעלומתו – האומנם ברית אחוה סמויה כרותה בין ילד היער ובין שאר יצורי
יוהנה הצעירה, המבריקה והמוכשרת מתמרדת כנגד המגבלות החברתיות של ימי הביניים, האוסרות על נשים ללמוד קרוא וכתוב.
כאשר אחיה נהרג, יוהנה לוקחת את בגדיו וזהותו, מצטרפת למנזר ומוסמכת לנזיר במקומו.
בתור האח יוהן, זוכה יוהנה למוניטין כמלומד נוצרי דגול.
היא מגיעה לרומא, שם היא נלכדת בסבך קשרי אהבה, תשוקה ופוליטיקה אך זוכה בסופו של דבר לה
בלבה של ערבת המדבר הגדולה של קזחסטן, על יד מסילת הברזל, שוכן יישוב קטן - שמונה בתים בסך הכל - של פועלי מסילה ומעתקי פסים, שתפקידם להשגיח על תנועת הרכבות ההולכות ממזרח למערב וממערב למזרח, שתהיה סדירה ושוטפת תמיד.
מן היישוב הנידח הזה יוצאת יום אחד שיירה מוזרה קטנה.
ידיגיי ז`אנגלדין, פועל מסילה קשיש, מוותיקי מלחמת העולם השנייה, לוק
"הייתי בן שתים - עשרה כשהלכתי על מים בפעם הראשונה", כך מתחיל הרומן המפתיע והמרתק הזה, המספר את סיפורו שך נער יתום חסר - כל, שאיש כריזמטי מסתורי אוסף אותו מן הרחוב ומלמד אותו לעוף האוויר, פשוטו כמשמעו. במחיצת מורו, שנהיה לו כאלוהים וכאב, הוא יוצא למסע ארוך אך חיים מלאי מסות, הרפתקאות ותהפוכות, שיעלה אותו אל פסגות של אושר ועושר ויוריד או
"בין המפל ובין פסגת ההר איבדתי את שמי, הפכתי לאדם חדש וקשרתי את גורלי בגורלו של האוטורי."
ספר ראשון בטרילוגיה האפית סיפורי האוטורי.
ספרי הטרילוגיה תורגמו לעשרים ושתיים שפות,והיו לרבי מכר וזכו להצלחה בקרב בני נוער ומבוגרים כאחד.
סיפורי האוטורי הם פרי דמיונה של הסופרת ליאן הרן,דמיון שניזון מעניין ומחקר רב שנים בתרבות היפנית.
קי
"אני שומע אותה יוצאת מהמקלחת, ויכול ממש לראות, דרך הקיר, איך היא מברישה את השיער הארוך שלה, פורמת את הקשרים עד שהוא נהיה חלק. אני שומע אותה מדברת, לא ברור עם מי. אני לא מבין אף מילה, אבל הטון מוצא חן בעיני. מלא מרץ, דעתני, נכון תמיד לפרוץ בצחוק. אני חושב לעצמי: גם היא לבד בבית. בדיוק כמוני." עמיר ונועה, זוג סטודנטים, עוברים לגור יחד בפעם הר