בקול מחוספס וחסר פשרות, קולם של החיים במלוא עומקם, מביא "הבית" את סיפורם האמיתי של שישה נערים ונערות, השזור יחדיו בסיפורו של מקום אחד - בית חינוך דיאלוגי בחיפה שדלתו פתוחה לכל נערה ונער.סיפור המפגש והחיבור המופלא בין חניך ומחנך, חשיפת הכאב וההתנגדות לייאוש, רגעי חסד קטנים וגדולים.סיפורים החושפים את העוול המשתק, ומנגד את רגעי האמת ה
מבעד לזווית התבוננותו הייחודית מצייר לאוניד פקרובסקי את הישראליוּת על כל גווניה ומתווה אותה בקווים שיש בהם הומור, אהבה ופיכחון. בין גיבורי סיפוריו אפשר למצוא אמנים, רבנים, פקידים ממשלתיים, יצאניות, רוכלים בשוק ובעלי ממון. כל אלה מרכיבים תמונה עקומה-ישרה בגוון מיוחד במינו.
בכנות נוגעת ללב מתאר פקרובסקי את חוויית ההגירה, שעל אף ה
יצירת מופת של תקווה, תעוזה וחיפוש אחר חופש, והתשוקה להשמיע קול בעולם
מבוסס על סיפורן אמיתי של האחיות גרימקֶה הנשים הראשונות שלחמו נגד העבדות בארה"ב ומהראשונות שלחמו לזכויות נשים.
"רציתי חופש יותר מהנשימה הבאה. אנחנו נעזוב ונרכב על הארונות שלנו אם לא תהיה ברירה. ככה מָאמָא חיה כל החיים שלה. היא היתה אומרת, אתה צריך להחליט איזה קצה
בכתיבה בוטחת, יכולת תיאור מופלאה וכישרון לברוא גיבורים בלתי נשכחים, מאירה קרולינה דה רוברטיס תקופה חשוכה בתולדות אמריקה הלטינית. דה רוברטיס, המכירה את האזור היכרות אישית, רוקחת עלילה מרגשת על אישה צעירה שמגלה פרט מחריד, אך בסופו של דבר גם משחרר, על אודות שורשיה.
פָּרלה גדֵלה במשפחה מבוססת בבואנוס איירס, בשנים שלאחר שלטון הדיקטטו
אניה פון ברמזן נולדה בדירה קומונלית סוריאליסטית במוסקבה, דירה שבה שמונה-עשרה משפחות חלקו מטבח אחד. בילדותה שרה שירי הלל ללנין, ניהלה בבית הספר סחר שוק שחור של מסטיקים בטעם פירות וערגה לטעימה מהמערב האגדי. החיים היו לסירוגין חסרי היגיון, משמימים, מלאי שמחה ילדותית, עגומים, ובסופו של דבר בלתי-נסבלים. ב-1974, כשהיתה בת עשר, נמלטו אניה וא