כעפעפי שחר הוא המעשה בעזרא סימן טוב ובחבריו, רחמים הכנר העיוור, משה דוד האברך, והדוקטור יהודה טוויל החוקר מן האוניברסיטה.
על ארבעה החברים הירושלמים מספר "הסופר", והסיפור שהוא מספר מכאיב וגם מרגש, וכולו שזור באווירה של ירושלים, רחובותיה, בתיה, ריחותיה, שירתה.
זו ירושלים העולה מן "העמק שתחת שכונת התפוחים בסוף רחוב בצלאל" ויורדת ועו
האחים קרמאזוב הוא הרומן האחרון של דוסטויבסקי, ונחשב לגדול שבהם. הילה של כובד ראש אופפת את שמו, ולא בכדי מרבים לצטט ממנו אמירות כגון "השטן נאבק עם האלו-הים, ושדה המערכה הוא נפש האדם", או "בלי אלו-הים [...] הרי יוצא שהכל מותר", ועוד כיוצא באלה הגיגים.
אלא שדוסטויבסקי לעולם אינו עוסק ברעיונות מופשטים.
האידאות אצלו הן תמיד בשר מבשרן של הד
"זו – הדרך שלי, - ואיה דרככם?" כך עניתי למי ששאלו אותי "מה הדרך". כי אין דבר כזה: הדרך!
הספר כה אמר זרתוסטרה מחזיק, לדברי ניטשה עצמו, את "כל הפילוסופיה" שלו. ואולם סגולותיה העיקריות של היצירה המפורסמת הזאת (ויש מי שיאמרו – חולשותיה) מככבות על בימת הסגנון: כה אמר זרתוסטרה הוא מזיגה פרועה של סיפורת, פיוט ופאתוס, מליצות ומהתלות, דימויים וס
יצחק קומר הוא צעיר בן גליציה החולם את חלום שיבת ציון, עולה לארץ, חי תחילה ביפו ובמושבות, ואחר כך בירושלים בקרב היהדות הדתית, וגורלו הוא כגורלם של מהגרים רבים שעזבו את ביתם שבגולה בניסיון לבנות לעצמם חיים חדשים בארץ המובטחת. יצחק קומר נתקל בכלב בלק, שעגנון הפכו ביד אמן לנפש פועלת לכל דבר. המפגש הגורלי בין יצחק קומר לבין הכלב הופך לפר
"מישהו לרוץ איתו" הוא סיפור מתח, וחיפוש ואהבה.
אסף, נער ביישן וגמלוני בן שש עשרה, נעקר משגרת יומו כשהוא נשלח למשימה חסרת סיכוי:
לאתר את הבעלים של כלב גדול ופרוע שנמצא משוטט ברחובות ירושלים - והוא זה שיריץ כבסחרחורת את העלילה של אסף בספר.
כך מגיע אסף לאנשים ולמקומות שבאמצעותם נגלה לו, כמו בפאזל, סיפור מופלא השואב אותו לתוכו - סיפורה
נונו הוא בנו של איש משטרה בכיר.
אמו מתה כשהיה תינוק, והנפש הקרובה אליו ביותר היא גבי, מזכירתו של אביו.
בתחילת הסיפור הוא עולה על הרכבת בירושלים ונוסע לביקור משפחתי בחיפה.
הוא לא יגיע לשם.
במקום זה הוא יקלע ל"חטיפה" ולמסע של פשעים קטנים וגדולים, מטורפים ואביריים, בעוד הוא נמלט מן המשטרה המחפשת אחריו.
במהלך המאורעות המתעתעים נחש
עם שנת היובל למדינת ישראל מגישה הוצאת ``עם עובד`` הדפסה חדשה ומרוכזת של מיטב הרומנים של משה שמיר - במלאת חמישים שנה להופעת הרומן הראשון שלו, ``הוא הלך בשדות``. המבחר כולל כמה מיצירות המופת של הספרות העברית בדורנו - ``הוא הלך בשדות``, ``במו ידיו (פרקי אליק), ``מלך בשר ודם``, ``כבשת הרש``. מן הטרילוגיה המונומטנלית ``רחוק מפנינים`` כלולים במהדור
בספר זה כונסו שיריה של זלדה שראו אור בשבעה ספרים בהוצאת הקבוץ המאוחד:
*פנאי (1967)
*הכרמל האי-נראה (1971)
*אל תרחק (1974)
*הלא הר הלא אש (1977)
*השוני המרהיב (1981)
*שנבדלו מכל מרחק (1984)
וכן מבחר שירים בהוצאת "זוטא".
לשירים המכונסים בספר זה מצורפת אחרית-דבר,תאריכים ביוגרפיים בחייה של זלדה.
לכל איש יש שם לכל איש יש שם שנתן לו אלוהים ונתנו לו אב
הרומן החדש של אחד הסופרים הנחשבים והמוערכים ביותר בעולם, לוקח אותנו אל המחוז הקסום של ילדותו – אל הנהר פרוט ואל הרי הקרפטים, שם הוא נופש עם הוריו על סף פריצתה של מלחמת העולם השנייה, חודש תמים שייחרת בלבו לעד.
ההורים הם אנשים משכילים, רגישים, אך שונים באופיים. האב קנאי לחשיבה הרציונאלית, האם כולה אינטואיציה ורגש רליגיוזי. האב סולד
זהו סיפור על חורף קר ומושלג בעיירה יהודית טיפוסית במזרח אירופה, הממוקמת על שפת נהר הדנייפּר, אי אז במאה ה-19. החורף הקפוא נעשה עד מהרה חם ותוסס עת לעיירה מגיעות שתי דמויות ססגוניות ומלאות עוצמה, אך גם שונות זו מזו בתכלית. האחד הוא יונה גיטל'ש, גיבור הסיפור, בן העיירה שנחטף בילדותו לשירות בצבא הצאר הרוסי. לאחר שנים ארוכות של סבל שבהן נ
קאטרינה. ספרו החמישה - עשר של אהרן אפלפלד, חתן פרס ישראל לספרות, הוא סיפור - וידוי מזעזע ומעורר מחשבה. גויה שיכורה ורוצחת מגוללת את סיפור חייה מעמדה מרוחקת ושלווה. סיפור של אישה פשוטה, בת - איכרים, הקושרת את גורלה בגורל העם היהודי, "העם הנבחר". "קאטרינה" - סיפורו של העם היהודי מזווית ראייה חדשה ומוזרה. הגיבורה - קורבן ותליין בדמות אחת
זוהי אולי היצירה הבולטת והעל זמנית ביותר של ארנסט המינגוויי. בשפה פשוטה אך בעוצמה רבה, מגולל בפנינו הסופר הגדול את הסיפור הכובש אודות דייג קובני, חסר מזל, שלעת זקנה נאלץ לעמוד בפני מבחן החיים הגדול ביותר שלו ? מאבק עיקש ומייסר כנגד דג-חרב, הרחק במימיו של זרם הגולף. בסגנון מודרני, ייחודי, המינגוויי מעצב מחדש את התימה הקלאסית של ג
שוב ניתנת כאן - והפעם בכרך אחד ובצורה מרוכזת ותמציתית - יצירתו הגדולה של המספר הרוסי, שהדורות חוזרים בכל פעם - ובכל לשונות התרבות של העולם - לקרוא אותה מחדש ולהתענג עליה מחדש. "הנשי?ת הנצחית", כפי שהיא מתגלמת בסיפור אדיר זה, מושכת שוב את הלב לקריאה, והקורא חוזר ונשטף לתוך מאורעות - חייהם של הדמויות האנושיות הללו - אנה קארנינה, ורונסקי,
בלבה של ערבת המדבר הגדולה של קזחסטן, על יד מסילת הברזל, שוכן יישוב קטן - שמונה בתים בסך הכל - של פועלי מסילה ומעתקי פסים, שתפקידם להשגיח על תנועת הרכבות ההולכות ממזרח למערב וממערב למזרח, שתהיה סדירה ושוטפת תמיד.
מן היישוב הנידח הזה יוצאת יום אחד שיירה מוזרה קטנה.
ידיגיי ז`אנגלדין, פועל מסילה קשיש, מוותיקי מלחמת העולם השנייה, לוק
אֵ-ל מִסְתַּתַּר בְּשַׁפְרִיר חֶבְיוֹן
האומנם מסתתר?
ילדות היא מולדת. מהי ילדותו של מספר בְּשַׁפְרִיר חֶבְיוֹן?
קהיר היא לו מולדת אמיתית ורחוקה, של ערבית ושל צרפתית ומעליהן עברית נפלאה,
מתנגנת בגעגוע אחד גדול ונמשך מתוך הפיוטים והלימוד והערגה למולדת אחרת, כולה מדומיינת במילים, ארץ ישראל.
ושם, בילדות הממשית הזאת, הלא-דמיוני
"מי אתה, ילד? שאל.
עולה חדש, עניתי. כך לימדו אותי לענות לכל שואל. אנחנו עולים חדשים, אני נכדו של חכם שויכה, ממצרים.
כולנו עולים, השיב לי פרקש במהירות, עולים חדשים, עולים ותיקים, גם הארץ הזאת ותיקה וחדשה".
בואי הרוח הוא ספרו הרביעי של חיים סבתו, וגם הפעם נכונה לקוראים הפתעה: הילד אשר זה עתה עלה ממצרים מוצא את עצמו בין האזבסטונים של שכ
תיאום כוונות הוא רומן מלחמה יוצא דופן.
עד צאת הספר לאור לא כתבו כך בספרות העברית על מלחמותינו – לא כך תוארו הקרבות, ולא כאלה היו סיפורי הרעוּת שעליהם למדנו להתרפק.
בין עמודי פיוט הכתובים בשפה עשירה ומיוחדת של בן ישיבה למדן, נפרשים לפני הקורא תיאורים דייקניים ואף אכזריים של ימי מלחמת יום הכיפורים – וכל אלה שזורים בזיכרון החבר של
"...לכאורה, הכל מצולם, מתוקשר ומדווח, הכל פתוח ושקוף. ובכל זאת ? הכל סתום ועמוס. יותר מדי קורה מהר מדי, יותר מדי מידע בלתי מקושר ובלתי משמעותי, יותר מדי ערבוב של זוועה בקלילות, של ספק-אמת בספק-שקר. ספר זה בא לנסות לצלם ולתעד את התוהו, את המתערבל והמתערבב, את הרץ והמרצד, אולי גם להציע סדר, נקודת-מבט ? ואולי גם להציע דרכים להערכה ולשיקום." (מת