ג'ים נאש, כבאי בוסטוני, גבר באמצע חייו, שאשתו נוטשת אותו ובתו גדלה בבית אחותו, יורש במפתיע סכום כסף גדול מאביו, שקשריו עמו נותקו בילדותו וכך נפתחת לפניו האפשרות לחיות מתוך חירות כמעט אידיאלית. מצב זה הוא מנצל כמעט עד תום ושנה שלמה הוא נודד במכוניתו בדרכיה של אמריקה.
אלא שבחירתו זו מתגלה כהתמכרות למקרה ומוליכה אותו לשיעבוד אחר, חמ
בוקר אחד ב-1945, בברצלונה אפופת הצללים שעדיין מלקקת את פצעי מלחמת האזרחים, אב מכניס את בנו בסוד בית הקברות לספרים נשכחים, ספרייה שבה אלפי ספרים זנוחים שאיש אינו קורא עוד.
הילד דניאל שולף ממדף מאובק את הרומן צל של הרוח, נשבה בקסמו ומבקש לקרוא את כל ספריו של מחברו, חוליאן קאראך.
באחד הלילות, בשעה שדניאל מטייל ברחובותיה העתיקים של ברצל
סיפור עלייתו, נפילתו וגאולתו של בן איכרים צעיר, במאה ה - 18, שנהיה רופא מנתח גאוני אך חסר לב. כשרון המנתחים המופלא שלו נובע מפגם: הוא מחוסן מפני הכאב, מפני סבל גופני ונפשי כאחד. עד אשר הוא פוגש אישה, ואולי מכשפה, שכוחותיה גדולים משלו. "חוכמת הכאב" הוא רומן ביכורים של סופר אנגלי צעיר, שמיד עם צאתו לאור (1997) זכה לשבחים מפליגים וכבר תורגם לש
זאב אפשטיין, גבר ישראלי עשיר ומצליח, בן מסור לאמו ניצולת השואה ורדופת הפחדים, מגלה יום אחד שהוא בן מאומץ: הוריו הם פלסטינים שנמלטו מחיפה בשנת 1948 והוא נשאר בעריסתו בסערת המנוסה. זאב הוא במובן מסויים דור שני גם לשואת היהודים וגם לנכבה של הפלסטינים, והוא עושה כל שביכולתו לשאת באהבה ובאומץ את המשא הכפול והבלתי אפשרי הזה. לאחר שאמו הביו
"אני חייב הסבר איך חדר אדם זר לחיי והרס אותם.
הרס לחלוטין!
כי לולא הוא וכל פרשת הקשר הזה בינינו, הלא - צפוי, הלא - קרוא, הכפוי, אפשר לומר - היתה נורה בחיים היום.
חיים מאושרים היו לנו!" - כותב פרופ' ארבל, יליד הארץ, המגולל את קורות היחסים בינו ובין ה"זר", המשורר היידי פויגלמן, ניצול השואה, שגורלו נקשר בו "בכבלי ידידות וכאב".
פויגלמן, המע
אנה בלום נוסעת לארץ זרה לחפש את אחיה, כתב עיתון שהקשר עמו נותק. אך העובדה שהצליחה להיכנס העירה, אין פירושה שתוכל גם לצאת-היא מוצאת עצמה במציאות שבה קרסו סדרי החברה וכל דאלים גבר.
בעיר שורר מחסור במזון ורוב התושבים חסרי בית. הרחובות מלאים מהמורות, ובריונים עולים על גלי ההריסות וסוחטים רמי מעבר.
עשרה עד עשרים אחוז מהתושבים מתפרנסי
המבקרים הרעיפו שבחים על אלגנטיות של קיפוד. בצרפת לבדה, שם ראה אור לראשונה, נמכר ביותר מ-1.3 מיליון עותקים בתוך פחות משנתיים. בכל המדינות שבהן ראה אור - בריטניה, איטליה, ספרד, גרמניה, ארצות הברית - כיכב הספר ברשימות רבי-המכר.
סיפורם של שוערת בניין מהודר בפריז, ילדה שקטה ומחוננת המתגוררת בו ודייר יפני המשנה את מהלך חייהן יסחף גם את קוראי
ביצירת מופת זו, המגוללת את סיפורו של צעיר המוכר נשמתו תמורת נעורים ויופי נצחיים, באים לידי ביטוי שנינותו, ביקורתו החברתית החדה והפרוזה המבריקה של אוסקר ווילד. גיבורו ? הדאנדי, ההדוניסט קצר הרוח ןחסר המוסר, שאינו משתנה כלל בעוד תמונתו מזדקנת והופכת דוחה יותר ויותר עם השנים ? הפחיד, הקסים, משך ואף השחית קוראים רבים במשך למעלה ממאה שנ
יצירת המופת לבד בברלין, המבוססת על סיפור אמיתי, נכתבה על ידי סופר שראה כיצד חייו מתפוררים תחת המשטר הנאצי. הספר תורגם לאנגלית בשנת 2009 וכעת הוא יוצא לאור לראשונה בעברית.
הספר מציג תמונה מדויקת של החיים בברלין בימיה האפלים של גרמניה, ומספר את קורותיו של זוג ממעמד הפועלים אשר מחליט לעשות מעשה בעקבות נפילתו של בנם בחזית. הם בוחרים בהת
בן חמישים ושתיים רפאל מאייר הוא הגבר הזקן ביותר בתולדות משפחתו. הוא חי ועובד בנגב, ומתוך תחושה שמותו קרב, מוצא מפלט בנוף ובבדידות שעבודתו מעניקה לו. בביתו במדבר הוא נזכר בימי ילדותו בירושלים, בסתת הזקן אברהם - ידידו הטוב - בארבעת הגברים המתים ובשש הנשים החיות המלוות אותו: אמו, סבתו, שתי דודותיו אחותו וגרושתו. הרומן הרביעי של מחבר "
מכונית נתקעת לפני רמזור שהתחלף לירוק. הנהג צועק משהו. מסתבר שהתעוור פתאום. אין זה עיוורון שחור; הוא רואה הכל לבן, כאילו נפל לתוך ים של חלב. מישהו מתנדב להסיע אותו הביתה. כשאשתו חוזרת, היא לוקחת אותו לרופא - עיניים, אבל עליהם לנסוע במונית, כי המתנדב טוב - הלב גנב את מכוניתם. בחדר - ההמתנה של הרופא נמצאים זקן עם רטייה על עינו, ילד פוזל,
חאלד חוסייני, מחבר רבי-המכר "רודף העפיפונים" ו"אלף שמשות זוהרות" (בעברית בהוצאת "מטר"), שקד שש שנים ארוכות על כתיבתו של קולות מן ההרים, ספרו השלישי. עכשיו הוא מגיש לכם, קוראיו הנלהבים, את הרומן המרגש, הנועז, רב-התהפוכות והבלתי נשכח הזה, ומבטיח לכם חוויית קריאה מיוחדת במינה.
קשר יחיד במינו נרקם בין אח לאחות יתומים מאֵם בכפר אפגני. לפארי
"עד עכשיו לא היו לי אשליות בנוגע ליכלתי להמיט תשוקה שיגעונית על בני המין השני, הייתי אמא של מולי, אשתו של דיוויד.
רופאה כללית במרפאה מקומית.
במשך שני עשורים הייתי מונוגמית.
לא שנהייתי א - מינית, כי היו לי חיי מין, אבל רק עם דיוויד, ונראה שמשיכה וכל השאר כבר לא חלים שם: אנחנו עושים מין זה עם זה כי הסכמנו לא לעשות מין עם אף אחד אחר, לא כ
"שלום," אמרתי בעברית לאיש שעמד בפתח,
"אתה יונתן?" הוא ספק שאל ספק קבע.
"סליחה," השבתי, "אבל מי רוצה לדעת?"
"סתם עורך דין שמחפש את יונתן," הוא השיב.
"למה? מה הוא כבר עשה?"
"כלום," השיב האיש, "הוא לא עשה שום דבר. אז אתה
לא יונתן?"
"כן, אני יונתן," עניתי לו בחוסר סבלנות. עכשיו כבר
הייתי בטוח שהאורח הלא צפוי הוא ערבי.
"אני יודע מי אתה," הוא אמר לפתע
על שפת ים כינרת נמצאת מַקוֹנדוֹ של שמי זרחין, טבריה יצרית ופנטסטית שבה אנשים משתגעים מאהבה ומתקרחים בגלל כישוף, אותיות צומחות בתוך תמרים וילדים מתחרזים עם כפיליהם. האוויר רווי ריחות של בישול ותשוקה, ועקבותיהם מובילים לשיכון אחד בעיר. כאן גדל שלומי עם אח שאוסף מילים במחברת, אמא שמדליקה נרות נשמה ל לאה גולדברג, ואבא קטנטן שמסתיר סו