ספר המסות "פנים וחוץ" (LEnvers et i Endroit) ראה אור באלג'יריה בשנת 1937, בהיות קאמי בן 22 בלבד. שני עשורים חלפו עד שניאות קאמי לתת את הסכמתו להדפסה נוספת של יצירת ביכורים זו. בהקדמה המלווה את המהדורה החדשה, דן קאמי בהרחבה ביצירתו, זו שכבר ראתה אור וזו שעתידה להיכתב. ומודה ששורשיו נעוצים ב"פנים וחוץ": "אשר לי, יודע אני שהמעיין שלי נמצא ב"פנים וחוץ",
הרמב"ם, רבי משה בן מימון, האמין שישנו סוד, גוף ידע נשגב ובלתי נגיש, שהחשיפה אליו היא תכלית החיים. ידע גואל. הוא האמין שתפקידו ההיסטורי הוא לפענח אותו, להוריש אותו, ועם זאת לשמור עליו כסוד. זו סיבת כתיבתו של "מורה הנבוכים", המאגד את עקרונות הפילוסופיה של הרמב"ם, ונחשב לאחד השיאים החשובים ביותר של יצירתו. ספר ששינה לבלי הכר את הפילוסופיה
תורת סוד חדשה בא לבחון מה מוביל חבורה של צעירים יהודים מבתים מתבוללים בפראג, קבוצה שהטביעה לימים את חותמה בהגות וביצירה של התקופה, למרוד בתרבות הבורגנית של הוריהם ולעסוק במיסטיקה? איך מתקשר עיסוק זה לסכסוך הלאומי הגועש בפראג בין גרמנים לצ'כים ולהתעניינותם של בני החבורה בציונות? איך משפיע הדבר על יצירתם האמנותית, ההגותית והמדעית?
עלמא די הוא ילד שלא ייגמר לעולם. מאז איבד את אלוהי ילדותו, הוכרז עלמא די כילד נעלם ועד היום לא נעלמו עקבותיו.
עד כה, כל הניסיונות לאתרו נכשלו.
בקלילות חצופה מתגרה עלמא די באלוהי הדין הזועמים ומעורר את רחמיהן של אלות האהבה החושניות.
בסהרוריות סוערת הוא ממריא ממסלולי השראה ילדותיים, מחליף זהויות, מבריח גבולות, פורץ גדרות, שובר כלי