מדף הספרים של אינה דמבינסקי - הספרים שדירגה

אדם בן כלב נחשב לאחד הספרים המהפכניים בספרות הישראלית ולאחת מן היצירות ששינו את האופן שבו יוצגה ונתפשה השואה בספרות. הספר, שראה אור לראשונה בשנת 1968, הקדים את זמנו בשנית רבות. במרכזו ניצב אדם שטיין, ניצול שואה ששרד את המשרפות בזכות כשרונו הגדול כליצן. תפקידו של אדם במחנות היה לשעשע את הצועדים אל מותם (כולל בני משפחתו שלו) בדרכם הא

כבר חמישים ותשע שנים אני מנסה לכתוב את הדברים האלה. ב-1949, בהיותי מלח באונייה "פאן יורק", כשהשתתפתי בהבאתם של פליטי שואה לארץ, כתבתי ספר שקראתי לו "החברים של בני", כלומר בני מרשק. אישה יפה מכפר יהושע העתיקה את כתב היד אבל איש לא רצה בו והוא אבד. אני לא בטוח מה אני זוכר באמת, הלוא איני סומך על הזיכרון, הוא ערמומי ואין בו אמת אחת ויחידה. א

"אחרי הדברים האלה - אחרי המחלה ואחרי המוות ואחרי הכאב ואחרי הצחוק ואחרי הבגידה ואחרי הזִקנה ואחרי החסד והאהבה ואחרי בן כסיל תוגת אמו ואשת חיל שנמצאה לי ביופי בתוך התהום - אחרי כל אלה התעוררתי לתוך נים לא נים שבו שהיתי ארבעה חודשים." יורם קניוק מתאר את ארבעת החודשים שבהם היה מאושפז בבית חולים ונאבק במחלת הסרטן.

לפני מאה אלף שנים חיו בכדור הארץ לפחות שישה מינים שונים של אדם. לאף אחד מהם לא היתה חשיבות מיוחדת. תפקידם בטבע לא היה גדול מזה של גורילות, גחליליות או סוסוני ים. לפני כשבעים אלף שנה התחולל שינוי מסתורי כלשהו בתודעתו של אחד ממיני האדם הללו - הומו סאפיינס - ודחף אותו להשתלט על העולם כולו. ההיסטוריה של הומו סאפיינס מאז ועד היום היא לעת

"פוסט מורטם הוא פורטרט של הורי המחבר, לא אוטביוגרפיה. האני-המספר עצמו אינו מתועד בספר, אך הוא נוכח בו כמספר לא-אוביקטיבי, ושותף סביל לסיפורם של שני אנשים קשים שיצרו משהו חשוב ובו בזמן הרסו זה את זה בעקשנות. ייקה ורוסייה, ברלין ותל-אביב, מלידה עד מוות. זהו סיפור אכזרי - אבל לא מרושע. סיפור של שנאה ואהבה. נקודת המוצא של הספר -

אורלוב הוא צייר זקן ונבגד המצייר מתים לפרנסתו. לילה אחד מתקשרת אליו אלמנה טרייה ומזמינה אותו לצייר את קלסתרו של בעלה המת. המפגש בין שניהם מוליד מחול נוגע ללב של כנות, חמלה וזיכרון. אורלוב, שׂבע ימים וכישלונות, פורש בפני האישה הזרה את סיפור חייו, והיא מחזירה לו בסיפור מפתיע משלה. ככל שהלילה מעמיק והשעות נוקפות, אורלוב מגלה כי המת שאו