הוא ראה אותי ועצר.
במרחק של ארבעה מטרים, לא יותר.
כמו מלטף את גופי עם סכין,
בעזרת המבט שלו.
זה היה כמו על כל בחורה רק
לאט ובזהירות. כאילו שלא אראה.
וכמובן
שראיתי
הוא התחיל מלעמלה כמובן בעיניים.
חיוך החל לעלות על שפתיו.
מבט אל השיער המרושל, ושוב בעיניים.
ואז אל האף שלי ועל השפתיים.
המשיך עם מבטו על הכתפיים שלי ועל
הציצים שגדלו כמעט.
ומשם אל הבטן ואל הרגליים שנצבעו
ירוק כהה ממכנס טייץ.
הוא הביט אל הברכיים שלי,
ועל הנעליים הגבוהות והחומות
שאני אוהבת.
מסע כמעט.
לרגע חשב שיאמר משהו
ואני מיד הסתובבתי אחורה.
כי לרגע גם אני
נדמה שזה לא קרה לעולם
ונעלמתי
כמעט
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה