סיפור אמיתי שהתרחש לפני חצי שנה לערך..
הקשיבו לתלאות לכח הסבל ..ולימדו מוסר.
לפני כמיספר חדשים ללא התראה ללא מיכתב ללא הודעה
נילקחה מיודעתינו ..עוד בטרם האיר השחר..שק אפור
כיסה את עינייה המנומנמות..היא הושלכה ללא אומר ודברים
בשדה ..ריק ..אי שם בצפון..הוסר מעליה מעטה השק
מרוב בהלה ופחד לא יכלה להוציא הגה..רק מחשבות תמוהות
על מה ולמה רצות בראשה ..ידיים מחוספסות ..אוחזות בה
היא מושלכת ..לבור ..ועוד טרם האירה השמש חשך עליה עולמה
עוברים ימים ..בהם היא ניזונה אך ורק ממעט מים..החליטה בליבה
יהי אשר יהי ..היא חופרת את דרכה החוצה..או שפה תהא קבורתה
וכך בכוחות וברצון .היא מצליחה..להגיע ..ראשה מבצבץ אט אט
מרוב עייפות היא נרדמת רק ראשה בחוץ בעוד גופה ..התשוש והמדולדל
נישאר תקוע בבור. שמש חמימה מכה עליה ..נוסכת בה תיקווה אך אוי
לה רגליה משותקות..גופה צנום ..ואינה מצליחה למשוך אותו אל מחוץ הבור
כמו צבתות נטועות היא תקועה במקום. בלית ברירה היא אוגרת מעט מים
ומזון כוחותיהה אט אט חוזרים גופה מיתחזק
ושוב..כמו בסיוט...עוד טרם האיר השחר..קולות רעש אורות ..מבהיקים
מסנורים את עיניה היא נילקחת בכח ומושלכת למשאית ..גופה נחבט והיא נילקחת
למקום אשר מעורר בה חלחלה זעקות מיוסרות נישמעות מכל עבר בבליל שפות
הגרוע מכל..מתרוצצות המחשבות בראשה ...עינויים !? סבל!?
על מה...? ולמה?!! שוביה לא מותירים לה זמן למחשבה היא מוכת באכזריות
כל גופה חבוט ..לא נותרת בה נשימה ..בוכיה מדממת..היא נלקחת עם רבים אחרים
ושוב השק..מכסה היא מגחכת במצבה שק!! הרי היא חסרת אונים שבר כלי
אור ניאון מעל ..והיא בתוך מיבצר חלק אך פתוח מעל .היא מגששת בקירותיו
אך אין מקום לאחיזה ..מים מטפטפים היא פותחת את פיה כדי ללחלחם..לשונה היבשה
קולטת מעט ...וזה נוסך בה תיקווה לבאות...עוד יומיים...כן עוד יומיים..
איננה מבינה את הצחוק המלווה את המישפט "עוד יומיים"...האם זהו תמו תלאותיה?
האם תישתחרר? מחשבות אלו גורמות לה לאזור כח ..יד רכה מלטפת מעסה את גופה
היא רוצה להודות אך אין בה כח ..אט אט היא מיתחזקת..שמיכה חמימה מכסה את גופה
ועיניה העייפות נעצמות החום הרכות מפילות עליה תרדמה
קולות ילדים נישמעות נגינה נעימה ..חיוך מיתפשט על פניה מזכיר לה את ימי ילדותה עטופי האור
השימחה במישפחה ..מדי פעם מגיע אי שהוא סקרן ילדון מציץ,מיתבונן בה בעיני ילד
זו היא ?? הוא שאל את אימו ומצביע לעברה באצבע ..כן מתוק עונה אימו ששש
אל תפריע !! היא חשה מוגנת ותיקווה ממלאת אותה ..
באחתתתתתתתת מושלכת השמיכה שהגנה מעליה ובזריזות היא מוצאת עצמה שכובה פרקדן
על שולחן ..עינייה ניפערות לרווחה..ידי אשה לשות את גופה ..ובלא אומר ודברים
היא מוצאת עצמה בלבה רותחת ..זעקותיהה בוקעות עד ללב השמיים והיא מיתהפכת
בשמן החם גופה הופך זהוב חום ..וקליפתי
"יקירי!! כן אשתי ! תרצה ? והיא מצביעה על צלחת ובתוכה סופגניה
תודה לך ..אני אומר ..הדלת ניסגרת ..ידי מגיעה אליה ואז נישמע לאזניי הקול
עצור!! חכהה !! אני מביט בצלחת בתדהמה !! כן..אני אומר מי מדבר אליי?
זו אני ..בצלחת ואז בקול בכי שובר מבקשת ממני בכל לשון של בקשה עשה עימדי חסד
ספר..פרסם..ואני מבטיח "כן ודאי אעשה זאת"
"בלהט השמן ..המיתהפכת"
נכתב לפני 13 שנים ו-8 חודשים
על...קצה...המזלף!
חורף אפרוריות..הקרירות שבחוץ
חודרת..טיפטוף חדגוני של גשם..
כמו ספור בדיוק כמה יירד ומתיי ייפסק
מבעד ..לחלון..הרחוב..שקט
"רואים" את הרוח ..מניעה את צמרות העיצים
לא שומעים דבר...רק רואים!
החמימות..שבבית..מרדימה..ובחוץ
הכל נע זע ..שתי עולמות..במקום אחד.
מיסתכל..על קצה המזלף...וזה..
מטפטף..ומטפטף...
נכתב לפני 13 שנים ו-8 חודשים
