:)

:)

בת 21 מנטע







» דירגה 21 ספרים
» כתבה 5 ביקורות
» יש ברשותה 1 ספרים
» מוכרת 0 ספרים
» נרשמה לסימניה לפני 3 שנים ו-3 חודשים
» ביקרה לאחרונה בסימניה לפני 4 חודשים
» קיבלה 5 תשבחות לביקורות שכתבה

» כל ההתכתבות שהיתה ביניכם

» סופרים מועדפים

ביקורות ספרים:

מוצגות 5 מבין 5 הביקורות שנכתבו. הצג את כל הביקורות

ג'אז כבר יודע מה הוא רוצה להיות בתוכו,זה ברור לאיזה כיוון הוא יפנה(אהמאהמ הכותרת).אבל לקראת סוף הספר הוא הופך לדמות קצת פחו... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני שנה ו-6 חודשים


אכן ספר חכם מתוחכם עם טוויסט בסוף שמקפיץ אותו קדימה בכוכבים ולמרות זאת הייתי חייבת לקפוץ על כמה פרקי "ישיבות משטרתיות ותמ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני שנה ו-6 חודשים


הכלבים זה ספר קצר אפל ושווה קריאה .השם שלו ישר תפס אותי וכבר חשבתי כלבים?לספר מתח? ואז, כן כלבים .אם הוא גרם לי לקרוא אותו בל... המשך לקרוא
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני שנה ו-6 חודשים


היה משעמם מידי עצרתי באמצע הספר:(... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני שנה ו-6 חודשים


נו טוב...היה לי קשה לקרוא את הספר. היו כמה דמויות משעממות. ההתחלה של הספר משעממת יאפ ממש.\ אבל לקראת הסוף מתחיל להיות מעניי... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 3 שנים ו-3 חודשים




מתוך הפורומים:
טוקבקים על ביקורות ספרים:
פינת היצירה:

מוצגים הסיפורים והשירים האחרונים בלבד. הצג את כל הסיפורים והשירים



נכתב לפני 11 חודשים
חלק א'2:
העיניים שלי קפאו על שרה רגע ארוך .היא  הייתה אדומה ולא זזה אפילו מילימטר. הורדתי את המשקפיים שלי ושיפשפתי אותם בקצה החולצה במהירות. הראייה שלי אף פעם לא הייתה טובה מידי וכבר חששתי שהיא הולכת ונהיית גרועה יותר מרגע לרגע. התבוננתי מסביב וללא המשקפיים הכל היה מטושטש . עדיין יכולתי להבחין בהילות מעוננות ,מטושטשות גם הן ,ובלטה במיוחד זאת של שרה. רק עכשיו היא קלטה לפתע את המבט ההמום שלי. העיניים שלה ננעצו בי בריכוז ובקרירות. לני ליאו ואלונה קיבלו גם הם קלף משלהם אחרי שהבריחו את כל הקלפים שסביבם .גם הוא נעלם כמה רגעים אחרי שאחזו בו. שרה עדיין נעצה בי מבט. היא בחנה אותי בצורה מוגזמת . אני האשמתי בזה את אלונה.אלונה ושרה היו חברות טובות ,אבל בדרך כלל שרה לא התערבה בריבים בינינו. חזרנו ארבעתנו בחזרה למשרד .אחרי כמה דקות גם ויקה ובני  הגיעו ובדקו שהכל בסדר איתנו ושהעבודה מתקדמת . שיקרתי ואמרתי שהכל בסדר. להסביר עכשיו שאני רואה עשן צבעוני עולה מכל אחד מהם יהיה כאב ראש רציני .שרה התיישבה במחשב לידי אפילו שזה לא היה המקום שלה .זה היה המקום של לני בעצם .חיכיתי שלני תעיר לשרה או ששרה תבין שהיא צריכה לזוז כיסא אחד שמאלה , אבל זה לא קרה.באותו רגע ציוץ מהטלפון שלי גרם לי להעביר אותו ליד. זו הייתה הודעה . "מי זה?" הקול הצונן של שרה הקפיץ אותי .היא הייתה צריכה להתנצל שהבהילה אותי, לפחות  מנימוס. אבל היא לא עשתה את זה.  שרה התחילה לעלות לי על העצבים.  אלונה הצטרפה והתיישבה גם ליד שרה עם סנדוויץ' חצי אכול מול המחשב שלה. יד אחת שלה מקלידה בזריזות. היא מילמלה משו על מסמכים שהיא צריכה לסרוק וליכסנה מבט לעברנו. שרה הינהנה עם הראש כתגובה , ואז שאלה שוב "מי זה". ההודעה הייתה ממספר לא מוכר , רק שתי מילים, "שדים אדומים". אלונה חזרה בהתלהבות על השאלה של שרה כאילו מדובר במעריץ סודי וגרמה לי להזעיף פנים. הגבות שלה עלו למעלה בציפייה מזויפת. "אין לך מסמכים לסרוק או משו כזה?" עניתי לה .לא משנה מה הייתה הכוונה של כותב ההודעה לא יכולתי לקחת אותה ברצינות. לשרה היה נמאס לחכות כנראה כי היא חטפה לי את הטלפון עוד לפני שהספקתי להגיב. "מה קורה לכן?" ,  לני שאלה מופתעת ,אבל אני הייתי עסוקה בלרדוף אחרי שרה והטלפון. אלונה ניפנפה ביד בביטול כאילו הכל מצויין ולא צריך להתרגש. "תחזירי לי אותו מייד ,שרה! זה לא מצחיק" .תפסתי את שתי הידיים שלה בכעס תהומי .הרגשתי שהפנים שלי סמוקות. הקלף השחור  שלי הופיע פתאום מעל הראש שלי כמו משום מקום וכל המבטים הופנו אליו. לני החליטה לעזור לי כשהבינה מה אני מנסה לקחת ואחזה בטלפון שביד של שרה. שרה חייכה חיוך קטן ומרושע ובאותו הרגע יכולתי להישבע שהשיניים שלה לא היו השיניים שלה. הן היו צפופות יותר , חדות יותר ומפלצתיות. היא איכשהו הצליחה לשבור ביד שלה את הטלפון לחתיכות בקול פיצוח מצמרר ורק אז הניחה לחלקים השבורים שלו לצנוח על השולחן. אפילו אלונה הייתה המומה ממה שקורה. עטפתי אותם במהירות בידיים , אבל לא הייתה דרך להחזיר אותם למקומם ולתקן את הנזק. שרה דאגה לרסק את הטלפון טוב טוב. ויקה וליאו הגיעו אלינו גם הם אחרי ששמעו את הצעקות .שרה קיבלה  הרבה נזיפות אבל נראה שלא היה לה אכפת משום דבר. לא היו לה שום נקיפות מצפון. שרה פשוט קמה ויצאה החוצה . אני צעקתי אליה בדרכה החוצה שהיא חייבת לקנות לי טלפון חדש.
דמעות זלגו במורד הפנים שלי וויקה הבטיחה שעוד תטפל בעניין. הקלף שהופיע אז , שצף מעל הראש שלי נעלם אבל לא ייחסתי לו חשיבות.
באותו ערב ישבתי בספה בסלון .פתחתי את הטלוויזיה. היה  מבזק חדשות מיוחד.נמצאו גופות והרבה מהן. היום נשבר שיא. הרבה אנשים נמצאו מתים .חלקם כפסלים מאבן כמו הקודמים , חלקם מדממים וכחולים. תמונות מזירות האירוע רצו על המסך. עקבתי אחריהן בפחד. הטלפון צלצל כמו במקרה ואחותי ענתה לטלפון והעבירה אותו אליי. "שני, מי זה?" שאלתי אותה בהינד ראש. היא משכה בכתפיים ואני עניתי "הלו" מהוסס .הייבבות של אמא של שרה בקעו מהשפופרת. שרה לא חזרה הבייתה ובמציאות האכזרית ,היה מספיק גם איחור של כמה דקות בשביל לקבוע שקרה משו לא טוב. בפנים כבר ידעתי , אבל עדיין סירבתי להאמין. שרה מתה .
נכתב לפני 11 חודשים
חלק א'
קלפים שנופלים מהשמים זה לא מראה שרואים כל יום. זה לא מראה שרואים בכלל.אלא אם כן מישו שם החליק על כל הראש ושלח מטוסים עם ערימות של קלפי משחק להמונים.אבל, אני הרגשתי שמשו רע קורה. ולא סתם מתוך הפסימיות האופיינית שלי. יותר כי לפני הקלפים , כשאנשים נעלמו פתאום בלי סיבה וכשנמצאו כל מיני אביזרים ואבנים משונים בזירות ה"פשע" ,אני כבר הבנתי שמשו רע עומד לקרות.התקשורת געשה, היה פחד ששרר בכל מקום. כל מיני תיאוריות על רוצחים סידרתיים ,חייזרים ועל מדינות אוייב ומתנקשים. ככה זה כשלא מבינים לאן כל כך הרבה אנשים יכולים להיעלם פתאום.יותר מאוחר מצאו חלק. אבל הם היו אבנים. הם היו מתים. כלומר הם היו עשויים מאבן! דוממים שבריריים וחסרי חיים. זה לא היה אפשרי מבחינת המדע ולא מצאו איך הם הגיעו למצב כזה.זה היה מזעזע ונוראי. היה בלאגן.
לני הייתה זו שקראה לי לצאת החוצה מהמשרד .היא לא הייתה צריכה להגיד הרבה. הייתי סקרנית כמוה.יצאנו כמעט כולנו מהמשרד. הושטנו אוטומטית את היד לגעת בקלפים . צד אחד שלהם היה אדום חלוד שמעטר מגן פשוט ובצד השני היו מצויירים דמויות,חיות,אביזרים,עיגולים צבעוניים כיד הדימיון.כל קלף משו אחר. קצות האצבעות שלי כמעט נגעו באחד מהם ואז הוא ברח.כן, ממש כך. הוא טס במהירות עוד לפני שהצלחתי לגעת בו.ליאו צחקק בהפתעה. גם ממנו הם ברחו וגם משרה ואלונה. לא אהבתי את אלונה .גם אלונה לא אהבה אותי. כשהמבטים שלנו נפגשו שתינו הפסקנו לחייך ואלונה שלחה לי את המבט הכי קר ולא נחמד שיכלה לגייס. מיהרתי לסובב אליה את הגב בהפגנתיות והחלטתי לחזור למשרד. ואז זה קרה. כשהפניתי את הגב נחת לתוך ידיי קלף.צד אדום עם מגן והצד השני צבוע שחור בלי שום ציור.ועוד לפני שיכולתי להתאכזב מהקלף המשעמם שהצלחתי להשיג יכולתי להרגיש שכל העולם משתנה לפני. יכולתי לראות צבעים שיוצאים מאנשים. יכולתי לראות הילות. יכולתי לראות תכלת . הרבה תכלת שיוצא מאנשים. ואז אדום בוהק שמתחיל להופיע ולרצד. והאדום הזה נכנס לשרה והיא הפסיקה להפיץ תכלת.היתה מסביבה הילה אדומה. ואז עדיין לא הבנתי מזה האדום הזה. כי ברגע שנפלו הקלפים השדים הגיעו.
נכתב לפני 11 חודשים
רשימות קריאה:
# שם הרשימה פרטיות כמות ספרים מספר צפיות עודכנה לאחרונה
1. רוצה לקרואD: אישית 6 100 לפני שנה ו-6 חודשים

» סך הכל 6 ספרים ב-1 רשימות.

הקוראים:
  • לפני 4 חודשים יודי בן 17 מירושלים
  • לפני 10 חודשים משה בן 57 מקרית מלאכי
  • לפני 11 חודשים Command בן 19 מהנהר שיוצא מעדן
  • לפני שנה ו-5 חודשים איזבל בת 15 מ:
  • לפני שנה ו-6 חודשים ריצ' רצ' בת 18 מהגיהנום
  • לפני שנה ו-6 חודשים -^^- בת
  • לפני שנתיים ו-6 חודשים סקיי בת 14 מארץ לעולם לא
  • לפני 3 שנים ו-3 חודשים לוליטה בת 42 מתל אביב
  • לפני 3 שנים ו-3 חודשים רינת בת 21
  • לפני 3 שנים ו-3 חודשים zooey glass בן 26 מהרי ההימלאיה
  • לפני 3 שנים ו-3 חודשים fairy tale בת 18 מעיר האגדות
  • לפני 3 שנים ו-3 חודשים בת-יה בת 65 מקרית גת


הביקורות האחרונות של :) שקיבלו שבחים
# הספר הביקורת המשבח מתי שובחה
1. כנפיים - כנפיים #1 / אפרילין פייק היה משעמם מידי עצרתי באמצע ... המשך לקרוא IRomi לפני שנה ו-5 חודשים
2. אני צייד רוצחים / בארי ליגה ג'אז כבר יודע מה הוא רוצה לה... המשך לקרוא Command לפני שנה ו-6 חודשים
3. חשוב על מספר - דייב גרני #1 / ג'ון ורדון אכן ספר חכם מתוחכם עם טוויס... המשך לקרוא Command לפני שנה ו-6 חודשים
4. כנפיים - כנפיים #1 / אפרילין פייק היה משעמם מידי עצרתי באמצע ... המשך לקרוא Mira לפני שנה ו-6 חודשים
5. מנהרות - מנהרות #1 / רודריק גורדון נו טוב...היה לי קשה לקרוא את ... המשך לקרוא לי יניני לפני 3 שנים ו-3 חודשים



©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ