ספר רדוד בשפתו
דמיון מפותח
סיפורים לא מעשירים
ציפיתי ליותר לאור התגובות על ספריו
התאכזבתי

התנגן לנו בלופ בטיול קוסט לקוסט בארה"ב בשנת 2000.
מעולה גם לא לאוהבי קרת.
צחי גראד שפוט מעולה.

אם החיטה- ספר מקסים פלוס פלוס
הכתיבה של מיקי בן כנען טרייה, עכשווית ורעננה וסגנונה הרמוני ומתוק. לעתים אתה שט על משפט ואומר, "איזה יופי" ומעביר את העין למצב רברס וחוזר ומתענג ומעמיק פנימה.

אבל לא מדובר רק בסגנון כי אם בכוח המניע אותו, מורגש כי הכותבת מצויה במציאות מאפשרת, אולי אף למעלה מזה, שהשקט בה מולך, וממקום זה צופה היא בכאבו של האדם, בפחדיו, בשבריריותו, בזמניותו. אך כל אלה, יפים כשלעצמם, כורעים ברך אל מול כוח הנצח שבאדם.

מיקי בן כנען מעבירה יפה את השבריריות הנשגבת הזו, לא מתוך שפיטה על חולשתו המובנית של האדם, כי אם מתוך הכרה וקבלה ומראה כי זה רק חלק מהתמונה כולה - ים השיבולים שמסביב.

למקום יקר זה יש השפעה ברורה על עוצמת הספר ודיוקו. אין זה משנה כלל אם זה סיפור בדיה, אגדה או פנטזיה, הכתיבה אמת והאמירה אמת והחן נמצא בכל. על כך רק נאמר תודה רבה לאם החיטה.