קראתי את הספר לפני שנה וקצת, ואני עדיין מוקסמת. זה הפך להיות הספר האהוב עליי (יחד עם פרסי ג׳קסון האלוהי, אבל זה לא המקום..)
ספר מרתק, כתוב בטוב טעם. דרמה, מתח, אהבה, פחד, תקווה..
הספר מתואר, ולא מחסיר בפרטים ותארים. התחברתי לקטניס בצורה בלתי רגילה. היא אמיצה מאוד.
הספר הזה נתן לי נקודת מבט חדשה על חיי, הוא גרם לי להבין שזה שיש לי אוכל במקרר זה לא מובן מאליו. זה שיש לי מקום מוגן לחיות בו זה לא מובן מאליו. הספר הזה נתן לי משמעות אמיתית לחיים, סיבה לחיות כול עוד אני יכולה, לממש ולמצות את חיי.
אומנם הספר קצת יהיה קשה לקריאה לילדים ומבוגרים בפרט שקשה להם עם רצח, דם, ואלימות. אני לא אובייקטיבית להמליץ עליו לגילי, כי אני חולת ספרים, הם חיי, אבל מי שיקרא את הספר יבין שקולינס גם ניסתה להעביר מסר בכתיבה שלה. העולם שלנו מדרדר מתוכנית ראליטי לשנייה- והן בסוף יהפכו למציאות, מציאות וולגרית וכואבת מנשוא. קולינס מנסה בעצם לומר לנו לא לתת לזה לקרות, כדי שיהיה לנו עתיד טוב.
אז כול שנותר לומר הוא ״מי ייתן והסיכויים תמיד יהיו לטובתכם!״.
אגב, לי הספר עלה אז 90, אז המחיר כיום זול יותר..
ולכול מי שקרא את הספר ומכור כמוני למשחקי הרעב, יש קהילה של משחקי הרעב ישראל שהאנשים בה הפכו למשפחה שלי. forum.thg.co.il . כעת היא שרויה בתקלה, אבל אני מקווה למען כול מעריצי משחקי הרעב שהיא תחזור לעבוד!