Uבנדלק•לפני 13 שניםאחד הספרים הטובים מאוד של סנדרה בראון. יש בו הכל מתח, אהבה, תאווה ועוד. שווה לקרוא ומומלץ בחום.על הביקורת של שקדנית על השתקפות מאת סנדרה בראון
גלית•לפני 13 שניםחוויתי את אותה ההרגשהבדיוק :)על הביקורת של בנדלק על הנערה מכיכר טיימס מאת פאולינה סיימונס
גלית•לפני 13 שניםחוויתי את אותה ההרגשהבדיוק :)על הביקורת של בנדלק על הנערה מכיכר טיימס מאת פאולינה סיימונס
ילדי החירותפאולינה סיימונסספר גרוע מאוד. משעמם . קראתי עד הסוף רק כדי להבין מה מיוחד. מאוד התאכזבתי בזמן הקריאה היה מאוד מעייף ולא זורם. בקיצור פאולינה סימונס אכזבה.
ילדי החירותפאולינה סיימונסספר גרוע מאוד. משעמם . קראתי עד הסוף רק כדי להבין מה מיוחד. מאוד התאכזבתי בזמן הקריאה היה מאוד מעייף ולא זורם. בקיצור פאולינה סימונס אכזבה.
הנערה מכיכר טיימספאולינה סיימונסאכן אחרי פרש הברונזה הוא מאכזב אבל נהניתי לקרוא ספר טוב מאוד. אי אפשר לעזוב באמצע. מי שרוצה לקרוא שלא ישווה לספרים אחרים פשוט לקרוא וליהנות.
הנערה מכיכר טיימספאולינה סיימונסאכן אחרי פרש הברונזה הוא מאכזב אבל נהניתי לקרוא ספר טוב מאוד. אי אפשר לעזוב באמצע. מי שרוצה לקרוא שלא ישווה לספרים אחרים פשוט לקרוא וליהנות.
תחרה וצבעאילת סווטיצקי0מאוד אהבתי את הספר, הוא קצת שונה מכל ספר רומנטי ארוטי שקראתי לאחרונה, הסיפור האישי של הדמות יותר חשוב מהסקס שלהם וזה מה שנחמד, וגם הכל קצת יותר אנושי והגיוני שם לעומת 50 גוונים וחבריהם... סיימתי אותו מאוד מהר ובסוף היה כל כך קשה להתנתק שבבוקר למחרת רצתי לקנות את ההמשך! ממולץ בחום!
קולו של המלאך גיום מוסו0מזמן לא סיימתי ספר כל כך מהר! אהבתי את המתח ואת העלילה והייתי די באופוריה לקראת הסיום ולאחריו, אבל כעבור כמה שעות התחלתי לחשוב שבעצם משהו היה חסר לי שם אולי הגיון... הרגשתי שאני קוראת ספר מתח אמריקאי קלאסי שחייבים לבנות עליו סרט אקשן בסגנון מת לחיות או משהו... :) זה לא שזה רע או טוב... האמת עוד לא החלטתי... אני אישית אוהבת ספרים שהסופר סוגר בו את כל הקצוות או שמשאיר סוף פתוח לחלוטין, פה היו לי כמה תהיות.. כי הוא מצד אחד סיים את הסיפור ומצד אחר שכח מלא דמויות ולי אישית זה מפריע וכמובן העניין של ההתאהבות שלהם קצת תמוהה בעיניי... בכל מקרה נהינתי מאוד לקרוא את הספר, היה אחלה מתח מומלץ לכל מי שאינו ביקורתי כמוני
ילדי החירותפאולינה סיימונס0במילה אחת - אכזבה! מזה הספר האידיוטי הזה? איפה קסם הכתיבה שלה? למה הוא היה בכל כך מעט מקומות? במקום לבלבל את המח ע"ג 300 דפים בעניין הדעות הפוליטיות של אותה התקופה היא הייתה צריכה להשתמש בקסם שהיא יודעת לעשות כאשר היא כותבת על רומנטיקה ואהבה אסורה. הספר הזה הביא לי רק עצבים. בטוח שלא אקרא ספרים שלה יותר, חבל להרוס את ה"טעם" הטוב שנשאר אחרי פרש הברונזה.
