אין דיונים על ביקורות של אחרים
ממליץ לקרוא את הספר "הצופה שנרדם" (שכנראה כבר קראת) מצד אחד המודיעין אסף נתונים, אל מה שעבר הלאה ע"י זעירא היה מסר מרגיע. לא הנתונים. מה שהספר הצופה שנרדם מראה - שגם אם יש מערכת מדהימה של איסוף נתונים, כשל של העומד בראש המערכת משבש הכל. מעבר לכך, 4 ימים לפני המלחמה, טיסות המודיעין כשלו בזה אחר זה בתעלול סטאטיסטי לא מובן
היו מספיק ידיעות על ההכנות המצריות והסוריות. הבעיה לא היתה עם חומר הגלם, הבעיה היתה עם הקונספציה. לצבירת הכוחות יכלו להיות הרבה סיבות שרק אחת מהם היתה מלחמה בשישי באוקטובר. לא נכון להגיד שידעו על יום מסויים של פתיחת המלחמה עד שראש המוסד הביא את הידיעה לגבי פרוץ המלחמה ביום כיפור בשעה שש בערב, שהיתה נכונה בחלקה. קביעת עובדות על בסיס שהוא נכון חלקית איננה מדעית! קרא את הספר 30 שעות באוקטובר על חיל האוויר במלחמת יום כיפור. שמואל גורדון מספר את העובדות כפי שקרו! נכון ש150 מטוסים היו מוכנים להכות מכה מקדימה, אבל הדרג הפוליטי סירב! חיל האוויר הופתע בעיקר מהיכולות של הטק״א של המצרים והסורים ובעיקר הs.a 6 שהיו ניידים והובלו ממקום למקום כך שהאפשרות לפגוע בהם היתה קטנה. בעיה שניה היתה עם פיקוד חה״א שמפקדו החליף טקטיקות כל יום ולא הלך עד הסוף על פי אסטרטגיה ברורה והחלטית. בני פלד מתגלה בספרו של גורדון כמפקד לא החלטי, שמחליף את דעתו בקלות ללא החלטיות וללא יכולת עמידה בפני הדרג הפוליטי. הבעיה במלחמה היתה בהחלט הדרג הפוליטי שלא גילה יכולת עמידה ועמוד שדרה יציב, תוך מתן דוגמה אישית של ראשי המדינה. ובעיקר גולדה ודיין.
