כפר המכשפות הוא יצירה מופלאה, והחמצת אותה בכזאת שטחיות.חבל. ד"ר שורצמן הוא לא סתם מוערך, וגם לא סתם מנחם בןכתב שהוא אחד הסופרים הגדולים ביותר בספרות העברית, כאשר התייחס גם לספר הזה. שורצמןתיאר כאן את ההתפרקות והאטימות המוסרית של חיילי האינתיפאדה כפי שאף אחד לא העז לתאר, וההשוואה שלו לעימותים בכפר האפריקאי היא מרגשת וקורעת את הלב. אני עצמי, חייל מגבעתי, מצאתי את הנשמה שלי מתוארת ומפורקת לה בספר הזה. וכמו שכתבו במוסף הספרים של הארץ, הספר אומר לנו בכאב רב שהגיהנום מצוי בתוכנו, ולא משנה לאן נלך, הוא ישאר שם. לפני חודש קראתי את הספר, מתנה מהחברה, ומאז הוא יושב לי בראש ובנשמה, לא יוצא כמו אחד השדים ששורצמן מתאר. ומילה קטנה לגבי החרמנות, האירוטיקה, החושניות: הגיבור הוא בחור בין 21 בערך, מותר לו הוא להתרגש ממיניות, נגיד מבחורה שכורעת על ארבע והישבן מופנה לבחור (ראה בספר).
