אני לא גנבתמי שם-טובהשנה מציינים 100 שנים להקמת בית היתומים של יאנוש קורצ'ק. רבים מכירים את ספריו ואת סיפורו האישי והאנושי האיש שהלך עם ילדיו להשמדה. ספר זה מספר על בית היתומים מנקודת מבטו של יאנק, ילד חדש שמתקבל לבית היתומים. הספר כתוב ברגש, תמי שם טוב הצליחה להעביר את הווי בית היתומים בצורה חוויתית, ניתן להרגיש את המקום בין השורות. הספר הוא לא על ילד אחד אלא על מס' ילדים שמכל אחד מהם הסופרת לקחה משהו ויצרה דמות. הסיפור נוגע ללב ואף גורם להזיל דמעות, על הרשעות שהיתה בעולם לפני למעלה מ-70 שנה, על היחס המזלזל כלפי ילדים בעולם של פעם מצד המבוגרים. ועל דמותו של קורצ'אק שמאירה מבין הדפים. שווה קריאה גם למבוגרים למרות שהספר מיועד לילדים ונוער.
אני לא גנבתמי שם-טובהשנה מציינים 100 שנים להקמת בית היתומים של יאנוש קורצ'ק. רבים מכירים את ספריו ואת סיפורו האישי והאנושי האיש שהלך עם ילדיו להשמדה. ספר זה מספר על בית היתומים מנקודת מבטו של יאנק, ילד חדש שמתקבל לבית היתומים. הספר כתוב ברגש, תמי שם טוב הצליחה להעביר את הווי בית היתומים בצורה חוויתית, ניתן להרגיש את המקום בין השורות. הספר הוא לא על ילד אחד אלא על מס' ילדים שמכל אחד מהם הסופרת לקחה משהו ויצרה דמות. הסיפור נוגע ללב ואף גורם להזיל דמעות, על הרשעות שהיתה בעולם לפני למעלה מ-70 שנה, על היחס המזלזל כלפי ילדים בעולם של פעם מצד המבוגרים. ועל דמותו של קורצ'אק שמאירה מבין הדפים. שווה קריאה גם למבוגרים למרות שהספר מיועד לילדים ונוער.
אני לא גנבתמי שם-טובהשנה מציינים 100 שנים להקמת בית היתומים של יאנוש קורצ'ק. רבים מכירים את ספריו ואת סיפורו האישי והאנושי האיש שהלך עם ילדיו להשמדה. ספר זה מספר על בית היתומים מנקודת מבטו של יאנק, ילד חדש שמתקבל לבית היתומים. הספר כתוב ברגש, תמי שם טוב הצליחה להעביר את הווי בית היתומים בצורה חוויתית, ניתן להרגיש את המקום בין השורות. הספר הוא לא על ילד אחד אלא על מס' ילדים שמכל אחד מהם הסופרת לקחה משהו ויצרה דמות. הסיפור נוגע ללב ואף גורם להזיל דמעות, על הרשעות שהיתה בעולם לפני למעלה מ-70 שנה, על היחס המזלזל כלפי ילדים בעולם של פעם מצד המבוגרים. ועל דמותו של קורצ'אק שמאירה מבין הדפים. שווה קריאה גם למבוגרים למרות שהספר מיועד לילדים ונוער.
אני לא גנבתמי שם-טובהשנה מציינים 100 שנים להקמת בית היתומים של יאנוש קורצ'ק. רבים מכירים את ספריו ואת סיפורו האישי והאנושי האיש שהלך עם ילדיו להשמדה. ספר זה מספר על בית היתומים מנקודת מבטו של יאנק, ילד חדש שמתקבל לבית היתומים. הספר כתוב ברגש, תמי שם טוב הצליחה להעביר את הווי בית היתומים בצורה חוויתית, ניתן להרגיש את המקום בין השורות. הספר הוא לא על ילד אחד אלא על מס' ילדים שמכל אחד מהם הסופרת לקחה משהו ויצרה דמות. הסיפור נוגע ללב ואף גורם להזיל דמעות, על הרשעות שהיתה בעולם לפני למעלה מ-70 שנה, על היחס המזלזל כלפי ילדים בעולם של פעם מצד המבוגרים. ועל דמותו של קורצ'אק שמאירה מבין הדפים. שווה קריאה גם למבוגרים למרות שהספר מיועד לילדים ונוער.
אני לא גנבתמי שם-טובהשנה מציינים 100 שנים להקמת בית היתומים של יאנוש קורצ'ק. רבים מכירים את ספריו ואת סיפורו האישי והאנושי האיש שהלך עם ילדיו להשמדה. ספר זה מספר על בית היתומים מנקודת מבטו של יאנק, ילד חדש שמתקבל לבית היתומים. הספר כתוב ברגש, תמי שם טוב הצליחה להעביר את הווי בית היתומים בצורה חוויתית, ניתן להרגיש את המקום בין השורות. הספר הוא לא על ילד אחד אלא על מס' ילדים שמכל אחד מהם הסופרת לקחה משהו ויצרה דמות. הסיפור נוגע ללב ואף גורם להזיל דמעות, על הרשעות שהיתה בעולם לפני למעלה מ-70 שנה, על היחס המזלזל כלפי ילדים בעולם של פעם מצד המבוגרים. ועל דמותו של קורצ'אק שמאירה מבין הדפים. שווה קריאה גם למבוגרים למרות שהספר מיועד לילדים ונוער.
אופת העוגות מקיגאליגייל פארקיןמי בכלל שמע על רואנדה? מקום רחוק שבו נרצחים אנשים באכזריות מדי פעם עלה לכותרות. הספר הזה הפך את המקום לממשי. דרך עיניה של אישה אמיצה שנאלצת לגדל את נכדיה, מאחר והוריהם נפטרו ממחלת האיידס הנוראה שמשתוללת כמו מגיפה. עוגות זה מה שהיא יודעת לעשות. לכל עוגה יש סיפור וכך אנו למדים עוד פרטים עליה ועל הסובבים אותה. כולם חולקים גורל ולומדים לחיות איתו.הספר כתוב בצורה קולחת ונעימה לקריאה. שווה קריאה.
אבא בונה עוגהליעד שהם0סיפור על ילדה שרצתה בית בובות.יום אחד אביה מחליט להישאר בבית ומודיע לה שהוא אופה עוגה.הם קונים ואוספים מצרכים ועושה רושם שהאבא קצת מבולבל.לוקח קרטונים ישנים במכולת,מסמרים מהבנאי,אריזות של יוגורט וכ'ו. מן הסתם יוצא בסוף בית בובות.הציורים מדהימים ומרמזים לילדים מה עומד לקרות.בספר הבישול למשל במקום מתכון יש תרשים לבית. מעבר לכך,יש רעיון נפלא למיחזור דברים שסיימנו את השימוש בהם.מיטב המחמאות לליעד שהם שהחליט לצאת ממשבצת המתח ולכתוב ספר נפלא לילדים.
אני לא גנבתמי שם-טוב0ספר שמיועד לגילאי נוער,אבל לדעתי גם הבוגרים שבינינו יהנו מקריאתו. סיפורו של אחד הילדים שגדל בבית היתומים של קורצ'אק. סיפור נפלא שכתוב ביד רגישה.