גודל הציפייה כגודל האכזבה, ממש ככה.. בהתחלה הספר ממש זרם לי ואמרתי "וואי איזה ספר טוב" אבל כשהגעתי בערך ל50 דפים אחרונים זה התחיל להיות מייגע ולהימרח סתם.. לא הייתה שום נקודת שיא בספר שתעביר בי איזושהי צמרמורת ותכניס אותי לרוח התקופה. גם בקטעים המרגשים באמת, לא נכנסתי לזה עד הסוף.. מה שכן, הכתיבה הומוריסטית ומאוד מיוחדת- מה שנותן עניין לספר+ האיורים. הספר בהחלט נותן זווית אחרת לנושא של מלחמת העולם השנייה ואיך זה נראה מנקודת המבט של הגרמנים בגרמניה הנאצית שלא נתנו יד למאורעות שהתחוללו באותה תקופה. מעבר לזה, הספר לא נוגע מספיק בנושא ויותר דש וחופר בעניין ההפצצות.. היו קטעים מיותרים ולא מעניינים.

גודל הציפייה כגודל האכזבה, ממש ככה.. בהתחלה הספר ממש זרם לי ואמרתי "וואי איזה ספר טוב" אבל כשהגעתי בערך ל50 דפים אחרונים זה התחיל להיות מייגע ולהימרח סתם.. לא הייתה שום נקודת שיא בספר שתעביר בי איזושהי צמרמורת ותכניס אותי לרוח התקופה. גם בקטעים המרגשים באמת, לא נכנסתי לזה עד הסוף.. מה שכן, הכתיבה הומוריסטית ומאוד מיוחדת- מה שנותן עניין לספר+ האיורים. הספר בהחלט נותן זווית אחרת לנושא של מלחמת העולם השנייה ואיך זה נראה מנקודת המבט של הגרמנים בגרמניה הנאצית שלא נתנו יד למאורעות שהתחוללו באותה תקופה. מעבר לזה, הספר לא נוגע מספיק בנושא ויותר דש וחופר בעניין ההפצצות.. היו קטעים מיותרים ולא מעניינים.

גודל הציפייה כגודל האכזבה, ממש ככה.. בהתחלה הספר ממש זרם לי ואמרתי "וואי איזה ספר טוב" אבל כשהגעתי בערך ל50 דפים אחרונים זה התחיל להיות מייגע ולהימרח סתם.. לא הייתה שום נקודת שיא בספר שתעביר בי איזושהי צמרמורת ותכניס אותי לרוח התקופה. גם בקטעים המרגשים באמת, לא נכנסתי לזה עד הסוף.. מה שכן, הכתיבה הומוריסטית ומאוד מיוחדת- מה שנותן עניין לספר+ האיורים. הספר בהחלט נותן זווית אחרת לנושא של מלחמת העולם השנייה ואיך זה נראה מנקודת המבט של הגרמנים בגרמניה הנאצית שלא נתנו יד למאורעות שהתחוללו באותה תקופה. מעבר לזה, הספר לא נוגע מספיק בנושא ויותר דש וחופר בעניין ההפצצות.. היו קטעים מיותרים ולא מעניינים.

גודל הציפייה כגודל האכזבה, ממש ככה.. בהתחלה הספר ממש זרם לי ואמרתי "וואי איזה ספר טוב" אבל כשהגעתי בערך ל50 דפים אחרונים זה התחיל להיות מייגע ולהימרח סתם.. לא הייתה שום נקודת שיא בספר שתעביר בי איזושהי צמרמורת ותכניס אותי לרוח התקופה. גם בקטעים המרגשים באמת, לא נכנסתי לזה עד הסוף.. מה שכן, הכתיבה הומוריסטית ומאוד מיוחדת- מה שנותן עניין לספר+ האיורים. הספר בהחלט נותן זווית אחרת לנושא של מלחמת העולם השנייה ואיך זה נראה מנקודת המבט של הגרמנים בגרמניה הנאצית שלא נתנו יד למאורעות שהתחוללו באותה תקופה. מעבר לזה, הספר לא נוגע מספיק בנושא ויותר דש וחופר בעניין ההפצצות.. היו קטעים מיותרים ולא מעניינים.

הרעיון של הספר מאוד יפה ומקורי: מה היה קורה אם לא היה מוות ואנשים היו חיים לנצח, איך זה משפיע על האנשים, הממשלה, בתי האבות, קברנים וכו'.. היו נקודות עניין מאוד חזקות בספר אך הסופר נוטה להשתמש הרבה במילים נרדפות, למרוח דיאלוגים שלא לצורך וסתם לחפור יותר מידי על דברים לא כ"כ רלוונטים ולא תורמים לעלילה.. מי שלא מכיר את הכתיבה שלו יכול להתקשות בהבנה, כל הספר מנוקד ע"י פסיקים בלבד, אמנם זה הופך את הקריאה ליותר רציפה ומהירה אך יכולה לעייף ולהכביד. מהחצי השני של הספר פחות נהניתי, היו חסרים רגעי שיא.. שוב, הרעיון מאוד יפה והוא מציג דילמות מוסריות רבות אבל הוא קצת מאבד מהקסם שלו לקראת הסוף. אהבתי יותר את "על העיוורון" שלו..

מפתיע לראות שאני הראשונה שכותבת ביקורת על הספר.. קודם כל הרעיון לכתוב רומן בצורת דיאלוגים בסמסים מקורי ומעניין. אמנם זו לא רמה ספרותית ומשהו מתוחכם מידי אבל בהחלט ספר חמוד, מצחיק, קליל וזורם.. מה גם שהוא קצר ודק בעוביו אז מסיימים אותו מהר. אבל מה, נגמר מהר מידי, רציתי עוד.. :)