נערות בתופת (הבור)אלכסנדר קופריןלא ניתן לומר כי קופרין קלאסיקאי קלאסי כשמשווים אותו לסופרים אחרים מתקופתו. אין ספק שהוא חדשני בכתיבתו התלת מימדית וההיתייחסות היתרה לעולם הפנימי של דמויותיו ולא רק להלך המאורעות. הבור הוא יצירתו המשמעותית האחרונה, העוסקת ברובע יאמסקיה (בקיצור יאמה ובעברית בור), רח' החלונות האדומים בסנט פטרסבורג של המאה ה-19. היטב מתוארים הלקוחות המזדמנים, האומנות הקשוחות, השוטרים המושחתים. אך יותר מכל, כאילו היה עצמו נערה בתופת מיטיב קופרין לתאר את כל אותן העלמות אשר נקלעו לאותן בתי בושת ולהעביר לקורא את עולמן הפנימי השביר והילדותי עד לדמעות.
נערות בתופת (הבור)אלכסנדר קופריןלא ניתן לומר כי קופרין קלאסיקאי קלאסי כשמשווים אותו לסופרים אחרים מתקופתו. אין ספק שהוא חדשני בכתיבתו התלת מימדית וההיתייחסות היתרה לעולם הפנימי של דמויותיו ולא רק להלך המאורעות. הבור הוא יצירתו המשמעותית האחרונה, העוסקת ברובע יאמסקיה (בקיצור יאמה ובעברית בור), רח' החלונות האדומים בסנט פטרסבורג של המאה ה-19. היטב מתוארים הלקוחות המזדמנים, האומנות הקשוחות, השוטרים המושחתים. אך יותר מכל, כאילו היה עצמו נערה בתופת מיטיב קופרין לתאר את כל אותן העלמות אשר נקלעו לאותן בתי בושת ולהעביר לקורא את עולמן הפנימי השביר והילדותי עד לדמעות.
נערות בתופת (הבור)אלכסנדר קופריןלא ניתן לומר כי קופרין קלאסיקאי קלאסי כשמשווים אותו לסופרים אחרים מתקופתו. אין ספק שהוא חדשני בכתיבתו התלת מימדית וההיתייחסות היתרה לעולם הפנימי של דמויותיו ולא רק להלך המאורעות. הבור הוא יצירתו המשמעותית האחרונה, העוסקת ברובע יאמסקיה (בקיצור יאמה ובעברית בור), רח' החלונות האדומים בסנט פטרסבורג של המאה ה-19. היטב מתוארים הלקוחות המזדמנים, האומנות הקשוחות, השוטרים המושחתים. אך יותר מכל, כאילו היה עצמו נערה בתופת מיטיב קופרין לתאר את כל אותן העלמות אשר נקלעו לאותן בתי בושת ולהעביר לקורא את עולמן הפנימי השביר והילדותי עד לדמעות.
וירג'יל וביאטריסיאן מרטל0עבור הספר הזה הייתי ממציא אינדקס דרוג חדש. משהו שדומה ל quality price ועד כמה מה שקיבלת הוא איכותיבעבור כמה ששילמת , אם תרצו איכות יחסית. על אותו משקל הייתי ממציא אינדקס quality reading efort ביחס להשקעה בקריאת הספר עד כמה נהניתי. באינדקס מסוג זה הספר יקבל ציון די גבוה, מכיוון שהוא מאוד קריא, ולוקח מעט זמן ומאמץ לקרוא אותו, ובסוף נהנים מספר סביר. בפני עצמו באופן אבסולוטי, הספר לא להיט. העלילה צפויה, מלבד כמה קטעים חזקים בניהם הקטע האחרון העונה לשם "משחקים לגוסטב" מדובר בספר חביב וזהו. הרעיון חביב, אך מיחזור השימוש בבעלי חיים כאלגוריה (בדומה לחיי פי) קצת מטריד ומאכזב (גורם לך לשאול את עצמך "זה כל מה שאתה יודע לכתוב?" ). אבל בשורה תחתונה, אפשר לקרוא, שכן ההשקעה היא לא רבה והספר חביב.
