חני •לפני 10 שניםזה אחד היפים.הזרימה שלו קצת אחרת לכן הסופים הם לא חד משמעתיים.על הביקורת של Roman על קפקא על החוף מאת הרוקי מורקמי
מורי•לפני 10 שניםסופים ומורקמי? אין חיה כזו. בכח מקרה, אחד המשובחים שלו.על הביקורת של Roman על קפקא על החוף מאת הרוקי מורקמי
רץ•לפני 11 שניםרומן - מסכים איתך כמי שרץ - הספר פשוט היה משעמם לגבי .על הביקורת של Roman על על מה אני מדבר כשאני מדבר על ריצה מאת הרוקי מורקמי
מורי•לפני 11 שניםספר מקסים וזה ממש לא חדש אצל מורקמי.על הביקורת של Roman על על מה אני מדבר כשאני מדבר על ריצה מאת הרוקי מורקמי
קפקא על החוףהרוקי מורקמיקראתי בסה"כ שלושה ספרים של מורקמי. יער נורווגי מאוד מצא חן בעיניי, אבל ב"קפקא על החוף" משום מה לא מצאתי את הדרך. ב"יער נורווגי" מורקמי משלב את דעותיו האישיות לגבי החיים ברגשותיהם של הגיבורים בסיפור, וכך עשה גם פה. לפחות באופן חלקי, מכיוון שהספר משלב מציאות לבין דמיונו הפרוע של מורקמי. הספר היה קליל וזורם, כתוב בשפה פשוטה להבנה, אך החידות נותרו ללא מענה, ואולי אין באמת מענה. לאחר 600 עמודים זה מעט איכזב אותי... נהנתי מקריאתו, אך לא כל כך מסופו.
על מה אני מדבר כשאני מדבר על ריצההרוקי מורקמיספר ראשון שלי של מורקמי. ספר מאוד חביב לקריאה, במיוחד לאוהבי הריצה. בתור אדם שאוהב ספורט, הספר לא חידש לי דבר על כל נושא "חווית הספורט", ותשובות לשאלות שתמיד ניסיתי לענות עליהן בעצמי לא מצאתי בספר. מכיוון שכתיבת הספר ערכה מעט יותר משנה, ובכל פעם שמורקמי התיישב לכתוב את כל שעבר עליו, הוא החל להרהר בכל - ניתן למצוא לא מעט מחשבות מעניינות של הסופר בכל מיני נושאים, וביניהם כמובן, גם על ריצה.
קפקא על החוףהרוקי מורקמיקראתי בסה"כ שלושה ספרים של מורקמי. יער נורווגי מאוד מצא חן בעיניי, אבל ב"קפקא על החוף" משום מה לא מצאתי את הדרך. ב"יער נורווגי" מורקמי משלב את דעותיו האישיות לגבי החיים ברגשותיהם של הגיבורים בסיפור, וכך עשה גם פה. לפחות באופן חלקי, מכיוון שהספר משלב מציאות לבין דמיונו הפרוע של מורקמי. הספר היה קליל וזורם, כתוב בשפה פשוטה להבנה, אך החידות נותרו ללא מענה, ואולי אין באמת מענה. לאחר 600 עמודים זה מעט איכזב אותי... נהנתי מקריאתו, אך לא כל כך מסופו.
קפקא על החוףהרוקי מורקמיקראתי בסה"כ שלושה ספרים של מורקמי. יער נורווגי מאוד מצא חן בעיניי, אבל ב"קפקא על החוף" משום מה לא מצאתי את הדרך. ב"יער נורווגי" מורקמי משלב את דעותיו האישיות לגבי החיים ברגשותיהם של הגיבורים בסיפור, וכך עשה גם פה. לפחות באופן חלקי, מכיוון שהספר משלב מציאות לבין דמיונו הפרוע של מורקמי. הספר היה קליל וזורם, כתוב בשפה פשוטה להבנה, אך החידות נותרו ללא מענה, ואולי אין באמת מענה. לאחר 600 עמודים זה מעט איכזב אותי... נהנתי מקריאתו, אך לא כל כך מסופו.
על מה אני מדבר כשאני מדבר על ריצההרוקי מורקמיספר ראשון שלי של מורקמי. ספר מאוד חביב לקריאה, במיוחד לאוהבי הריצה. בתור אדם שאוהב ספורט, הספר לא חידש לי דבר על כל נושא "חווית הספורט", ותשובות לשאלות שתמיד ניסיתי לענות עליהן בעצמי לא מצאתי בספר. מכיוון שכתיבת הספר ערכה מעט יותר משנה, ובכל פעם שמורקמי התיישב לכתוב את כל שעבר עליו, הוא החל להרהר בכל - ניתן למצוא לא מעט מחשבות מעניינות של הסופר בכל מיני נושאים, וביניהם כמובן, גם על ריצה.
פיתוירם אורןידע בכלכלה ופיננסים לא באמת תמצאו בספר זה, ככל הנראה גם לא בתחומים אחרים, אך ספר מאוד מרתק, בתור אדם שלא קורא רומנים בדרך כלל. הדמויות השונות מתחברות אט אט, כחלקים בפאזל שרואים בו את התמונה הסופית, למען האמת... ראשון שלי של רם אורן. לפי הרושם שהשאיר בי - הוא לא יהיה האחרון. מקווה שהשאר לא יפלו ממנו.
זיוניוני הדרךדן בן-אמוץזיוניוני הדרךדן בן-אמוץ0על שני דברים עומד העולם : זיונים ודיבור על זיונים. יכול להיות שזה לא נעים לכולם לשמוע, יכול להיות שזה לא באג'נדה המוסרית של כולם, אבל ככה זה. כמו בחיים, כך בספר. דן בן אמוץ מביא מהגיגיו לגבי כל נושא שבעולם דרך סיפורים אישיים. הרבה מזה סובב מין. הרבה מזה לא קשור למין בכלל. כלומר - החוויות המתוארות בהרבה מהמקרים הן מיניות, אבל הלקח או התובנות שבוערות מתוכן הן כבר עניין של פרשנות. מי שהעניין המוסרי הכבד כותש בו, ומונע ממנו להריח את הפרחים היפים שליד שביל המציאות (כלומר -דתי או שמרן), יראה בספר תועבה שטחית של אדם בלתי מוסרי ורשע. מי שגופו הוא עוד גוש פחמן זמני, ימצא המון הומור והרבה מאד ניסיון חיים ציני. ואפשר גם סתם להנות מכישרון הכתיבה של מי שלא שם זין.
זיוניוני הדרךדן בן-אמוץזיוניוני הדרךדן בן-אמוץ0מצטרפת לכל מה שהמחבר העיד על עצמו (בצניעות אופיינית) בכריכה האחורית ומוסיפה: אחד הספרים המשעשעים, מעוררי המחשבה, הקולחים והמהנים ביותר שקראתי מזה זמן רב. <br> <br>אין לדעת מה מבין הסיפורים הוא אמת, חצי אמת או בדיה וזה גם לא באמת חשוב, כי הם כתובים באופן ריאליסטי, פעמים רבות הקורא מרגיש שהוא למעשה בשיחת סלון אינטימית (מאוד...) עם המחבר, אשר מצידו לא מהסס לפנות אל הקורא במשפטים כגון "כן, כן - אני יודע שאין לכם סבלנות לשמוע את דעותי בנושא זה וזה ואתם כבר מחפשים את הקטע המחרמן הבא". <br>הנושאים בספר זה הם מגוונים ומרתקים, מקיפים כמעט כל אספקט בחיינו - יחסי זוגיות וסקס על מגוון הורציאציות שניתן להעלות על הדעת ועל הכתב, חינוך, מדיניות הסעד, הריון (אחד הקטעים המשעשעים בספר הוא הסיפור בו מוצע לדב"א להיות תורם זרע לרווקה מזדקנת והוא מפליג בדמיונו לעסוק בכך כמקצוע ממש...), נסיעות לחו"ל - עד כמה באמת הן נחוצות, ימי הולדת והגיל הכרונולוגי ועוד ועוד ועוד...והכל כתוב באופן קולח להפליא, אין רגע דל ומשעמם, פשוט כשרון כתיבה וכריזמה בלתי נדלים. אני בהחלט חושבת שדב"א היה אחד הכותבים הגדולים שקמו פה, סופר שידע לשלב בין דעות מקוריות וחריגות, חריפות וחדשניות תוך תיבולן בהומור, שנינות וכתיבה משובחת. <br> <br>נותר לי רק להצר על כך שנעשה תהליך השכחה מודע לסופר הנפלא הזה - אני בטוחה שהוא רלוונטי לימינו אנו כמו שהוא היה מימי קום המדינה ועד לשנות ה-80 של המאה הקודמת. כך למרבה הצער, ניתן להשיג את ספריו רק בחנויות יד שניה. :( <br> <br>ממליצה בכל פה וחיוך ועם המון הערכה ואהבה!
