באב אלשמסאליאס ח'וריזה מסוג הספרים שמלאים בתיאורים קשים הממלאים עמודים על גבי עמודים ולא מעניינים כל כך, ואז - אחרי מאה עמודים מייגעים ביותר - מגיע סיפור כואב ואמיתי על קרב כלשהו או על אובדן, שאורכו לא יותר מעמוד-שניים, והוא שווה את בהחלט את המאמץ שבקריאת מאה העמודים הקודמים. ספר למחשבה...
באדולינהגבי ניצןאהבתי מאוד! אני חושבת שהדרך של גבי ניצן לעורר לחיים את דעותיו השונות במיוחד בדמות מלך באדולינה היא מקורית וחביבה ביותר. הבעיה עם ספרים כאלה היא שהקורא לא יכול להגיד אם הספר טוב או לא בצורה אובייקטיבית, אלא הוא שופט את הספר על פי התאמתו לאמונותיו שלו. כלומר, אם הקורא לא מסכים עם דעותיו המהפכניות של גבי ניצן כפי שהן מוצגות בספר, הוא יפסול אותו מייד בלי לחשוב על צורת הכתיבה או ההגשה שבה הגיע לידי הקורא. אני בכל אופן, מאוד התחברתי לתובנות שבספר. מה שבטוח, זה ספר שנותן חומר למחשבה. מומלץ!
עלובי החיים [מהדורה מחודשת]ויקטור הוגוקלסיקה נשארת קלסיקה, וזה ספר שאכן שווה את המעמד. אמנם, בחלקו הראשון הוא מעט מייגע, אך עם הזמן הוא סוחף ומרתק. סיפור האהבה על רקע המהפיכה הצרפתית וגילוי הסודות מן העבר הופכים את הרומאן הזה לאחד הטובים ביותר בהיסטוריה.
צלה של הרוחקרלוס רואיס סאפוןספר נפלא. צפוי במקצת אבל בכל זאת מצליח להטעות את הקורא, כיאה לספר מתח. זה ספר שמשלב קצת מהכל - סיפור בלשי מותח יחד עם סיפור אהבה ומעט היסטוריה ומשפחתיות - והסופר עושה זאת בכזו מקצועיות שלא הצלחתי להוריד את הספר מהיד. צד חשוב בכתיבת הספר הוא שזירת אמיתות ותובנות של הסופר על החיים בכלל ובאותה תקופה של אחרי מלחמת האזרחים בספרד בפרט נותנת נפח ומשמעות לסיפור. מומלץ בחום!
מישהו לרוץ אִתו (איתו)דויד גרוסמןמדהים! נהניתי מאוד. דוד גרוסמן מצליח לאורך כל הספר להוליך את הקורא באופן עיוור אחרי העלילה ההזויה משהו אשר מתבהרת רק בסופו של הספר. ספר מרגש מאוד ואמיתי. אי אפשר שלא להתחבר לדמויות האנושיות כל כך שהוא יוצר. ממש כדאי לקרוא.
ההסכםג'ודי פיקווואו, ספר מעולה! ג'ודי פיקו עושה זאת שוב. אחרי שב"שומרת אחותי" היא מניחה בפנינו דילמה אמיתית שלאיש לא יצא לחשוב עליה לפני כן, היא חוזרת עם העלילה של "ההסכם". הספר משלב דרמה משפטית, טרגדיה רומנטית וסכסוך משפחתי. רואים שהספר נכתב לאחר מחקר מעמיק וכי ישנה מחשבה עמוקה מאחורי כל משפט ומשפט. כמו ב"שומרת אחותי" הסוף לא צפוי בכלל והנרטיב הוא מהסוג שגורם לך כקורא לחשוב ולהזדהות עם הדמויות הראשיות. מה שאני אוהבת במיוחד בכתיבה של פיקו הוא היכולת המעוררת הערצה שלה לכתוב את הסיפור מנקודות מבט שונות ומנקודות זמן שונות, מה שמביא אותי לידי מאמץ ובלבול מסויים בעת קריאת הספר, אך עם זאת היא נוטעת אמון בכלל קוראיה בכך שהיא נותנת להם את הסיפור הרחב והמלא. שווה כל רגע!