***
בשבילי, לקרוא את הספר הזה (בשלוש שעות), זה כמו לחזור לחיי הרווקות ההוללים שבעצם אף פעם לא היו לי. זה לזיין, להשתולל, לעשות מה שבראש שלי, להיות מוכשר ורהוט ומצליח עם בחורות, ללמוד קולנוע בניו יורק ולטייל ברכב בקוסטה ריקה, להשתכר, ללכת לנערות ליווי, לשכב עם שתי בחורות מהממות ביחד, להיפרד, להיזרק, להיטרף.
כל מה שעשיתי כשהייתי צעיר, במציאות האלטרנטיבית שמעולם לא היתה באמת.
בעצם, נדמה לי שהספר הזה הוא גם איזשהו סוג של אלטר אגו אופציונלי גם לאילן הייטנר, שבקריאה זריזה של הביוגרפיה שלו אפשר לזהות בקלות קווי דמיון לגיבור הספר, בין השאר לימודי כלכלה, ואחר כך קולנוע בניו יורק. אין לי ספק שחלק מהחוויות הכתובות בספר כתובות מכלי ראשון, והייטנר עשה מה שכל סופר טוב עושה, וזה לקחת את המציאות ולשפר אותה ולהשתולל קצת עם הדמיון עד שיוצאת לך מציאות עדיפה בהרבה.
הספר עמוס בתובנות בשנקל על מהות החיים ויחסי גברים-נשים (או יותר נכון בנים-בנות עד גיל שלושים), אבל הכול זורם, די משעשע, סקסי ופשוט. צריך לקרוא גם ספרים כאלה, סוכריות שנגמרות אחרי זמן קצר ולא משאירות חותם מי יודע מה. אפשר לחזור ולקרוא את הספר הזה בעוד, נגיד, שנה, כאילו אף פעם לא קראת אותו.