אם יש גן עדןרון לשםקראתי את הספר בקיץ 2006 יומיים לפני גיוסי לצה"ל, בזמן שהתחמקתי מקטיושות בחדר המדרגות של בניין מגורי מלווה בפסקול הסירנות. השילוב של העלילה, אווירת המלחמה והאמוציות לפני הגיוס, יצרו את האווירה המושלמת לאחד הספרים הכי טובים שקראתי ולספר הכי זכור מבחינתי.
נפילת ברלין 1945אנטוני ביוור"ילדים משחקים בחיילים על גג שטוח, כתב בפנקסו. וזה קורה בעצם הרגע שבו מחסלים את האימפריאליזם הגרמני בברלין. וכאן יש לילדים חרבות עץ ואלות, רגליהם ארוכות ושערם הבלונדיני גוון קצר בעורפם, והם צועקים, מקפצים, מנתרים, וכמו דוקרים איש את רעהו.... המלחמה היא נצחית. לעולם לא יהיה אפשר למחוק אותה מלב האנשות." "נפילת ברלין" ע"מ 271
אם יש גן עדןרון לשםקראתי את הספר בקיץ 2006 יומיים לפני גיוסי לצה"ל, בזמן שהתחמקתי מקטיושות בחדר המדרגות של בניין מגורי מלווה בפסקול הסירנות. השילוב של העלילה, אווירת המלחמה והאמוציות לפני הגיוס, יצרו את האווירה המושלמת לאחד הספרים הכי טובים שקראתי ולספר הכי זכור מבחינתי.
לנצח את מלאך המוותג'וש באזל0נתחיל בהערה - כמו שכתב פה מישהו לפני, חבל שהתרגום של הספר הוא פשוט בזיוני - ישנם חלקים שקשה להבין - כולל מספר משפטים שנראה כאילו תרגמו אותם עם Google translate. הספר עצמו טוב והיה לי קשה להניח אותו, עצם זה שהוא מחולק לפרקים קצרים תורם לא מעט לזרימה של הקריאה, וההערות המזדמנות של המחבר בתחתית הדף תורמות לתחושה שהסיפור אמיתי כמעט עד סופו, למרות שבהחלט ישנם קטעים "לא אמינים" וכמה קצוות לא הגיוניים בעלילה, שכאילו נלקחו מסרטי פעולה עם צ'ארלס ברונסון - אבל עם הרבה יותר רגש ושנינות. לסיכום, ספר מתח טוב וזורם, שעדיף לקרוא באנגלית.
סיפורו של חיילארקדי בבצ'נקו0אוקי, קודם כל - רגע של כנות. סיפורו של חייל לא כתוב מי יודע מה. העלילה לא מלאה בפיתולים מפתיעים והדמויות לא מצוירות ביד אומן. ארקדי בבצ'נקו הוא סופר סביר לכל היותר. מהסוג שמצדיקים דירוג של 3 כוכבים. אז למה בכל זאת נתתי לו 4? כי לפעמים התוכן מספיק מיוחד וחשוב, על אף הטכניקה הבינונית. "סיפורו של חייל" ייקח אותך אל צ'צ'ניה ויציג לך את המלחמה שם מהצד הרוסי, כמו ששום ספר אחר שנתקלתי בו לא עשה. כי עד שלא תקרא איך כמעט הרגו המחבר במכות, רק כי הוא אמר מילה לא במקום לחייל וותיק ממנו, לא תפנים את עומק ההבדל בין הצבא שלנו למערך הכנופיות שמתקרא הצבא הרוסי (אוקי, אני לא מתכוון לפגוע באף אחד, אז אני אדגיש - הצבא הרוסי כפי שמצטייר בספר) ומהו זובור אמיתי. עומק השחיתות, תופעת ה"אלמנות השחורות", זוועות המלחמה בצ'צ'ניה. בשביל כל אלו שווה לקרוא את הספר. ולכן הוא מקבל את הכוכב הרביעי.
