“לספר זה אי אפשר להשאר אדישים. הרגשות מיטלטלים בין זעזוע לכעס, בין עצב לצחוק. אכן זהו סיפורו של חייל, ולא של מאבק או מלחמה. לאף אחד לא אכפת מהמלחמה, ביחוד לא לפוליטיקאים ששלחו את בבצ'נקו ורבים אחרים לצ'צ'ניה ואז שכחו מהם. עד כדי כך שכחו מהם, שהם נאלצים לנהל מלחמת קיום מול המפקדים שלהם, למכור ציוד צבאי ל "אויב" כדי להשיג כסף המיועד לתשלום שוחד למפקד מתנכל, לבשל כלבים חולדות, עשבים ונעליים כדי לא לגו”