אם יש גן עדןרון לשם6קראתי את הספר בקיץ 2006 יומיים לפני גיוסי לצה"ל, בזמן שהתחמקתי מקטיושות בחדר המדרגות של בניין מגורי מלווה בפסקול הסירנות. השילוב של העלילה, אווירת המלחמה והאמוציות לפני הגיוס, יצרו את האווירה המושלמת לאחד הספרים הכי טובים שקראתי ולספר הכי זכור מבחינתי.
נפילת ברלין 1945אנטוני ביוור1"ילדים משחקים בחיילים על גג שטוח, כתב בפנקסו. וזה קורה בעצם הרגע שבו מחסלים את האימפריאליזם הגרמני בברלין. וכאן יש לילדים חרבות עץ ואלות, רגליהם ארוכות ושערם הבלונדיני גוון קצר בעורפם, והם צועקים, מקפצים, מנתרים, וכמו דוקרים איש את רעהו.... המלחמה היא נצחית. לעולם לא יהיה אפשר למחוק אותה מלב האנשות." "נפילת ברלין" ע"מ 271
פשוט ונורמליג'יימס וילקוקס2ספר פשוט מדהים, מבריק, יצירתי להפליא, בו כל הדמויות מתחברות אחת לשנייה איכשהו בסופו של דבר, עם סוף מריר-משהו על הסתרה ועל "ארוניות" ועל מורכבותם של גברים בכלל. כהומו בעצמי (על אף שכאן אני על תקן של אישה ועוד "פסיכולוגית"...) ממש הזדהיתי עם הכמעט-נואשות של גיבור הספר, לויד, למצוא מישהו. לא מישהו לסקס, אלא מישהו "להתחבק איתו". פשוט מרגש. אגב, התירגום של מיקי גורן מאנגלית לעברית הוא פשוט מעולה, ללא רבב, מושלם. ממש כמו הספר עצמו - מדליק, מרגש, נוגע ללב, שלא לומר מכמיר לב, ושנון, שנון, שנון. ממש התפקעתי מצחוק בכמה מקומות וסיימתי אותו (או כמו שבעלת הבית שלי, איריס, אומרת), "אכלתי אותו", בתוך שלושה ימים. עד כדי כך התאהבתי בו. אגב, כל הכבוד ל"ספריית מעריב" שרכשו את הזכויות לספר. זהו ספר מקסים שחובה שביום מן הימים יהפוך לסרט הוליוודי, ואני מאמין שאכן יום אחד זה יקרה. אז... בתקווה שיום אחד יהיה לי מישהו גם "להתחבק איתו"...