כתבת שלא כ"כ הרגשת את יפן... מצד אחד כן מרגישים את יפן .. אם במקצב של הסיפור או בתיאור הטבע.. ומצד שני לא מרגישים את "יפן" כי בסופו של דבר כולנו אנשים עם אותם הרצונות הגעגועים הכאבים וההשלמה וממשיכים קדימה. אני זוכרת את הקטע שבו היא חתכה ענפים כדי לשים בארגטל בבית והתפרחת נשרה עם חיתןך הענפים. מעניין אם זהו סמל לכך שאנו מנסים לקטוף את החיים לפי רצוננו ולבסוף החיים מתגלגלים אחרת..