מלבד זה שהספר מצויין, קריא מאד, רהוט וכל שאר הסופרלטיבים, הוא גם מעלה דילמה. דילמה יהודית וגם דילמה אנושית. מדובר בבחור ששימש בתפקיד במחנה הריכוז. הוא כונה "מוטל בעל זרוע" וכזה היה. האם היתה לו ברירה? האם הוא רשע? האם צריך להדיח אותו מחברתנו?
באחד המשפטים החזקים בספר אומר מארק (מוטל - מרדכי גרינשטיין) - חייו של אסיר במחה היו מחושבים לשלושה חודשי חיים. האם זה ששרד הוא לא חטף - קנה - החביא - שדד או מה שלא יהיה אוכל מאחרים? האם לא עשה הכל כדי לחיות? (זה לא ציטוט אלא רוח הדברים). עד כמה תאוות החיים ויצר ההישרדות הוא חזק ומה נעשה בשבילו. והאם זה רע?
הגישה היא לא שיפוטית. המספר מביא את הדברים מנקודת מבטו של מארק ואנחנו צריכים להחליט. אבל ההחלטה קשה. כל דעותינו הקודמות משתנות ומתערערות והכל ניתן לבחינה מחדש.
אפשר להשליך את הדילמה על כל תחומי החיים. האם מה שאנחנו מחליטים ובטוחים הוא אכן כך? אולי זה תעתוע?

כדאי כדאי כדאי לקרוא ולדון בספר עוד ועוד.
הספר גרם לי להתעניין בספר הקודם של גיל אילוטוביץ ומקווה שגם הוא חכם ומחכים.
חוה

אחרי "ערבים רוקדים" המרענן ו "ויהי בוקר" שהמשיך באותו כיוון ואכזב קצת לטעמי, ציפיתי לקרוא ספר שימשיך את המגמה -לא רק מבחינת הנושאים, אלא גם סגנון- ולשמחתי לא כך הדבר. "גוף שני יחיד", לדעתי, הוא אכן הספר הבשל ביותר שכתב קשוע עד עכשיו: קשוע משכלל את הטכניקות הסיפוריות שעומדות לרשותו, משתמש בפלאשבקים יותר עשירים מבעבר, שמוסיפים מימד פסיכולוגי מרתק (התפתחות הדמויות) ודמויותיו הן יותר עשירות ומרתקות מאשר בספריו הקודמים. השפה של קשוע משתבחת עם השנים, ואנחנו הקוראים מתחילים לראות את הניצנים של שפה ספרותית, והשפה העיתונאית פחות דומיננטית בהשוואה לקודם (אין ספק שהעובדה שקשוע קורא הרבה מיטיבה עם כתיבתו). במרכז הספר עומדים הנושאים המוכרים מספריו הקודמים: בלבול זהות (דבר מעניין כשלעצמו, בתקופה שבה עקב המאורעות הפוליטיים אנו עדים להקצנה הולכת וגוברת של שני הצדדים), ביקורת חברתית על מנהגים ומסורת (יותר בצד הערבי), האותנטיות של העצמי (עצמי אמיתי או כוזב עד כדי הקצנה: למשל אחת הדמויות שלא קראה את טולסטוי הולכת לחנות הספרים ומבקשת מהמוכרת לעטוף את הספר כמתנה, כדי שהמוכרת לא תרגיש שהיא לא קראה את הספר). לצד נושאים אלה מתווספים נושאים פסיכולוגיים מרתקים כמו הקנאה והשפעת יחסי עבר משמעותיים על יחסי ההווה.
מרתק ולדעתי, אחת ההפתעות היפות של השנה.

ספר מרתק. מציג בצורה מאוד מעניינת את החיים אצל הערבים ישראלים. כל כך קרובים, כל כך רחוקים. שני סיפורים שמשתלבים זה בזה בצורה מרתקת.