אחרי הספר הראשון שהיה מעולה, ההתחלה של הספר הזה קצת אכזבה אותי. מזל שהמשכתי לקרוא, בגלל שהוא רק משתפר בהמשך. קצר מדיי לטעמי, רק 178 עמודים, אבל יש ספר שלישי בדרך.
בקיצור, מי שנהנה מהספר הראשון, יאהב גם את זה.

ספר מצויין! לא יכולתי לעזוב אותו מהרגע שהתחלתי לקרוא. הסיפור מרתק ונוגע ללב ולי אישית מזכיר נקודה רגישה בעבר.
ממליצה בחום לכל מי שמעוניין! :)

אני מסכימה מאוד עם הביקורות האחרות על הספר - מדובר בהצצה נדירה אל תוככי העולם התחתון ובעיקר אל תוך כלא הנשים "נווה תרצה". לא זכור לי ספר נוסף שתיאר באופן כ"כ מפורט ומרתק את פסיפס הדמויות המאלכסות את הכלא ואת העולם התחתון בישראל (אולי "בחורים טובים", ספרה האחרון שאומרים שהוא מבוסס על דמויות של אנשים מוכרים כגון יחזקאל אסלן ורוזנשטיין). אנג'ל היא אשה כריזמטית מאוד, ממש לא דמות העבריינית העילגת ו/או המסוממת ו/או הערסית שנוהגים לדמיין כששומעים "אשה מהעולם התחתון". היא רהוטה, מצחיקה וחכמה.
את הספר הזה קראתי כבר לפני שנים רבות ואני זוכרת שהוא נחרט בזכרוני. כעת הזדמן לי לקרוא אותו בשנית וגם הפעם רותקתי לתיאוריה של אנג'ל המתארת בשפה קולחת ובאותנטיות רבה את השנים בהן בילתה מאחורי הסורגים, בתחילה - כנאשמת במשפט רצח ואח"כ על עבירת סחר בסמים. עם זאת, חשתי שיש שוני בין הקריאות שקראתי בספר: בקריאה ראשונה ובגיל צעיר (ודאי בסביבות גיל 16) אני זוכרת שאפילו חשתי סוג של משיכה לאורח החיים המטורף שלה - לא שרציתי להיות עבריינית בעצמי חלילה, אלא שקראתי את הספר כמו שצופים באיזה סרט מאפיונרים או פעולה. ואילו בקריאה האחרונה (ולאחר שקראתי ספרים נוספים שלה, כמו "נקמה" המשובח) אני חייבת להודות שהפעם ההסתכלות שלי היתה אחרת: ראיתי בעיקר את הכיעור ואת הטראגיות שיש בחייהן של הדמויות המופיעות בו, כולל של שרה עצמה. הרגשתי אמפתיה כלפי דמויות כמו עיידה הבדואית שבורחת ממשפחתה המבקשת לרצוח אותה על רקע חילול כבוד המשפחה אל הכלא או דמויות אחרות (נרקומניות, זונות) משולי החברה שבנסיבות אחרות יכולות היו להיות נשים מתפקדות בחברה, לכל דבר. היה לי קשה לקרוא על האסירות הבטחוניות הקיצוניות המטיפות להרג ולשנאה גם בתוך הכלא. בקיצור, הקריאה שלי היום בספר היא הרבה יותר מפוכחת ואף "מוטרדת" אפשר לומר. היא מעוררת מחשבה על אותן דמויות שוליים בחברה שלנו, על הילדים שנולדים לאותן אסירות ובאופן כללי על העבריינות בארץ - אותה עבריינות שבספר של אנג'ל היא כבר יותר מ"תופעה", יש לה ממש פנים ושמות וסיפורי חיים.