למילים יש הרבה כוח ועוצמה. מילים פוגעות, מילים חותכות, מילים מרסקות, אבל גם משפרות, מתקנות, מנחמות.
על פי ספרו החדש של גפלה, 'חיי ספר', למילים יש כוח ועוצמה רבים, אבל בעיקר כשהן מודפסות על נייר.
זהו ספר על יכולתן של המילים הכתובות להשפיע על חיינו ועל המציאות שלנו, על תאוות הכתיבה והקריאה, על הרצון לברוח למציאות אחרת ולהתנתק מקשיי היום יום באמצעות הקריאה והכתיבה, על מערכות היחסים והקשרים הנרקמים להם בין סופר לקוראיו ובין ספר לקוראיו ובין הספר לסופר שכתב אותו.
הספר מתחיל בצורה קריפית למדי, כשספר הקרוי בשם 'ספר העולמות', פותח במונולוג (חלק מהספר כתוב מנקודת מבטו של ספר) ופונה אל הישות העליונה, הלוא היא אלוהים, כשהוא מבקש ממנה להעלים אותו מכיוון שהוא סבור שהוא מקולל.
ואכן, הספר מקולל: רבים לא מצליחים לפתוח אותו, הוא נטרק בפניהם בחוזקה. אלו שכן מצליחים לפתוח אותו ולקרוא בו, מאבדים את הקשר שלהם עם הסביבה, הופכים למעין צמח, ולאחר מכן הולכים לעולמם.
עיתונאי בשם אופיר איבד את אחותו בגלל אותו ספר מקולל. הוא שומע על עוד מקרים, של עוד קוראים שקראו אותו לפני שהפכו לצמח והלכו לעולמם, ומבין שיש משהו, דווקא בספר קריאה פשוט ותמים למראה, שיכול לרמז על סיבת מותם.
הוא פותח במסע חיפושים אחר תשובה אפשרית לתעלומה - במסגרת המסע הוא מגיע אל הקורקטום, אופצייה חינוכית, כמעין חלופה לכלא או מוסד שיקומי, עבור אנשים שפשעו, בו הם צריכים להיות סגורים במתחם סגור ולקרוא כמה שיותר ספרים, עד שיהיו כשירים לצאת לעולם שבחוץ.
אבל דווקא בסופו של דבר, התשובה היא זו שמגיעה אליו ולא הוא שמגיע אליה, ואותה תשובה מגלה לו את עולם הכתיבה, הקריאה וכוחן הרב של המילים הכתובות. ועל חיים אחרים שהיו יכולים להיות לנו בעזרת הכוח הזה.
ספר מהפנט, מיוחד ושונה. הכתיבה הגפלאית העל - אנושית והפיוטית, בשילוב עם עלילה המשלבת בטבעיות מציאות כה ישראלית עם בדיון שאפילו בחו"ל לא נוהגים לבדות. מומלץ בחום (אבל תקראו אותו בהרבה זהירות, הוא עלול להיות מקולל ולכשף אתכם בקסמיו!)
