תאמינו לי, "רוחניות" רחוקה ממני ככל שניתן. אנשים "מוארים" אינם מושכים אותי ובדרך כלל גם לא מסקרנים אותי. אבל. קיבלתי את הספר הזה לקריאה ממישהו שמאד רצה לנער את מה שנראה לו שחשבתי על הרוחניות. חשבתי שאני אדפדף בו קצת ואחזיר אותו בנימוס, אבל נשאבתי וקראתי אותו בזמן די קצר. יחסית לספרי עיון תאורטיים אחרים הוא כתוב בצורה ברורה ובהירה, מנסח אמיתות חשובות שכולנו מכירים רק לא יודעים להכניס לתוך תבנית חשיבתית מסודרת.

מקור הרע לדעת טולה הוא האגו. את המונח הזה הוא מתאר כיישות השוכנת בתוכנו, תובעת הכרה, פצוי והתייחסות אין סופית, לעתים קרובות לאגו ולנו (המארחים השפוטים שלו...) אינטרסים מנוגדים, ורוב - אם לא כל - האומללות בעולם מקורה בתוצרים שהאגו דורש מהמארח האנושי שלו. ההפך מהאגו הוא המודעות. זו התכונה המאפשרת להבחין בין "עובדות" ל"מחשבות", בין המציאות כפי שהיא לבין הדרך בה אנו תופסים אותה, ומפרשים אותה. מי שמצליח להגיע למודעות יכול להבחין בין עצמו לבין התפקיד שהוא ממלא, בין עצמו לבין מה שהוא חושב שהן השאיפות שלו, ובין עצמו לבין תחושות של טינה ומרירות, וקיום בהרגשה של "קורבנות", הרגשה של "אף אחד לא אוהב אותי, אני אשב לי בחושך לבד ואהיה אומלל..." טולה מנתח בספרו את המצב של "התאהבות" ["אני אשחק את מי שאתה רוצה שאהיה, ואתה תשחק את התפקיד של מי שאני רוצה שתהיה"] ומבדיל כך בין התאהבות ואהבה. הוא מנתח מצב של הורות ומבדיל בין האהבה הטבועה אצל רוב בני האדם לצאצאיהם, לבין התפקיד החברתי של ההורות ובעיקר בין ההזדהות של חלק מההורים עם התפקיד, מה שעלול לגרום לזה שהתפקיד הוא העיקר והילדים הטפל. הוא מתאר את הצורך "להיות צודק" ולהשית את הצדק שלי על אחרים שאינם חושבים כמוני, מה שכמובן הביא לאימלול רבתי של קבוצות ואנשים לאורך ההיסטוריה האנושית על ידי אלה שהיו בטוחים בצדק שלהם וגם יכלו להוציאו לפועל.

אקהרט טולה הוא "מורה רוחני" (מה שזה לא יהיה) ממוצא גרמני החי בקנדה. ספרו הראשון, "כוחו של הרגע הזה", כך למדתי, היה רב מכר בעזרתה האדיבה של אופרה ווינפרי שבחרה אותו ל"ספר החודש" שלה. לא קראתי אותו אבל הספר הזה טוב, גישתו מקורית ולעתים חדשנית, הוא מצליח להסביר תופעות מוכרות לכולנו כמו אלימות, מלחמות, כעס, דחיית הזר וגם הורים שילדיהם בגרו ושאינם מצליחים להשתחרר מהצורך שלהם לחנך אותם ולהסביר להם כמה הם טועים...
נהניתי מאד לקרוא אותו הוא גרם לי לחשוב מחדש על כל מיני תופעות שלא נתתי את דעתי עליהן. האם אהפוך ל"מוארת" ואסע להודו ללבוש גלימה כתומה ולקבץ נדבות ברחובות? לא נראה לי. אבל אודה מקרב לב למי שנתן לי אותו ואכה על חטא היוהרה והטעות על מה שחשבתי עליו ועל הספר, טעות שנבעה מדעות קדומות ונראה שגם מאגו...

כשאני מתבקש לדרג ספר כלשהו, יש לי מדד מאד ברור ופשוט. והוא : כמה הספר הזה, יכול לסייע לך לשנות את חייך לטובה. אם יש בו מידע, או דרך להשיג חיים טובים יותר (או להבין כמה החיים עכשיו כבר טובים..), בעיני הוא מעולה.

לכן, אני מדרג את הספר הזה כספר מעולה. הוא ספר יחסית דק, פחות מ180 עמודים, אבל אם אתה נצמד לתוכן, ומיישם אותו בצורה רצינית, אתה צפוי לשינוי עמוק ומשמעותי בחייך.

זאת ועוד. אקהרט טול, ממוסס ביד אמן את הערפל סביב התודעה של ההארה הרוחנית. אין כאן מיסטיקה, או דברים לא בהירים. יש כאן פשוט סוג חדש של תודעה, שכל אחד יכול ללמוד לפתח לעצמו. וכדאי שיעשה זאת.

יותר מזה אני לא רוצה לגלות, שלא להרוס לקוראים את החוויה הנהדרת של הקריאה. רק אומר, שכדאי לגשת לספר הזה בגישה מעשית ורצינית לממש וליישם את החומר. שכן כשמו כן הוא : מדריך רוחני להארה.

כאחת ששונאת ספרי "תקן את עצמך" פלצניים הייתי מאוד ספקנית בהתחלה, אבל ידיד המליץ בחום אז ניסיתי.
ואין מה לעשות - זה ספר מעולה

קודם כל הוא לא ממציא שום רעיון חדש, הוא מבוסס על רעיונות מהזן והבודהיזם שנזירים ומדריכים בכל העולם מלמדים כבר עשרות אלפי שנים - אז מן הסתם זה עובד :)))

היופי פה זה שהוא מסביר את הכל בצורה מאוד ברורה ובלי לקשקש יותר מידי, וכתוב בצורת דו שיח, כך שהוא מכניס בטקס הרבה שאלות שעולות בזמן הקריאה - ועונה עליהם.

לדעתי הוא עזרה נהדרת לכל מי שגם עושה ויפאסנה והרפיה!
בלי קשר לזה לכך שהוא משפר את כל הראיית החיים, ההרגשה, היחסים עם הקרובים לך ועוד זוטות כאלה...

מומלץ בחום


אגב, למי שמעוניין יש ביוטיוב כמה סרטונים של אקהרט טול.. הוא מאוד סימפטי וקצת הזוי, אבל מן הסתם הסרטונים הם באמת פחות טובים מהספר.