ויולט, שומרת בית קברות בעיירה צרפתית קטנה, נכוותה לא מעט לאורך חייה, הספר קופץ בין העבר הכואב שממנו צמחה והביא אותה עד הלום לבין ההווה בו היא חיה, אותו היא רואה באור חיובי. כל פרק מתחיל בציטוט קטן (לרוב שובר לב) שתמיד מתאים להספד, חלק בלתי נפרד מחוויית היום-יום שלה. בתקציר כתוב שהספר עוסק בשתי דמויות - ויולט וז'וליאן. אולם לדעתי, הספר עוסק בחייה של ויולט, ותפקידו של ז'וליאן הוא להאיר אותם, להוסיף להם, להזכיר נשכחות. תחילת הספר גדושה בפרטי-פרטים, ומשתדלת להיות נקייה מרגש (דרך עיניה של ויולט, למודת הצלקות שהן כעת חלק מהעבר, ולפיכך עובדה מוגמרת), ולכן לוקח לספר זמן להיכנס ללב, ולנו להיכנס לעלילה ולהצליח לעקוב אחריה ברציפות. אחרי שצלחתי את ההתחלה בסבלנות רבה, למדתי להכיר מעט את הדמויות ונוצר אצלי חשק להעמיק את ההיכרות עימן, ומכאן כבר הסקרנות לקחה פיקוד, והובילה את המשך הקריאה. הספר, באופיו הצרפתי, שזור ברפרנסים רבים מהתרבות הצרפתית, ובהחלט מיועד לאוהבי רומנטיקה, אבל להרגשתי גם קיים מעין שינוי של ז'אנר, אם אפשר לקרוא לזה כך. תפנית בעלילה היא זו שמוסיפה אווירה שונה למחצית השנייה של הספר. אפשר לראות אותה מגיעה מרחוק, אבל לא ניתן לדעת איזו צורה תלבש, ואז היא מכה בך הישר בקרביים. שם הספר נובע מנאמנותה של ויולט כשומרת בית הקברות לאבלים שקברו את יקיריהם, לטפח ולשמר את חלקות הקברים שלהם, לצד הדגש שניתן לכל אורך הספר על הדרכים השונות שבהן ניתן למצוא את החיובי גם בדברים הכי קטנים, אפילו לאחר שחווים את המהלומות הקשות ביותר שהחיים מטיחים בך שוב ושוב לאורך הדרך.

ויולט, שומרת בית קברות בעיירה צרפתית קטנה, נכוותה לא מעט לאורך חייה, הספר קופץ בין העבר הכואב שממנו צמחה והביא אותה עד הלום לבין ההווה בו היא חיה, אותו היא רואה באור חיובי. כל פרק מתחיל בציטוט קטן (לרוב שובר לב) שתמיד מתאים להספד, חלק בלתי נפרד מחוויית היום-יום שלה. בתקציר כתוב שהספר עוסק בשתי דמויות - ויולט וז'וליאן. אולם לדעתי, הספר עוסק בחייה של ויולט, ותפקידו של ז'וליאן הוא להאיר אותם, להוסיף להם, להזכיר נשכחות. תחילת הספר גדושה בפרטי-פרטים, ומשתדלת להיות נקייה מרגש (דרך עיניה של ויולט, למודת הצלקות שהן כעת חלק מהעבר, ולפיכך עובדה מוגמרת), ולכן לוקח לספר זמן להיכנס ללב, ולנו להיכנס לעלילה ולהצליח לעקוב אחריה ברציפות. אחרי שצלחתי את ההתחלה בסבלנות רבה, למדתי להכיר מעט את הדמויות ונוצר אצלי חשק להעמיק את ההיכרות עימן, ומכאן כבר הסקרנות לקחה פיקוד, והובילה את המשך הקריאה. הספר, באופיו הצרפתי, שזור ברפרנסים רבים מהתרבות הצרפתית, ובהחלט מיועד לאוהבי רומנטיקה, אבל להרגשתי גם קיים מעין שינוי של ז'אנר, אם אפשר לקרוא לזה כך. תפנית בעלילה היא זו שמוסיפה אווירה שונה למחצית השנייה של הספר. אפשר לראות אותה מגיעה מרחוק, אבל לא ניתן לדעת איזו צורה תלבש, ואז היא מכה בך הישר בקרביים. שם הספר נובע מנאמנותה של ויולט כשומרת בית הקברות לאבלים שקברו את יקיריהם, לטפח ולשמר את חלקות הקברים שלהם, לצד הדגש שניתן לכל אורך הספר על הדרכים השונות שבהן ניתן למצוא את החיובי גם בדברים הכי קטנים, אפילו לאחר שחווים את המהלומות הקשות ביותר שהחיים מטיחים בך שוב ושוב לאורך הדרך.

ויולט, שומרת בית קברות בעיירה צרפתית קטנה, נכוותה לא מעט לאורך חייה, הספר קופץ בין העבר הכואב שממנו צמחה והביא אותה עד הלום לבין ההווה בו היא חיה, אותו היא רואה באור חיובי. כל פרק מתחיל בציטוט קטן (לרוב שובר לב) שתמיד מתאים להספד, חלק בלתי נפרד מחוויית היום-יום שלה. בתקציר כתוב שהספר עוסק בשתי דמויות - ויולט וז'וליאן. אולם לדעתי, הספר עוסק בחייה של ויולט, ותפקידו של ז'וליאן הוא להאיר אותם, להוסיף להם, להזכיר נשכחות. תחילת הספר גדושה בפרטי-פרטים, ומשתדלת להיות נקייה מרגש (דרך עיניה של ויולט, למודת הצלקות שהן כעת חלק מהעבר, ולפיכך עובדה מוגמרת), ולכן לוקח לספר זמן להיכנס ללב, ולנו להיכנס לעלילה ולהצליח לעקוב אחריה ברציפות. אחרי שצלחתי את ההתחלה בסבלנות רבה, למדתי להכיר מעט את הדמויות ונוצר אצלי חשק להעמיק את ההיכרות עימן, ומכאן כבר הסקרנות לקחה פיקוד, והובילה את המשך הקריאה. הספר, באופיו הצרפתי, שזור ברפרנסים רבים מהתרבות הצרפתית, ובהחלט מיועד לאוהבי רומנטיקה, אבל להרגשתי גם קיים מעין שינוי של ז'אנר, אם אפשר לקרוא לזה כך. תפנית בעלילה היא זו שמוסיפה אווירה שונה למחצית השנייה של הספר. אפשר לראות אותה מגיעה מרחוק, אבל לא ניתן לדעת איזו צורה תלבש, ואז היא מכה בך הישר בקרביים. שם הספר נובע מנאמנותה של ויולט כשומרת בית הקברות לאבלים שקברו את יקיריהם, לטפח ולשמר את חלקות הקברים שלהם, לצד הדגש שניתן לכל אורך הספר על הדרכים השונות שבהן ניתן למצוא את החיובי גם בדברים הכי קטנים, אפילו לאחר שחווים את המהלומות הקשות ביותר שהחיים מטיחים בך שוב ושוב לאורך הדרך.

ויולט, שומרת בית קברות בעיירה צרפתית קטנה, נכוותה לא מעט לאורך חייה, הספר קופץ בין העבר הכואב שממנו צמחה והביא אותה עד הלום לבין ההווה בו היא חיה, אותו היא רואה באור חיובי. כל פרק מתחיל בציטוט קטן (לרוב שובר לב) שתמיד מתאים להספד, חלק בלתי נפרד מחוויית היום-יום שלה. בתקציר כתוב שהספר עוסק בשתי דמויות - ויולט וז'וליאן. אולם לדעתי, הספר עוסק בחייה של ויולט, ותפקידו של ז'וליאן הוא להאיר אותם, להוסיף להם, להזכיר נשכחות. תחילת הספר גדושה בפרטי-פרטים, ומשתדלת להיות נקייה מרגש (דרך עיניה של ויולט, למודת הצלקות שהן כעת חלק מהעבר, ולפיכך עובדה מוגמרת), ולכן לוקח לספר זמן להיכנס ללב, ולנו להיכנס לעלילה ולהצליח לעקוב אחריה ברציפות. אחרי שצלחתי את ההתחלה בסבלנות רבה, למדתי להכיר מעט את הדמויות ונוצר אצלי חשק להעמיק את ההיכרות עימן, ומכאן כבר הסקרנות לקחה פיקוד, והובילה את המשך הקריאה. הספר, באופיו הצרפתי, שזור ברפרנסים רבים מהתרבות הצרפתית, ובהחלט מיועד לאוהבי רומנטיקה, אבל להרגשתי גם קיים מעין שינוי של ז'אנר, אם אפשר לקרוא לזה כך. תפנית בעלילה היא זו שמוסיפה אווירה שונה למחצית השנייה של הספר. אפשר לראות אותה מגיעה מרחוק, אבל לא ניתן לדעת איזו צורה תלבש, ואז היא מכה בך הישר בקרביים. שם הספר נובע מנאמנותה של ויולט כשומרת בית הקברות לאבלים שקברו את יקיריהם, לטפח ולשמר את חלקות הקברים שלהם, לצד הדגש שניתן לכל אורך הספר על הדרכים השונות שבהן ניתן למצוא את החיובי גם בדברים הכי קטנים, אפילו לאחר שחווים את המהלומות הקשות ביותר שהחיים מטיחים בך שוב ושוב לאורך הדרך.

ויולט, שומרת בית קברות בעיירה צרפתית קטנה, נכוותה לא מעט לאורך חייה, הספר קופץ בין העבר הכואב שממנו צמחה והביא אותה עד הלום לבין ההווה בו היא חיה, אותו היא רואה באור חיובי. כל פרק מתחיל בציטוט קטן (לרוב שובר לב) שתמיד מתאים להספד, חלק בלתי נפרד מחוויית היום-יום שלה. בתקציר כתוב שהספר עוסק בשתי דמויות - ויולט וז'וליאן. אולם לדעתי, הספר עוסק בחייה של ויולט, ותפקידו של ז'וליאן הוא להאיר אותם, להוסיף להם, להזכיר נשכחות. תחילת הספר גדושה בפרטי-פרטים, ומשתדלת להיות נקייה מרגש (דרך עיניה של ויולט, למודת הצלקות שהן כעת חלק מהעבר, ולפיכך עובדה מוגמרת), ולכן לוקח לספר זמן להיכנס ללב, ולנו להיכנס לעלילה ולהצליח לעקוב אחריה ברציפות. אחרי שצלחתי את ההתחלה בסבלנות רבה, למדתי להכיר מעט את הדמויות ונוצר אצלי חשק להעמיק את ההיכרות עימן, ומכאן כבר הסקרנות לקחה פיקוד, והובילה את המשך הקריאה. הספר, באופיו הצרפתי, שזור ברפרנסים רבים מהתרבות הצרפתית, ובהחלט מיועד לאוהבי רומנטיקה, אבל להרגשתי גם קיים מעין שינוי של ז'אנר, אם אפשר לקרוא לזה כך. תפנית בעלילה היא זו שמוסיפה אווירה שונה למחצית השנייה של הספר. אפשר לראות אותה מגיעה מרחוק, אבל לא ניתן לדעת איזו צורה תלבש, ואז היא מכה בך הישר בקרביים. שם הספר נובע מנאמנותה של ויולט כשומרת בית הקברות לאבלים שקברו את יקיריהם, לטפח ולשמר את חלקות הקברים שלהם, לצד הדגש שניתן לכל אורך הספר על הדרכים השונות שבהן ניתן למצוא את החיובי גם בדברים הכי קטנים, אפילו לאחר שחווים את המהלומות הקשות ביותר שהחיים מטיחים בך שוב ושוב לאורך הדרך.

ויולט, שומרת בית קברות בעיירה צרפתית קטנה, נכוותה לא מעט לאורך חייה, הספר קופץ בין העבר הכואב שממנו צמחה והביא אותה עד הלום לבין ההווה בו היא חיה, אותו היא רואה באור חיובי. כל פרק מתחיל בציטוט קטן (לרוב שובר לב) שתמיד מתאים להספד, חלק בלתי נפרד מחוויית היום-יום שלה. בתקציר כתוב שהספר עוסק בשתי דמויות - ויולט וז'וליאן. אולם לדעתי, הספר עוסק בחייה של ויולט, ותפקידו של ז'וליאן הוא להאיר אותם, להוסיף להם, להזכיר נשכחות. תחילת הספר גדושה בפרטי-פרטים, ומשתדלת להיות נקייה מרגש (דרך עיניה של ויולט, למודת הצלקות שהן כעת חלק מהעבר, ולפיכך עובדה מוגמרת), ולכן לוקח לספר זמן להיכנס ללב, ולנו להיכנס לעלילה ולהצליח לעקוב אחריה ברציפות. אחרי שצלחתי את ההתחלה בסבלנות רבה, למדתי להכיר מעט את הדמויות ונוצר אצלי חשק להעמיק את ההיכרות עימן, ומכאן כבר הסקרנות לקחה פיקוד, והובילה את המשך הקריאה. הספר, באופיו הצרפתי, שזור ברפרנסים רבים מהתרבות הצרפתית, ובהחלט מיועד לאוהבי רומנטיקה, אבל להרגשתי גם קיים מעין שינוי של ז'אנר, אם אפשר לקרוא לזה כך. תפנית בעלילה היא זו שמוסיפה אווירה שונה למחצית השנייה של הספר. אפשר לראות אותה מגיעה מרחוק, אבל לא ניתן לדעת איזו צורה תלבש, ואז היא מכה בך הישר בקרביים. שם הספר נובע מנאמנותה של ויולט כשומרת בית הקברות לאבלים שקברו את יקיריהם, לטפח ולשמר את חלקות הקברים שלהם, לצד הדגש שניתן לכל אורך הספר על הדרכים השונות שבהן ניתן למצוא את החיובי גם בדברים הכי קטנים, אפילו לאחר שחווים את המהלומות הקשות ביותר שהחיים מטיחים בך שוב ושוב לאורך הדרך.