התרגום נראה לי קצת בעייתי, אך מספיק טוב כדי להעביר ביקורת סבירה על הספר, לפעמיים אפילו בזכות נאמנות למקור(בקטע נתון) הוא משקף את המגרעות בו. באופן כללי אני חושב שזה ספר טוב שרחוק שנות אור מלהיות יצירת המופת המובטחת(אך גם רחוק מלגרום לסבל, ובקטעים מסוימים קריאה בו היא ההפך הגמור מסבל), אפילו הסופר נאלץ לעשות שימוש תכוף בטריקים נמוכים כמו, פנטזיה והשארת טעם של עוד, כדי לכסות על הבעיות של הספר. הספר כולל שלוש צירי עלילה מרכזיים שמכילים בתוכם צירי עלילה מישנים והמרכזי מבין השלוש מתחיל לקראת הסוף של החלק הראשון. הסופר הצליח לשזור את הצירים, אבל על חיבור כזה הייתי אומר- " הניתוח הצליח החולה מת ", יסודותיו רעועים והוא לא תורם לספר. למעשה היה עדיף לכתוב רק את ציר העלילה הראשון ולהרחיב אותו, לא רק שהחיבור בין הצירים מאולץ, העלילות האחרות גרועות, והשזירה בין ציר העלילה הראשון למרכזי והאחרון הופכת את ה-"מיתולוגיה" של השטן ופמלייתו שגם ככה לא הייתה משהו ליותר הזויה, ואת הדיאלוגים שמלכתחילה לא היו כל כך אמינים לעוד פחות. נקודת ההשקה הראשונה בין העלילה המרכזית לראשונה, שאגב היא הנקודה שבה המרכזית מתחילה, היא דו שיח מביך שכל תכליתו הוא לקשור את שתי העלילות. מהנקודה הזאת אגב הסופר מתחיל לזנוח את העלילה הראשונה ולשזור את חלקה בעלילה המרכזית, ורק לקראת סוף הספר הוא מתחיל לסגור את עלילות המשנה של העלילה הראשונה באופן מוזר ומקוצר(לא היה בזה ממש צורך). עוד נקודה שמאוד הפריע לי זה השילוב של ספרות והיסטוריה בספר. הדרך ההגיונית לשלב אותן היא לרוב הטמעה של גרסה אלטרנטיבית, וזה מה שהסופר עושה באופן לא מוצלח בעלילת ההוצאה להורג של ישו. השילוב של היסטוריה/ספרות בספרים נעשה לרוב מאחת משתי הסיבות הבאות, האחת להקל על הכותב ע"י כתיבת גרסה אלטרנטיבית לחלוטין, השנייה היא שילוב גרסה סמי-אלטרנטיבית שהיא חלק אינטגרלי מהסיפור. ממה שכתבתי על השזירה בין צירי העלילה עלול להשתמע שהסיבה השנייה מתקיימת בקו העלילה הנ"ל, זה נכון חלקית אך יותר לא נכון מאשר נכון. גם בשני קווי העלילה האחרים יש שילוב של היסטוריה/ספרות אבל בניגוד לקודם בדרכים לא הגיוניות, שכוללות בין היתר, השאלת שמות לדמויות, הזכרת שמות לא נחוצה של סופרים/ספרים בדיאלוגים וכו'.

התרגום נראה לי קצת בעייתי, אך מספיק טוב כדי להעביר ביקורת סבירה על הספר, לפעמיים אפילו בזכות נאמנות למקור(בקטע נתון) הוא משקף את המגרעות בו. באופן כללי אני חושב שזה ספר טוב שרחוק שנות אור מלהיות יצירת המופת המובטחת(אך גם רחוק מלגרום לסבל, ובקטעים מסוימים קריאה בו היא ההפך הגמור מסבל), אפילו הסופר נאלץ לעשות שימוש תכוף בטריקים נמוכים כמו, פנטזיה והשארת טעם של עוד, כדי לכסות על הבעיות של הספר. הספר כולל שלוש צירי עלילה מרכזיים שמכילים בתוכם צירי עלילה מישנים והמרכזי מבין השלוש מתחיל לקראת הסוף של החלק הראשון. הסופר הצליח לשזור את הצירים, אבל על חיבור כזה הייתי אומר- " הניתוח הצליח החולה מת ", יסודותיו רעועים והוא לא תורם לספר. למעשה היה עדיף לכתוב רק את ציר העלילה הראשון ולהרחיב אותו, לא רק שהחיבור בין הצירים מאולץ, העלילות האחרות גרועות, והשזירה בין ציר העלילה הראשון למרכזי והאחרון הופכת את ה-"מיתולוגיה" של השטן ופמלייתו שגם ככה לא הייתה משהו ליותר הזויה, ואת הדיאלוגים שמלכתחילה לא היו כל כך אמינים לעוד פחות. נקודת ההשקה הראשונה בין העלילה המרכזית לראשונה, שאגב היא הנקודה שבה המרכזית מתחילה, היא דו שיח מביך שכל תכליתו הוא לקשור את שתי העלילות. מהנקודה הזאת אגב הסופר מתחיל לזנוח את העלילה הראשונה ולשזור את חלקה בעלילה המרכזית, ורק לקראת סוף הספר הוא מתחיל לסגור את עלילות המשנה של העלילה הראשונה באופן מוזר ומקוצר(לא היה בזה ממש צורך). עוד נקודה שמאוד הפריע לי זה השילוב של ספרות והיסטוריה בספר. הדרך ההגיונית לשלב אותן היא לרוב הטמעה של גרסה אלטרנטיבית, וזה מה שהסופר עושה באופן לא מוצלח בעלילת ההוצאה להורג של ישו. השילוב של היסטוריה/ספרות בספרים נעשה לרוב מאחת משתי הסיבות הבאות, האחת להקל על הכותב ע"י כתיבת גרסה אלטרנטיבית לחלוטין, השנייה היא שילוב גרסה סמי-אלטרנטיבית שהיא חלק אינטגרלי מהסיפור. ממה שכתבתי על השזירה בין צירי העלילה עלול להשתמע שהסיבה השנייה מתקיימת בקו העלילה הנ"ל, זה נכון חלקית אך יותר לא נכון מאשר נכון. גם בשני קווי העלילה האחרים יש שילוב של היסטוריה/ספרות אבל בניגוד לקודם בדרכים לא הגיוניות, שכוללות בין היתר, השאלת שמות לדמויות, הזכרת שמות לא נחוצה של סופרים/ספרים בדיאלוגים וכו'.

התרגום נראה לי קצת בעייתי, אך מספיק טוב כדי להעביר ביקורת סבירה על הספר, לפעמיים אפילו בזכות נאמנות למקור(בקטע נתון) הוא משקף את המגרעות בו. באופן כללי אני חושב שזה ספר טוב שרחוק שנות אור מלהיות יצירת המופת המובטחת(אך גם רחוק מלגרום לסבל, ובקטעים מסוימים קריאה בו היא ההפך הגמור מסבל), אפילו הסופר נאלץ לעשות שימוש תכוף בטריקים נמוכים כמו, פנטזיה והשארת טעם של עוד, כדי לכסות על הבעיות של הספר. הספר כולל שלוש צירי עלילה מרכזיים שמכילים בתוכם צירי עלילה מישנים והמרכזי מבין השלוש מתחיל לקראת הסוף של החלק הראשון. הסופר הצליח לשזור את הצירים, אבל על חיבור כזה הייתי אומר- " הניתוח הצליח החולה מת ", יסודותיו רעועים והוא לא תורם לספר. למעשה היה עדיף לכתוב רק את ציר העלילה הראשון ולהרחיב אותו, לא רק שהחיבור בין הצירים מאולץ, העלילות האחרות גרועות, והשזירה בין ציר העלילה הראשון למרכזי והאחרון הופכת את ה-"מיתולוגיה" של השטן ופמלייתו שגם ככה לא הייתה משהו ליותר הזויה, ואת הדיאלוגים שמלכתחילה לא היו כל כך אמינים לעוד פחות. נקודת ההשקה הראשונה בין העלילה המרכזית לראשונה, שאגב היא הנקודה שבה המרכזית מתחילה, היא דו שיח מביך שכל תכליתו הוא לקשור את שתי העלילות. מהנקודה הזאת אגב הסופר מתחיל לזנוח את העלילה הראשונה ולשזור את חלקה בעלילה המרכזית, ורק לקראת סוף הספר הוא מתחיל לסגור את עלילות המשנה של העלילה הראשונה באופן מוזר ומקוצר(לא היה בזה ממש צורך). עוד נקודה שמאוד הפריע לי זה השילוב של ספרות והיסטוריה בספר. הדרך ההגיונית לשלב אותן היא לרוב הטמעה של גרסה אלטרנטיבית, וזה מה שהסופר עושה באופן לא מוצלח בעלילת ההוצאה להורג של ישו. השילוב של היסטוריה/ספרות בספרים נעשה לרוב מאחת משתי הסיבות הבאות, האחת להקל על הכותב ע"י כתיבת גרסה אלטרנטיבית לחלוטין, השנייה היא שילוב גרסה סמי-אלטרנטיבית שהיא חלק אינטגרלי מהסיפור. ממה שכתבתי על השזירה בין צירי העלילה עלול להשתמע שהסיבה השנייה מתקיימת בקו העלילה הנ"ל, זה נכון חלקית אך יותר לא נכון מאשר נכון. גם בשני קווי העלילה האחרים יש שילוב של היסטוריה/ספרות אבל בניגוד לקודם בדרכים לא הגיוניות, שכוללות בין היתר, השאלת שמות לדמויות, הזכרת שמות לא נחוצה של סופרים/ספרים בדיאלוגים וכו'.

התרגום נראה לי קצת בעייתי, אך מספיק טוב כדי להעביר ביקורת סבירה על הספר, לפעמיים אפילו בזכות נאמנות למקור(בקטע נתון) הוא משקף את המגרעות בו. באופן כללי אני חושב שזה ספר טוב שרחוק שנות אור מלהיות יצירת המופת המובטחת(אך גם רחוק מלגרום לסבל, ובקטעים מסוימים קריאה בו היא ההפך הגמור מסבל), אפילו הסופר נאלץ לעשות שימוש תכוף בטריקים נמוכים כמו, פנטזיה והשארת טעם של עוד, כדי לכסות על הבעיות של הספר. הספר כולל שלוש צירי עלילה מרכזיים שמכילים בתוכם צירי עלילה מישנים והמרכזי מבין השלוש מתחיל לקראת הסוף של החלק הראשון. הסופר הצליח לשזור את הצירים, אבל על חיבור כזה הייתי אומר- " הניתוח הצליח החולה מת ", יסודותיו רעועים והוא לא תורם לספר. למעשה היה עדיף לכתוב רק את ציר העלילה הראשון ולהרחיב אותו, לא רק שהחיבור בין הצירים מאולץ, העלילות האחרות גרועות, והשזירה בין ציר העלילה הראשון למרכזי והאחרון הופכת את ה-"מיתולוגיה" של השטן ופמלייתו שגם ככה לא הייתה משהו ליותר הזויה, ואת הדיאלוגים שמלכתחילה לא היו כל כך אמינים לעוד פחות. נקודת ההשקה הראשונה בין העלילה המרכזית לראשונה, שאגב היא הנקודה שבה המרכזית מתחילה, היא דו שיח מביך שכל תכליתו הוא לקשור את שתי העלילות. מהנקודה הזאת אגב הסופר מתחיל לזנוח את העלילה הראשונה ולשזור את חלקה בעלילה המרכזית, ורק לקראת סוף הספר הוא מתחיל לסגור את עלילות המשנה של העלילה הראשונה באופן מוזר ומקוצר(לא היה בזה ממש צורך). עוד נקודה שמאוד הפריע לי זה השילוב של ספרות והיסטוריה בספר. הדרך ההגיונית לשלב אותן היא לרוב הטמעה של גרסה אלטרנטיבית, וזה מה שהסופר עושה באופן לא מוצלח בעלילת ההוצאה להורג של ישו. השילוב של היסטוריה/ספרות בספרים נעשה לרוב מאחת משתי הסיבות הבאות, האחת להקל על הכותב ע"י כתיבת גרסה אלטרנטיבית לחלוטין, השנייה היא שילוב גרסה סמי-אלטרנטיבית שהיא חלק אינטגרלי מהסיפור. ממה שכתבתי על השזירה בין צירי העלילה עלול להשתמע שהסיבה השנייה מתקיימת בקו העלילה הנ"ל, זה נכון חלקית אך יותר לא נכון מאשר נכון. גם בשני קווי העלילה האחרים יש שילוב של היסטוריה/ספרות אבל בניגוד לקודם בדרכים לא הגיוניות, שכוללות בין היתר, השאלת שמות לדמויות, הזכרת שמות לא נחוצה של סופרים/ספרים בדיאלוגים וכו'.

התרגום נראה לי קצת בעייתי, אך מספיק טוב כדי להעביר ביקורת סבירה על הספר, לפעמיים אפילו בזכות נאמנות למקור(בקטע נתון) הוא משקף את המגרעות בו. באופן כללי אני חושב שזה ספר טוב שרחוק שנות אור מלהיות יצירת המופת המובטחת(אך גם רחוק מלגרום לסבל, ובקטעים מסוימים קריאה בו היא ההפך הגמור מסבל), אפילו הסופר נאלץ לעשות שימוש תכוף בטריקים נמוכים כמו, פנטזיה והשארת טעם של עוד, כדי לכסות על הבעיות של הספר. הספר כולל שלוש צירי עלילה מרכזיים שמכילים בתוכם צירי עלילה מישנים והמרכזי מבין השלוש מתחיל לקראת הסוף של החלק הראשון. הסופר הצליח לשזור את הצירים, אבל על חיבור כזה הייתי אומר- " הניתוח הצליח החולה מת ", יסודותיו רעועים והוא לא תורם לספר. למעשה היה עדיף לכתוב רק את ציר העלילה הראשון ולהרחיב אותו, לא רק שהחיבור בין הצירים מאולץ, העלילות האחרות גרועות, והשזירה בין ציר העלילה הראשון למרכזי והאחרון הופכת את ה-"מיתולוגיה" של השטן ופמלייתו שגם ככה לא הייתה משהו ליותר הזויה, ואת הדיאלוגים שמלכתחילה לא היו כל כך אמינים לעוד פחות. נקודת ההשקה הראשונה בין העלילה המרכזית לראשונה, שאגב היא הנקודה שבה המרכזית מתחילה, היא דו שיח מביך שכל תכליתו הוא לקשור את שתי העלילות. מהנקודה הזאת אגב הסופר מתחיל לזנוח את העלילה הראשונה ולשזור את חלקה בעלילה המרכזית, ורק לקראת סוף הספר הוא מתחיל לסגור את עלילות המשנה של העלילה הראשונה באופן מוזר ומקוצר(לא היה בזה ממש צורך). עוד נקודה שמאוד הפריע לי זה השילוב של ספרות והיסטוריה בספר. הדרך ההגיונית לשלב אותן היא לרוב הטמעה של גרסה אלטרנטיבית, וזה מה שהסופר עושה באופן לא מוצלח בעלילת ההוצאה להורג של ישו. השילוב של היסטוריה/ספרות בספרים נעשה לרוב מאחת משתי הסיבות הבאות, האחת להקל על הכותב ע"י כתיבת גרסה אלטרנטיבית לחלוטין, השנייה היא שילוב גרסה סמי-אלטרנטיבית שהיא חלק אינטגרלי מהסיפור. ממה שכתבתי על השזירה בין צירי העלילה עלול להשתמע שהסיבה השנייה מתקיימת בקו העלילה הנ"ל, זה נכון חלקית אך יותר לא נכון מאשר נכון. גם בשני קווי העלילה האחרים יש שילוב של היסטוריה/ספרות אבל בניגוד לקודם בדרכים לא הגיוניות, שכוללות בין היתר, השאלת שמות לדמויות, הזכרת שמות לא נחוצה של סופרים/ספרים בדיאלוגים וכו'.

התרגום נראה לי קצת בעייתי, אך מספיק טוב כדי להעביר ביקורת סבירה על הספר, לפעמיים אפילו בזכות נאמנות למקור(בקטע נתון) הוא משקף את המגרעות בו. באופן כללי אני חושב שזה ספר טוב שרחוק שנות אור מלהיות יצירת המופת המובטחת(אך גם רחוק מלגרום לסבל, ובקטעים מסוימים קריאה בו היא ההפך הגמור מסבל), אפילו הסופר נאלץ לעשות שימוש תכוף בטריקים נמוכים כמו, פנטזיה והשארת טעם של עוד, כדי לכסות על הבעיות של הספר. הספר כולל שלוש צירי עלילה מרכזיים שמכילים בתוכם צירי עלילה מישנים והמרכזי מבין השלוש מתחיל לקראת הסוף של החלק הראשון. הסופר הצליח לשזור את הצירים, אבל על חיבור כזה הייתי אומר- " הניתוח הצליח החולה מת ", יסודותיו רעועים והוא לא תורם לספר. למעשה היה עדיף לכתוב רק את ציר העלילה הראשון ולהרחיב אותו, לא רק שהחיבור בין הצירים מאולץ, העלילות האחרות גרועות, והשזירה בין ציר העלילה הראשון למרכזי והאחרון הופכת את ה-"מיתולוגיה" של השטן ופמלייתו שגם ככה לא הייתה משהו ליותר הזויה, ואת הדיאלוגים שמלכתחילה לא היו כל כך אמינים לעוד פחות. נקודת ההשקה הראשונה בין העלילה המרכזית לראשונה, שאגב היא הנקודה שבה המרכזית מתחילה, היא דו שיח מביך שכל תכליתו הוא לקשור את שתי העלילות. מהנקודה הזאת אגב הסופר מתחיל לזנוח את העלילה הראשונה ולשזור את חלקה בעלילה המרכזית, ורק לקראת סוף הספר הוא מתחיל לסגור את עלילות המשנה של העלילה הראשונה באופן מוזר ומקוצר(לא היה בזה ממש צורך). עוד נקודה שמאוד הפריע לי זה השילוב של ספרות והיסטוריה בספר. הדרך ההגיונית לשלב אותן היא לרוב הטמעה של גרסה אלטרנטיבית, וזה מה שהסופר עושה באופן לא מוצלח בעלילת ההוצאה להורג של ישו. השילוב של היסטוריה/ספרות בספרים נעשה לרוב מאחת משתי הסיבות הבאות, האחת להקל על הכותב ע"י כתיבת גרסה אלטרנטיבית לחלוטין, השנייה היא שילוב גרסה סמי-אלטרנטיבית שהיא חלק אינטגרלי מהסיפור. ממה שכתבתי על השזירה בין צירי העלילה עלול להשתמע שהסיבה השנייה מתקיימת בקו העלילה הנ"ל, זה נכון חלקית אך יותר לא נכון מאשר נכון. גם בשני קווי העלילה האחרים יש שילוב של היסטוריה/ספרות אבל בניגוד לקודם בדרכים לא הגיוניות, שכוללות בין היתר, השאלת שמות לדמויות, הזכרת שמות לא נחוצה של סופרים/ספרים בדיאלוגים וכו'.