יש אלוהים?ריצ'רד דוקינסעם התחזקות הדת בעולם, לדעתי זהו ספר חשוב. חלקיו הראשונים, שמפריכים את הטיעונים בעד קיומו של אלוהים הם הטובים ביותר, למרות שבמקרה שלי זה די לשכנע את המשוכנעים. עם זאת, חלקים אלה, המפריכים את הטיעונים בעד אלוהים ומעלים טענות נגדו בהחלט חיזקו את אמונתי האתאיסטית. כמו כן, הספר משובץ בציטוטים שלעתים קרובות העבירו בי פרץ צחוק קצר. החיסרון היחידי של חלק זה הוא אולי הכעס של דוקינס לכבוד שנותנים רוב האנשים ואמצעי התקשורת לדת והרתיעה שלהם מלבקר אותה גם במקרים בהם היא מעלה טיעונים מגוכחים. לי אישית הכבוד שלו זוכה הדת לא מפריע, כי לדעתי אי הוויכוח עם אנשים המאמינים בלידות בתולין ובריאת עולם בשבוע לפני 5000 שנים לא מראה על כבוד. זוהי אותה הסכמה עם ילד קטן בכך שהחבר הדימיוני שלו הוא אמיתי. לאחר מכן, הספר עובר לתקיפת הדת עצמה וטיעונים לכך שאפשר להיות מוסריים ללא דת. גם חלק זה הינו טוב, אך לדעתי הוא משכנע פחות מאשר הפרכת אלוהים. גם בנקודה היהודית, הכותב יכל לעשות מחקר מקיף יותר. הוא מצטט שני מחקרים משנות ה-70': אחד באמת מזעזע, של ג'ורג' טמרין, אשר הציג לילדי בית ספר את סיפור הקרב על יריחו, שלאחר כיבושה בני ישראל הרגו את יושביה ולקחו את כל חפצי הערך למקדש. 66% מהנשאלים נתנו את הסכמתם המלאה למעשיהם של בני ישראל. לקבוצה אחרת, הוא סיפר את אותו סיפור רק החליף את יהושע בגנרל לין ואת בני ישראל בממלכה סינית עתיקה. במקרה זה, רק 7% הצדיקו את התנהגותו. ייתכן שמחקר עכשווי היה מעלה תוצאות שונות. כמו כן, הוא מצטט מחקר משנת 1978 לפיו 85% מהיהודים בארה"ב התחתנו עם יהודים. מאז הרבה מים זרמו בירדן והמצב השתנה. למרות חסרונות אלה, כשמדינות רבות נשלטות בידי פונדמנטליסטים מטורפים, וגם בארצנו הכפייה הדתית לא שוכחת, זהו ספר חשוב ושמחתי לראות אותו שבועות רבים בראש רשימת רבי המכר.
הרהורים על מאה רבת מכאוברוברט קונקווסטספר מעניין, אך בעוד הוא מתיימר לתאר כיצד הקומוניזם והנאציזם קנו לעצמן חסידים וגרמו לנזק רב, בפועל הוא עוסק כמעט אך ורק בביקורת הקומוניזם.
חומר טוביהונתן גפןספר מרתק אודות חייו של יהונתן גפן בבוהמיה התל אביבית לצד אגדות כגון אריק אינשטיין, אורי זוהר וכו'. הספר כתוב בסגנון טוב מספיק כדי להפוך לחומר קריאה טוב גם עבור מי שאינו פריק של התקופה והאנשים המדוברים. עם זאת, לי אישית היו כמה בעיות עם המתקפות הארסיות נגד אורי זוהר, וכן הגישה התומכת בסמים "קלים".
יש אלוהים?ריצ'רד דוקינסעם התחזקות הדת בעולם, לדעתי זהו ספר חשוב. חלקיו הראשונים, שמפריכים את הטיעונים בעד קיומו של אלוהים הם הטובים ביותר, למרות שבמקרה שלי זה די לשכנע את המשוכנעים. עם זאת, חלקים אלה, המפריכים את הטיעונים בעד אלוהים ומעלים טענות נגדו בהחלט חיזקו את אמונתי האתאיסטית. כמו כן, הספר משובץ בציטוטים שלעתים קרובות העבירו בי פרץ צחוק קצר. החיסרון היחידי של חלק זה הוא אולי הכעס של דוקינס לכבוד שנותנים רוב האנשים ואמצעי התקשורת לדת והרתיעה שלהם מלבקר אותה גם במקרים בהם היא מעלה טיעונים מגוכחים. לי אישית הכבוד שלו זוכה הדת לא מפריע, כי לדעתי אי הוויכוח עם אנשים המאמינים בלידות בתולין ובריאת עולם בשבוע לפני 5000 שנים לא מראה על כבוד. זוהי אותה הסכמה עם ילד קטן בכך שהחבר הדימיוני שלו הוא אמיתי. לאחר מכן, הספר עובר לתקיפת הדת עצמה וטיעונים לכך שאפשר להיות מוסריים ללא דת. גם חלק זה הינו טוב, אך לדעתי הוא משכנע פחות מאשר הפרכת אלוהים. גם בנקודה היהודית, הכותב יכל לעשות מחקר מקיף יותר. הוא מצטט שני מחקרים משנות ה-70': אחד באמת מזעזע, של ג'ורג' טמרין, אשר הציג לילדי בית ספר את סיפור הקרב על יריחו, שלאחר כיבושה בני ישראל הרגו את יושביה ולקחו את כל חפצי הערך למקדש. 66% מהנשאלים נתנו את הסכמתם המלאה למעשיהם של בני ישראל. לקבוצה אחרת, הוא סיפר את אותו סיפור רק החליף את יהושע בגנרל לין ואת בני ישראל בממלכה סינית עתיקה. במקרה זה, רק 7% הצדיקו את התנהגותו. ייתכן שמחקר עכשווי היה מעלה תוצאות שונות. כמו כן, הוא מצטט מחקר משנת 1978 לפיו 85% מהיהודים בארה"ב התחתנו עם יהודים. מאז הרבה מים זרמו בירדן והמצב השתנה. למרות חסרונות אלה, כשמדינות רבות נשלטות בידי פונדמנטליסטים מטורפים, וגם בארצנו הכפייה הדתית לא שוכחת, זהו ספר חשוב ושמחתי לראות אותו שבועות רבים בראש רשימת רבי המכר.
יש אלוהים?ריצ'רד דוקינסעם התחזקות הדת בעולם, לדעתי זהו ספר חשוב. חלקיו הראשונים, שמפריכים את הטיעונים בעד קיומו של אלוהים הם הטובים ביותר, למרות שבמקרה שלי זה די לשכנע את המשוכנעים. עם זאת, חלקים אלה, המפריכים את הטיעונים בעד אלוהים ומעלים טענות נגדו בהחלט חיזקו את אמונתי האתאיסטית. כמו כן, הספר משובץ בציטוטים שלעתים קרובות העבירו בי פרץ צחוק קצר. החיסרון היחידי של חלק זה הוא אולי הכעס של דוקינס לכבוד שנותנים רוב האנשים ואמצעי התקשורת לדת והרתיעה שלהם מלבקר אותה גם במקרים בהם היא מעלה טיעונים מגוכחים. לי אישית הכבוד שלו זוכה הדת לא מפריע, כי לדעתי אי הוויכוח עם אנשים המאמינים בלידות בתולין ובריאת עולם בשבוע לפני 5000 שנים לא מראה על כבוד. זוהי אותה הסכמה עם ילד קטן בכך שהחבר הדימיוני שלו הוא אמיתי. לאחר מכן, הספר עובר לתקיפת הדת עצמה וטיעונים לכך שאפשר להיות מוסריים ללא דת. גם חלק זה הינו טוב, אך לדעתי הוא משכנע פחות מאשר הפרכת אלוהים. גם בנקודה היהודית, הכותב יכל לעשות מחקר מקיף יותר. הוא מצטט שני מחקרים משנות ה-70': אחד באמת מזעזע, של ג'ורג' טמרין, אשר הציג לילדי בית ספר את סיפור הקרב על יריחו, שלאחר כיבושה בני ישראל הרגו את יושביה ולקחו את כל חפצי הערך למקדש. 66% מהנשאלים נתנו את הסכמתם המלאה למעשיהם של בני ישראל. לקבוצה אחרת, הוא סיפר את אותו סיפור רק החליף את יהושע בגנרל לין ואת בני ישראל בממלכה סינית עתיקה. במקרה זה, רק 7% הצדיקו את התנהגותו. ייתכן שמחקר עכשווי היה מעלה תוצאות שונות. כמו כן, הוא מצטט מחקר משנת 1978 לפיו 85% מהיהודים בארה"ב התחתנו עם יהודים. מאז הרבה מים זרמו בירדן והמצב השתנה. למרות חסרונות אלה, כשמדינות רבות נשלטות בידי פונדמנטליסטים מטורפים, וגם בארצנו הכפייה הדתית לא שוכחת, זהו ספר חשוב ושמחתי לראות אותו שבועות רבים בראש רשימת רבי המכר.
ארבעים הימים של מוסה דאגפרנץ ורפלבימים אלה, כשממשלת תורכיה עודנה ממשיכה במאמצים להכחיש את השואה הארמנית, חשוב מאד לקרוא כל פרט מידע על התקופה. הספר אומנם אינו ספר היסטוריה, אך הוא מתאר בצורה נפלאה את קורותיהם של מספר כפרים ארמנים באזור מוסה דאג שהבינו את הגורל הצפוי להם מידי התורכים במהלך השואה הארמנית, ברחו להרים, והשיבו מלחמה שערה לכוחות העותמאניים העדיפים.
ימי הקונסוליםאיוו אנדריץ'0רומן פוליטי מרשים מאד שעוסק באירופה השסועה והקרועה, כאשר נפוליאון כבר נחלש וכוחות חדשים מאיימים לשנות את מערך הכוחות המוכר (למשל פחד מכוחה של האימפריה העותמנית). הייחוד של הספר הוא בתיאור מבריק של הדיפלומטיה האירופאית, כמעין הצגה אין סופית של תככים, בוגדנות וחולשת דעת. אבל יש ברומן יותר מזה: לדעתי גלריית הדמויות המבריקה של הספר מצליחה לשלב היטב בין האנושי והפוליטי, אנדריץ' נע כל הזמן בין הסיפורים הקטנים המעצבים את נפש הדמויות ובין המעורבות שלהם במאבק הגורלי על עתידה של אירופה. אני לפחות, וזו דעה אישית, מצאתי ברומן העשיר הזה לקחים מרתקים על בני אדם שלא יכולים להכיר בעובדה שעולמם שוקע, לא יכולים לשנות הרגלים ישנים, ובעיוורון שוקעים ביחד איתו.ספר שלא שוכחים מהר.
