ספרו של הד"ר ארז כסיף, יהדות תרגיל בניהול פיננסי, הפטישיזצייה של הגוויל: מקורותיה וחוטריה ההיסטוריים הוא אבן דרך במחקר ההיסטורי. כותרת המשנה הפרובוקטיבית מזמנת דיון מרתק בשאלת מעמדה ומהותה של הדת היהודית. החיבור שמונח לפנינו מהווה חומר בעירה לפולמוס שהולך ומתעצם העוסק בראשוניותה ובכוליותה של הדת היהודית המונותיאיסטית. מחקרו של כסיף הוא ציון דרך בנושא ומהווה נדבך חשוב להבנת השאלה המרכזית: האם הדת היהודית היא דת מלווה בפרקטיקות מקדמת דנא בעלת שורשים היוליים היונקים את השראתם מסיפורי המקרא או שהינם יצירה אוונגרדית אנושית הטבועה בחותם העמים הנוכרים שהיו מסביבה. כסיף, בהכשרתו כסוציולוג ומשפטן הוציא תחת ידו חיבור עיוני שמביע צידוק באמצעים רטוריים למכביר, לתזה מהפכנית שעיקרה נרטיב חדשני לעניין שורשיה של הדת היהודית. על פי כסיף, הדינמיקה ההיסטורית של תקופת הבית השני יצרה מפץ גדול בהבנת משמעותה ההיסטורית של היהדות ולכן הלה מציע הצצה ביקורתית לעניין מקורותיה של היהדות. לא עוד דת מסתגרת המונחית על ידי השגחה עליונה "אלא יהדות הגוויל שהיא במקורה מיזם אימפריאלי פרסי הקשור במרכזו באתגרים הגיאופוליטיים של התקופה עם השלכות ההיסטוריות לטווח הקצר והארוך". התובנות של המחבר מעוררות קצף ופלצות ובחלקם עלולות להוביל את התחושה אצל הקורא כי מדובר בספר חובבני שיש להשליכו, כמאמר הקלישאה, לפח האשפה של ההיסטוריה ולא היא. מדובר בחיבור שמוכרח להיות מונגש לחוקרי התקופה בקתדראות ובמכוני המחקר. ארז כסיף כבר מסומן כקול משמעותי בזירה המקומית, ובחיבורו כאן הוא מפגין עושר לשוני מרשים. אלא שהמיקוד המופלג במטבעות לשון ובביטויים מורכבים הופך את הקריאה למתישה ומסתכלת. החיבור משופע בהערות שוליים ומראי מקום מרשימים ומגולל נרטיב בפרספקטיבה היסטורית לצד הרהורים אישיים של המחבר בסוגיות מקראיות והיסטוריות שכיחות. זאת ועוד, אין מדובר בבחינה מחדש של ההיסטוריוגרפיה היהודית, הבתר מקראית אלא פתיחות רעיונית בסוגיות יסוד של השיח האקדמי והזיכרון הקולקטיבי הישראלי. המחבר אינו רוקם קנוניה שתכליתה לערער פרדיגמות שהונצחו בקו העלילה של הדת והתרבות היהודית אלא מפנה זרקור שנועד לפרק את שדה הכח של התרבות והדת היהודית לעיתים במוצהר או במובלע ומכאן חיוניותו.

ספרו של הד"ר ארז כסיף, יהדות תרגיל בניהול פיננסי, הפטישיזצייה של הגוויל: מקורותיה וחוטריה ההיסטוריים הוא אבן דרך במחקר ההיסטורי. כותרת המשנה הפרובוקטיבית מזמנת דיון מרתק בשאלת מעמדה ומהותה של הדת היהודית. החיבור שמונח לפנינו מהווה חומר בעירה לפולמוס שהולך ומתעצם העוסק בראשוניותה ובכוליותה של הדת היהודית המונותיאיסטית. מחקרו של כסיף הוא ציון דרך בנושא ומהווה נדבך חשוב להבנת השאלה המרכזית: האם הדת היהודית היא דת מלווה בפרקטיקות מקדמת דנא בעלת שורשים היוליים היונקים את השראתם מסיפורי המקרא או שהינם יצירה אוונגרדית אנושית הטבועה בחותם העמים הנוכרים שהיו מסביבה. כסיף, בהכשרתו כסוציולוג ומשפטן הוציא תחת ידו חיבור עיוני שמביע צידוק באמצעים רטוריים למכביר, לתזה מהפכנית שעיקרה נרטיב חדשני לעניין שורשיה של הדת היהודית. על פי כסיף, הדינמיקה ההיסטורית של תקופת הבית השני יצרה מפץ גדול בהבנת משמעותה ההיסטורית של היהדות ולכן הלה מציע הצצה ביקורתית לעניין מקורותיה של היהדות. לא עוד דת מסתגרת המונחית על ידי השגחה עליונה "אלא יהדות הגוויל שהיא במקורה מיזם אימפריאלי פרסי הקשור במרכזו באתגרים הגיאופוליטיים של התקופה עם השלכות ההיסטוריות לטווח הקצר והארוך". התובנות של המחבר מעוררות קצף ופלצות ובחלקם עלולות להוביל את התחושה אצל הקורא כי מדובר בספר חובבני שיש להשליכו, כמאמר הקלישאה, לפח האשפה של ההיסטוריה ולא היא. מדובר בחיבור שמוכרח להיות מונגש לחוקרי התקופה בקתדראות ובמכוני המחקר. ארז כסיף כבר מסומן כקול משמעותי בזירה המקומית, ובחיבורו כאן הוא מפגין עושר לשוני מרשים. אלא שהמיקוד המופלג במטבעות לשון ובביטויים מורכבים הופך את הקריאה למתישה ומסתכלת. החיבור משופע בהערות שוליים ומראי מקום מרשימים ומגולל נרטיב בפרספקטיבה היסטורית לצד הרהורים אישיים של המחבר בסוגיות מקראיות והיסטוריות שכיחות. זאת ועוד, אין מדובר בבחינה מחדש של ההיסטוריוגרפיה היהודית, הבתר מקראית אלא פתיחות רעיונית בסוגיות יסוד של השיח האקדמי והזיכרון הקולקטיבי הישראלי. המחבר אינו רוקם קנוניה שתכליתה לערער פרדיגמות שהונצחו בקו העלילה של הדת והתרבות היהודית אלא מפנה זרקור שנועד לפרק את שדה הכח של התרבות והדת היהודית לעיתים במוצהר או במובלע ומכאן חיוניותו.

ספרו של הד"ר ארז כסיף, יהדות תרגיל בניהול פיננסי, הפטישיזצייה של הגוויל: מקורותיה וחוטריה ההיסטוריים הוא אבן דרך במחקר ההיסטורי. כותרת המשנה הפרובוקטיבית מזמנת דיון מרתק בשאלת מעמדה ומהותה של הדת היהודית. החיבור שמונח לפנינו מהווה חומר בעירה לפולמוס שהולך ומתעצם העוסק בראשוניותה ובכוליותה של הדת היהודית המונותיאיסטית. מחקרו של כסיף הוא ציון דרך בנושא ומהווה נדבך חשוב להבנת השאלה המרכזית: האם הדת היהודית היא דת מלווה בפרקטיקות מקדמת דנא בעלת שורשים היוליים היונקים את השראתם מסיפורי המקרא או שהינם יצירה אוונגרדית אנושית הטבועה בחותם העמים הנוכרים שהיו מסביבה. כסיף, בהכשרתו כסוציולוג ומשפטן הוציא תחת ידו חיבור עיוני שמביע צידוק באמצעים רטוריים למכביר, לתזה מהפכנית שעיקרה נרטיב חדשני לעניין שורשיה של הדת היהודית. על פי כסיף, הדינמיקה ההיסטורית של תקופת הבית השני יצרה מפץ גדול בהבנת משמעותה ההיסטורית של היהדות ולכן הלה מציע הצצה ביקורתית לעניין מקורותיה של היהדות. לא עוד דת מסתגרת המונחית על ידי השגחה עליונה "אלא יהדות הגוויל שהיא במקורה מיזם אימפריאלי פרסי הקשור במרכזו באתגרים הגיאופוליטיים של התקופה עם השלכות ההיסטוריות לטווח הקצר והארוך". התובנות של המחבר מעוררות קצף ופלצות ובחלקם עלולות להוביל את התחושה אצל הקורא כי מדובר בספר חובבני שיש להשליכו, כמאמר הקלישאה, לפח האשפה של ההיסטוריה ולא היא. מדובר בחיבור שמוכרח להיות מונגש לחוקרי התקופה בקתדראות ובמכוני המחקר. ארז כסיף כבר מסומן כקול משמעותי בזירה המקומית, ובחיבורו כאן הוא מפגין עושר לשוני מרשים. אלא שהמיקוד המופלג במטבעות לשון ובביטויים מורכבים הופך את הקריאה למתישה ומסתכלת. החיבור משופע בהערות שוליים ומראי מקום מרשימים ומגולל נרטיב בפרספקטיבה היסטורית לצד הרהורים אישיים של המחבר בסוגיות מקראיות והיסטוריות שכיחות. זאת ועוד, אין מדובר בבחינה מחדש של ההיסטוריוגרפיה היהודית, הבתר מקראית אלא פתיחות רעיונית בסוגיות יסוד של השיח האקדמי והזיכרון הקולקטיבי הישראלי. המחבר אינו רוקם קנוניה שתכליתה לערער פרדיגמות שהונצחו בקו העלילה של הדת והתרבות היהודית אלא מפנה זרקור שנועד לפרק את שדה הכח של התרבות והדת היהודית לעיתים במוצהר או במובלע ומכאן חיוניותו.

ספרו של הד"ר ארז כסיף, יהדות תרגיל בניהול פיננסי, הפטישיזצייה של הגוויל: מקורותיה וחוטריה ההיסטוריים הוא אבן דרך במחקר ההיסטורי. כותרת המשנה הפרובוקטיבית מזמנת דיון מרתק בשאלת מעמדה ומהותה של הדת היהודית. החיבור שמונח לפנינו מהווה חומר בעירה לפולמוס שהולך ומתעצם העוסק בראשוניותה ובכוליותה של הדת היהודית המונותיאיסטית. מחקרו של כסיף הוא ציון דרך בנושא ומהווה נדבך חשוב להבנת השאלה המרכזית: האם הדת היהודית היא דת מלווה בפרקטיקות מקדמת דנא בעלת שורשים היוליים היונקים את השראתם מסיפורי המקרא או שהינם יצירה אוונגרדית אנושית הטבועה בחותם העמים הנוכרים שהיו מסביבה. כסיף, בהכשרתו כסוציולוג ומשפטן הוציא תחת ידו חיבור עיוני שמביע צידוק באמצעים רטוריים למכביר, לתזה מהפכנית שעיקרה נרטיב חדשני לעניין שורשיה של הדת היהודית. על פי כסיף, הדינמיקה ההיסטורית של תקופת הבית השני יצרה מפץ גדול בהבנת משמעותה ההיסטורית של היהדות ולכן הלה מציע הצצה ביקורתית לעניין מקורותיה של היהדות. לא עוד דת מסתגרת המונחית על ידי השגחה עליונה "אלא יהדות הגוויל שהיא במקורה מיזם אימפריאלי פרסי הקשור במרכזו באתגרים הגיאופוליטיים של התקופה עם השלכות ההיסטוריות לטווח הקצר והארוך". התובנות של המחבר מעוררות קצף ופלצות ובחלקם עלולות להוביל את התחושה אצל הקורא כי מדובר בספר חובבני שיש להשליכו, כמאמר הקלישאה, לפח האשפה של ההיסטוריה ולא היא. מדובר בחיבור שמוכרח להיות מונגש לחוקרי התקופה בקתדראות ובמכוני המחקר. ארז כסיף כבר מסומן כקול משמעותי בזירה המקומית, ובחיבורו כאן הוא מפגין עושר לשוני מרשים. אלא שהמיקוד המופלג במטבעות לשון ובביטויים מורכבים הופך את הקריאה למתישה ומסתכלת. החיבור משופע בהערות שוליים ומראי מקום מרשימים ומגולל נרטיב בפרספקטיבה היסטורית לצד הרהורים אישיים של המחבר בסוגיות מקראיות והיסטוריות שכיחות. זאת ועוד, אין מדובר בבחינה מחדש של ההיסטוריוגרפיה היהודית, הבתר מקראית אלא פתיחות רעיונית בסוגיות יסוד של השיח האקדמי והזיכרון הקולקטיבי הישראלי. המחבר אינו רוקם קנוניה שתכליתה לערער פרדיגמות שהונצחו בקו העלילה של הדת והתרבות היהודית אלא מפנה זרקור שנועד לפרק את שדה הכח של התרבות והדת היהודית לעיתים במוצהר או במובלע ומכאן חיוניותו.