בתור אחד שערן הוא האומן המועדף עלי קשה לי להיות אוביקטיבי.
אהבתי כי זה חיבר לי כל מיני דברים מהשירים שלו.
ובלי קשר זה ספר טוב על יומיים גורליים בחייהם של שתי משפחות ישראליות שסבלו קשות מהשואה, על נער המתמודד עם שאלות של זהות ועוד...

אחלה ספר, מצחיק לפרקים ומרגש מאיר את כל העיניין המעיק של הדייטים באור אופטימי ולא קיטשי כמו שאפשר לצפות מספרות בנושא. יש בו משהו מאוד עדין אך גם מאוד ישיר. קניתי בשבוע הספר, קשה למצוא אותו בחנויות.

שאלת "סביבה מול תורשה" היא שאלה עתיקת יומין שדורות שלמים של פסיכולוגים מתחבטים בה. שאלה זו היא הציר המרכזי של הספר "צריך לדבר על קווין". המכתבים מאווה לאביו של קווין מנסים לנתח את המניע לרצח קר ומחושב שביצע קווין בתשעה מחבריו ללימודים. אמו ועימה הקורא מתחבטים בשאלת המניע. אווה מתארת ילד שטני, שכבר מרגע לידתו היה בעל מזג גרוע, הרבה לבכות ולהתלונן. כבר בילדותו המוקדמת היה פוגע באופן זדוני בחפצים היקרים לליבה של אימו ובאנשים סביבו. הוא אפילו היה מתוחכם מספיק כדי להסתיר את יכולתו לדבר על מנת למנוע מהוריו את ההנאה שבציפיה בילדם המתפתח. מול התזה המרכזית הזאת ניצבת האופציה החלופית של כשלון בחינוך שניתן לקווין על ידי הוריו. אביו מוצג כיצור פתאטי, עיוור למגרעותיו של בנו, שלא היה מסוגל להציב גבולות חיונים לקווין. לעומתו, אווה מוצגת כאם קרה, צינית ומרוחקת. אווה שכפי הנראה סבלה מדיכאון אחרי לידת בנה, המשיכה גם לאחר התקופה הראשונית לדחות את בנה ולראות בו את מקור הרע בכל בעיה שצצה בסביבתו. גם מקומה של הביקורת על החברה האמריקאית לא נפקד. אווה מעלה את הסברה שאורח החיים האמריקאי הנהנתני מותיר נערים בוואקום תרבותי בו הדרך האפקטיבית שלהם להשיג תהילת נצח ופרסום עוברת דרך רצח המוני. בסופה של קריאה, שאלת המניע לרצח ואיתה שאלת "הסביבה מול התורשה" נותרות פתוחות. עם זאת, מתחזק הרושם שהקשר הבעייתי בין קווין לאמו שיחק תפקיד מרכזי ברצח, בעזרתו ניסה קווין להעניש את אימו אך גם למשוך את תשומת ליבה. <br>זהו ספר אמיץ שמעז להטיל ספק בטאבו המרכזי של חיי המשפחה הבורגנית המודרנית, אהבת אם לילדיה. הספר דן בכנות מפתיעה בנושאים שאנו כחברה מעדיפים בדרך כלל לטאטא מתחת לשטיח: החל מהעובדה שלא כל הילדים חמודים, עד לסיבות הלא נכונות בגללן מביאים אנשים ילדים לעולם