זהו ספר עם עלילה מיוחדת. מתוארים כאן ארבעה דורות של משפחת פרקש. משה, גיבור הספר, הוא בן הדור השני. אחרי זוועות מלחמת העולם השניה, הוא זכה לעלות מהונגריה לארץ ישראל. בבית מזמיל, השכונה הירושלמית המאוכלסת במשפחות של עולים, הוא מתידד עם המספר, ילד עולה ממצריים, הצעיר בשנים רבות ממשה ההונגרי. והוא שמספר למחבר את הסיפור של שני הדורות הראשונים. ספורם של בני הדורות השלישי והרביעי, המתרחש בירושלים, מסופר לקוראים על ידי המחבר. ספר הבעל ערכים הומניים, כתוב בצורה מכובדת ונאה. קראתי ונהניתי. זהו ספר לחלוטין בלי מין, ובכל זאת הוא תפס אותי ולא יכלתי להניח אותו עד לסיומו. אהבתי את ההיסטוריה היהודית כפי שמובאת כאן על קצה המזלג, (ספור חייהם של היהודים בגולה המזרח-אירופית) אבל אתה מרגיש שהסופר אוהב את עם ישראל ואת תרבותו, ובעיקר נותן כבוד לאהבת אלוהים של היהודי. האהבה הזאת היא שמעניקה לספר את הרגשות שהקורא מחפש בזמן קריאת ספרים. יש כאן אלימות. קודם בין הילדים בשכונת העולים בית-מזמיל, אחר-כך (אחורנית) בשתי מלחמות העולם וביניהן. אחד הקטעים החזקים של הספר הוא תיאור אלים של קרב שבעקבותיו אביו של פרקש מגלה שקורבנו בשדה הקרב היה חייל יהודי. ואפילו הדיה של מלחמת יום הכיפורים מובאים כאן. יש כאן מתח. תולדות חייו של משה פרקש, שהוא ניצול שואה שנקלט היטב בארץ, מתגלים לקורא בשלבים ולא בצורה רציפה. זו טכניקה ספורית שיוצרת מתח אצל הקורא. מהו שמייחד את הספר? שלוש ההפקדות שפרקש מפקיד אצל המחבר לפני מותו. הפקדה ראשונה היא יוסי בנו של משה, שנושא את שמו של אביו הרב, שנפטר בגולה בגיל צעיר. הוא מבקש את המחבר שיידאג ללימודיו בתקווה שיהיה גדול בתורה כמו יוסף אביו שאת שמו הוא נושא. הפקדה שנייה היא סידור וכרך תלמוד "בבא-מציאה" שני ספרים שליוו את יוסף האב במלחמת העולם הראשונה ואת משה הבן, מאז מותו של האב דרך סבלותיו כנער יתום ובימי מלחמת העולם השניייה, ולאחריה בים וגם בירושלים. את הפיקדון הזה המחבר יעביר ליורש בבוא הזמן. הפקדה שלישית הוא סיפור הריגת החייל היהודי בשדה הקרב, החרטה של האב והבאתו לקבורה בקבר ישראל. דומני שאת הידע הזה המספר לא העביר ליוסף הבן עד לסיום הסיפור. אני ממליץ לכל אחד לקרוא את הספר המיוחד הזה.

זהו ספר עם עלילה מיוחדת. מתוארים כאן ארבעה דורות של משפחת פרקש. משה, גיבור הספר, הוא בן הדור השני. אחרי זוועות מלחמת העולם השניה, הוא זכה לעלות מהונגריה לארץ ישראל. בבית מזמיל, השכונה הירושלמית המאוכלסת במשפחות של עולים, הוא מתידד עם המספר, ילד עולה ממצריים, הצעיר בשנים רבות ממשה ההונגרי. והוא שמספר למחבר את הסיפור של שני הדורות הראשונים. ספורם של בני הדורות השלישי והרביעי, המתרחש בירושלים, מסופר לקוראים על ידי המחבר. ספר הבעל ערכים הומניים, כתוב בצורה מכובדת ונאה. קראתי ונהניתי. זהו ספר לחלוטין בלי מין, ובכל זאת הוא תפס אותי ולא יכלתי להניח אותו עד לסיומו. אהבתי את ההיסטוריה היהודית כפי שמובאת כאן על קצה המזלג, (ספור חייהם של היהודים בגולה המזרח-אירופית) אבל אתה מרגיש שהסופר אוהב את עם ישראל ואת תרבותו, ובעיקר נותן כבוד לאהבת אלוהים של היהודי. האהבה הזאת היא שמעניקה לספר את הרגשות שהקורא מחפש בזמן קריאת ספרים. יש כאן אלימות. קודם בין הילדים בשכונת העולים בית-מזמיל, אחר-כך (אחורנית) בשתי מלחמות העולם וביניהן. אחד הקטעים החזקים של הספר הוא תיאור אלים של קרב שבעקבותיו אביו של פרקש מגלה שקורבנו בשדה הקרב היה חייל יהודי. ואפילו הדיה של מלחמת יום הכיפורים מובאים כאן. יש כאן מתח. תולדות חייו של משה פרקש, שהוא ניצול שואה שנקלט היטב בארץ, מתגלים לקורא בשלבים ולא בצורה רציפה. זו טכניקה ספורית שיוצרת מתח אצל הקורא. מהו שמייחד את הספר? שלוש ההפקדות שפרקש מפקיד אצל המחבר לפני מותו. הפקדה ראשונה היא יוסי בנו של משה, שנושא את שמו של אביו הרב, שנפטר בגולה בגיל צעיר. הוא מבקש את המחבר שיידאג ללימודיו בתקווה שיהיה גדול בתורה כמו יוסף אביו שאת שמו הוא נושא. הפקדה שנייה היא סידור וכרך תלמוד "בבא-מציאה" שני ספרים שליוו את יוסף האב במלחמת העולם הראשונה ואת משה הבן, מאז מותו של האב דרך סבלותיו כנער יתום ובימי מלחמת העולם השניייה, ולאחריה בים וגם בירושלים. את הפיקדון הזה המחבר יעביר ליורש בבוא הזמן. הפקדה שלישית הוא סיפור הריגת החייל היהודי בשדה הקרב, החרטה של האב והבאתו לקבורה בקבר ישראל. דומני שאת הידע הזה המספר לא העביר ליוסף הבן עד לסיום הסיפור. אני ממליץ לכל אחד לקרוא את הספר המיוחד הזה.

זהו ספר עם עלילה מיוחדת. מתוארים כאן ארבעה דורות של משפחת פרקש. משה, גיבור הספר, הוא בן הדור השני. אחרי זוועות מלחמת העולם השניה, הוא זכה לעלות מהונגריה לארץ ישראל. בבית מזמיל, השכונה הירושלמית המאוכלסת במשפחות של עולים, הוא מתידד עם המספר, ילד עולה ממצריים, הצעיר בשנים רבות ממשה ההונגרי. והוא שמספר למחבר את הסיפור של שני הדורות הראשונים. ספורם של בני הדורות השלישי והרביעי, המתרחש בירושלים, מסופר לקוראים על ידי המחבר. ספר הבעל ערכים הומניים, כתוב בצורה מכובדת ונאה. קראתי ונהניתי. זהו ספר לחלוטין בלי מין, ובכל זאת הוא תפס אותי ולא יכלתי להניח אותו עד לסיומו. אהבתי את ההיסטוריה היהודית כפי שמובאת כאן על קצה המזלג, (ספור חייהם של היהודים בגולה המזרח-אירופית) אבל אתה מרגיש שהסופר אוהב את עם ישראל ואת תרבותו, ובעיקר נותן כבוד לאהבת אלוהים של היהודי. האהבה הזאת היא שמעניקה לספר את הרגשות שהקורא מחפש בזמן קריאת ספרים. יש כאן אלימות. קודם בין הילדים בשכונת העולים בית-מזמיל, אחר-כך (אחורנית) בשתי מלחמות העולם וביניהן. אחד הקטעים החזקים של הספר הוא תיאור אלים של קרב שבעקבותיו אביו של פרקש מגלה שקורבנו בשדה הקרב היה חייל יהודי. ואפילו הדיה של מלחמת יום הכיפורים מובאים כאן. יש כאן מתח. תולדות חייו של משה פרקש, שהוא ניצול שואה שנקלט היטב בארץ, מתגלים לקורא בשלבים ולא בצורה רציפה. זו טכניקה ספורית שיוצרת מתח אצל הקורא. מהו שמייחד את הספר? שלוש ההפקדות שפרקש מפקיד אצל המחבר לפני מותו. הפקדה ראשונה היא יוסי בנו של משה, שנושא את שמו של אביו הרב, שנפטר בגולה בגיל צעיר. הוא מבקש את המחבר שיידאג ללימודיו בתקווה שיהיה גדול בתורה כמו יוסף אביו שאת שמו הוא נושא. הפקדה שנייה היא סידור וכרך תלמוד "בבא-מציאה" שני ספרים שליוו את יוסף האב במלחמת העולם הראשונה ואת משה הבן, מאז מותו של האב דרך סבלותיו כנער יתום ובימי מלחמת העולם השניייה, ולאחריה בים וגם בירושלים. את הפיקדון הזה המחבר יעביר ליורש בבוא הזמן. הפקדה שלישית הוא סיפור הריגת החייל היהודי בשדה הקרב, החרטה של האב והבאתו לקבורה בקבר ישראל. דומני שאת הידע הזה המספר לא העביר ליוסף הבן עד לסיום הסיפור. אני ממליץ לכל אחד לקרוא את הספר המיוחד הזה.

מיתר סמוי מביא את סיפורו של אביחי, סטודנט לתואר שני באוניברסיטת בן-גוריון, והתייחסותו לקבוצת ניצולי השואה שאותם פגש בבית הכנסת "שארית ישראל" בבאר שבע. הספר נכתב כעין יומן שבו מדווח אביחי על מעשיו ועל החומר שהוא אוסף על חייהם של מתפללי בית הכנסת. התיאורים העוסקים בו או באנשים השונים שהוא מספר עליהם, הן ניצולי השואה הזקנים והן ידידו וידידותיו הצעירים הם אמינים, ותיאורי הדמויות נותנות תמונה בהירה על האנשים הללו. בזמן קריאת הספר התרשמתי שלא אביחי הוא הגיבור אלא ניצולי, או כפי שהמחבר מדגיש, שורדי השואה הם גיבורי הספר. מעשיהם, מחשבותיהם ומהלכיהם הם שממלאים את העלילה, ואביחי בא רק להציג ולקרב אותם לקורא. וזה למרות שסיפורים מן ההיסטוריה שלו ושל משפחתו ואפילו מאהבותיו, מובאים בספר, אבל לי זה נראה כמסופר בדרך אגב. בדרך עקיפה ועדינה הספר מדבר על השואה. קצת, אבל במידה מספיקה כדי להזכיר ואף לזעזע. את הסיפורים האישיים הנוראים והכואבים שורדי השואה אינם ששים לספר. במקומות רבים הרגשתי שהמחבר תוהה מדוע הזקנים דוממים. והוא כמי שפגש את אלה שעדיין בחיים ומכיר מסיפורים את אלה שכבר אינם בין החיים, שואף לדעת יותר. הסקרנות הזאת הופכת במידת מה את הספר לספר מתח רק בסופו מתבררים כמה דברים חשובים. הספר מומלץ לכל אלה שמתעניינים בנושא שרידי השואה, וגם לכל בני הנוער. שרידי השואה הולכים ומתמעטים. למרות הדממה הזועמת שלהם הם ניסו לשקם את משפחותיהם ואף מלאו תפקיד מסויים בבניין תרבות הארץ. הם הצליחו להעביר לכאן אודים מהתרבות שהושמדה על ידי הנאצים. הספר מאפשר לקורא לעקוב אחרי אותם אודים. הוא גם מסייע למבוגרים שבילידי הארץ להבין את ההתנהגות המוזרה של שרידי השואה שהם נתקלו בהם כשהיו ילדים.

לספר "גבר אישה גבר" כולל תשעה ספורים מיוחדים במינם, יוצאי דופן בספרות העברית. וזה עשה לי טוב לקרוא ספר שכל אחד מסיפוריו הוא כל כך מיוחד. הכתיבה מרוכזת להפליא, כול שורה מביאה משהו חדש ומפתיע. הסיפור הראשון "החמצה" עוסק במשבר העובר על אשתו של איש מערכת הביטחון, שבמשך תקופות ארוכות נעדר מביתו, יוצא לפעילות בארצות שמעבר לגבול ומשאיר אותה בבית לגדל את ילדיהם. בשעת הלווייה של בעלה היא נזכרת בההתחברות שלה למשורר צעיר שהדריך אותה בכתיבה ותוהה אם הייתה בגידה במעשה. כשהיא שומעת על מעשי גבורותיו ותרומתו של בעלה לבטחון המדינה מפיהם של מנהיגי העם היא חשה החמצה שלא זכתה לחוות נשיות עם בעלה שהיה לדעתה פאר היצירה הגברית. הסיפור השני "ערן השני" עוסק בדמותו של קצין צה"ל שנפל במהלך פעילות ברצועת עזה, ובמי שהייתה חברתו. לאחר שנהרג מחפשת החברה דרך חיים שתשמר את זיכרונותיה הקשורים לחייל שנפל. הסיפור השלישי "בובת חרסינה" מתרחש בירושלים. שני הגיבורים הם נהג מונית ואישה המוכה על ידי בעלה, המוצאים רגיעה באווירה ההיסטורית של שכונה יהודית ישנה שמחוץ לחומות העיר העתיקה. גיבורי הסיפור הרביעי "זר פרחי קמליות" הם שני גברים ואישה מהחוגים האינטלקטואליים של ירושלים, המנהלים אורח חיים בהשפעת האווירה המסתורית של הקבלה. הסיפור מתחיל בהתנהגות מינית המעוררת גועל בלב הקורא אבל מתפתחת לאהבה מסטית חזקה ומיוחדת במינה בין שלושת הגיבורים. הסיפור החמישי "כלניות" עוסק בסבלו של היישוב היהודי בארץ ישראל בזמן המנדט הבריטי מנקודת מבטו של ילד בן שבע. הסיפור השישי מ"מצלע איש" הוא מפגש מקרי במדרחוב בן יהודה בירושלים של שני צעירים פגועי תקיפות מיניות. היא סטודנטית למדעי היהדות באוניברסיטה העברית והוא פרח כמורה, עולה רגל מפולניה. הסיפור השביעי "חיוך של מלאכים" הוא סיפור התבגרותו של יתום שאביו נפל במלחמת סיני עוד בטרם לידתו. למרות האווירה העכורה של שכול שמשליטה אימו האלמנה בבית, בסיועו של חבר, הוא מתפתח והופך למשורר נערץ. הסיפור השמיני "שומר הראש" הוא סיפור תנכי על אהבתו של חייל מצבאו של השופט יפתח לבת יפתח שגורלה נדון לעלות כקורבן לאלוהים. בזכות הסיפור שומר הראש הגעתי לספר הזה. ידידה שלי המליצה לי לקרוא אותו. לדעתה הוא הטוב שבספורים. פשוט, רך, הרהורי אהבהבים אך ללא מעשים. הסיפור התשיעי "המסע עם גדעון" הוא המוכב בין הסיפורים. הוא עוסק בקונפליקט העכשווי שבין השמאל לימין בישראל. האם יצליח הומוסקסואל איש שמאל קיצוני בדעותיו לקיים חיים משותפים עם קצין צבא מהימין, שוביניסט בדיעותיו הנאשם בהתעללות בפלשתינים? שפת הכתיבה שופעת ומהנה בעושרה. בזמן הקריאה הרגשתי כי הסיפורים הללו הם כצומת דרכים בספרות העברית הצעירה והעכשווית. ממליץ בכל ליבי לקרוא את הספר הזה. איתן כ.