אליוטתה*** אזהרה מכיל ספויילרים *** הספר אליוט. מדבר על הגבולות שבין מציאות לדמיון, כל הכוחות שמשתוללים בתוכנו כל הזמן ועל מלחמות החיים שלעיתים מרגישות כמו קרב מתיש בלתי נגמר. ובחירות בלתי נגמרות שמאלצות אותנו להכריע בין הכוחות המשתוללים בקרבנו. אהבתי את הספר הזה. אהבתי אותו כי הוא היה קולח. וכי הוא היה מציאותי, וכי יכולתי לראות אותו קורה. הוא לא "ניסה" להיות שום דבר שלמחבר של הספר לא היה מושג איך הוא מרגיש. אהבתי אותו גם המון בזכות האינטיליגנציה הרגשית הכל כך גבוהה של מי שכתב אותו שהייתה נקודת פתיחה לקריאת הספר הזה. והוא לא אכזב אותי. בין אם מדובר באנושיות הבלתי מתפשרת שלו בהכל ובין אם מדובר בדימויים ההזויים עד מצחיקים שרק "תה" היה יכול לחשוב עליהם. אהבתי את הספר כי היה ברור שהוא סוג של אנלוגיה אבל גם משתלב כולו באירועי החיים האמיתיים. כי ככה הם החיים. המלחמות שמתרוצצות לנו בראש והחלומות הגדולים שלנו שמקווים שבעזרת מעשים הירואיים הכל יפתר. אבל זה לא ככה. העולם והחיים נבנים מעוד לבנה ועוד לבנה ועוד לבנה. עד שיש בניין גדול. אהבתי את זה שהוא מסיים אצל הפסיכולוג, אצל המקום שבו האדם מרשה לעצמו להודות מול מישהו אחר שלא הכל מושלם. ומה שרואים כלפי חוץ זה לא חזות הכל. וגם אהבתי שהספר מסתיים בכך שגם הפסיכולוג שומע את הקולות של הדמויות. כי בסוף, בסוף לכולנו זה קורה. בסוף כולנו בני אדם. בקיצור ממליצה מאוד לקרוא את הספר המדהים הזה :)
אליוטתה*** אזהרה מכיל ספויילרים *** הספר אליוט. מדבר על הגבולות שבין מציאות לדמיון, כל הכוחות שמשתוללים בתוכנו כל הזמן ועל מלחמות החיים שלעיתים מרגישות כמו קרב מתיש בלתי נגמר. ובחירות בלתי נגמרות שמאלצות אותנו להכריע בין הכוחות המשתוללים בקרבנו. אהבתי את הספר הזה. אהבתי אותו כי הוא היה קולח. וכי הוא היה מציאותי, וכי יכולתי לראות אותו קורה. הוא לא "ניסה" להיות שום דבר שלמחבר של הספר לא היה מושג איך הוא מרגיש. אהבתי אותו גם המון בזכות האינטיליגנציה הרגשית הכל כך גבוהה של מי שכתב אותו שהייתה נקודת פתיחה לקריאת הספר הזה. והוא לא אכזב אותי. בין אם מדובר באנושיות הבלתי מתפשרת שלו בהכל ובין אם מדובר בדימויים ההזויים עד מצחיקים שרק "תה" היה יכול לחשוב עליהם. אהבתי את הספר כי היה ברור שהוא סוג של אנלוגיה אבל גם משתלב כולו באירועי החיים האמיתיים. כי ככה הם החיים. המלחמות שמתרוצצות לנו בראש והחלומות הגדולים שלנו שמקווים שבעזרת מעשים הירואיים הכל יפתר. אבל זה לא ככה. העולם והחיים נבנים מעוד לבנה ועוד לבנה ועוד לבנה. עד שיש בניין גדול. אהבתי את זה שהוא מסיים אצל הפסיכולוג, אצל המקום שבו האדם מרשה לעצמו להודות מול מישהו אחר שלא הכל מושלם. ומה שרואים כלפי חוץ זה לא חזות הכל. וגם אהבתי שהספר מסתיים בכך שגם הפסיכולוג שומע את הקולות של הדמויות. כי בסוף, בסוף לכולנו זה קורה. בסוף כולנו בני אדם. בקיצור ממליצה מאוד לקרוא את הספר המדהים הזה :)
אליוטתה*** אזהרה מכיל ספויילרים *** הספר אליוט. מדבר על הגבולות שבין מציאות לדמיון, כל הכוחות שמשתוללים בתוכנו כל הזמן ועל מלחמות החיים שלעיתים מרגישות כמו קרב מתיש בלתי נגמר. ובחירות בלתי נגמרות שמאלצות אותנו להכריע בין הכוחות המשתוללים בקרבנו. אהבתי את הספר הזה. אהבתי אותו כי הוא היה קולח. וכי הוא היה מציאותי, וכי יכולתי לראות אותו קורה. הוא לא "ניסה" להיות שום דבר שלמחבר של הספר לא היה מושג איך הוא מרגיש. אהבתי אותו גם המון בזכות האינטיליגנציה הרגשית הכל כך גבוהה של מי שכתב אותו שהייתה נקודת פתיחה לקריאת הספר הזה. והוא לא אכזב אותי. בין אם מדובר באנושיות הבלתי מתפשרת שלו בהכל ובין אם מדובר בדימויים ההזויים עד מצחיקים שרק "תה" היה יכול לחשוב עליהם. אהבתי את הספר כי היה ברור שהוא סוג של אנלוגיה אבל גם משתלב כולו באירועי החיים האמיתיים. כי ככה הם החיים. המלחמות שמתרוצצות לנו בראש והחלומות הגדולים שלנו שמקווים שבעזרת מעשים הירואיים הכל יפתר. אבל זה לא ככה. העולם והחיים נבנים מעוד לבנה ועוד לבנה ועוד לבנה. עד שיש בניין גדול. אהבתי את זה שהוא מסיים אצל הפסיכולוג, אצל המקום שבו האדם מרשה לעצמו להודות מול מישהו אחר שלא הכל מושלם. ומה שרואים כלפי חוץ זה לא חזות הכל. וגם אהבתי שהספר מסתיים בכך שגם הפסיכולוג שומע את הקולות של הדמויות. כי בסוף, בסוף לכולנו זה קורה. בסוף כולנו בני אדם. בקיצור ממליצה מאוד לקרוא את הספר המדהים הזה :)
אליוטתה*** אזהרה מכיל ספויילרים *** הספר אליוט. מדבר על הגבולות שבין מציאות לדמיון, כל הכוחות שמשתוללים בתוכנו כל הזמן ועל מלחמות החיים שלעיתים מרגישות כמו קרב מתיש בלתי נגמר. ובחירות בלתי נגמרות שמאלצות אותנו להכריע בין הכוחות המשתוללים בקרבנו. אהבתי את הספר הזה. אהבתי אותו כי הוא היה קולח. וכי הוא היה מציאותי, וכי יכולתי לראות אותו קורה. הוא לא "ניסה" להיות שום דבר שלמחבר של הספר לא היה מושג איך הוא מרגיש. אהבתי אותו גם המון בזכות האינטיליגנציה הרגשית הכל כך גבוהה של מי שכתב אותו שהייתה נקודת פתיחה לקריאת הספר הזה. והוא לא אכזב אותי. בין אם מדובר באנושיות הבלתי מתפשרת שלו בהכל ובין אם מדובר בדימויים ההזויים עד מצחיקים שרק "תה" היה יכול לחשוב עליהם. אהבתי את הספר כי היה ברור שהוא סוג של אנלוגיה אבל גם משתלב כולו באירועי החיים האמיתיים. כי ככה הם החיים. המלחמות שמתרוצצות לנו בראש והחלומות הגדולים שלנו שמקווים שבעזרת מעשים הירואיים הכל יפתר. אבל זה לא ככה. העולם והחיים נבנים מעוד לבנה ועוד לבנה ועוד לבנה. עד שיש בניין גדול. אהבתי את זה שהוא מסיים אצל הפסיכולוג, אצל המקום שבו האדם מרשה לעצמו להודות מול מישהו אחר שלא הכל מושלם. ומה שרואים כלפי חוץ זה לא חזות הכל. וגם אהבתי שהספר מסתיים בכך שגם הפסיכולוג שומע את הקולות של הדמויות. כי בסוף, בסוף לכולנו זה קורה. בסוף כולנו בני אדם. בקיצור ממליצה מאוד לקרוא את הספר המדהים הזה :)