אהבה בימי כולרה הוא ספר הכתוב בסגנון בו כותבים ספרי אגדות: בספר דמויות חד מימדיות והרואיות, הארועים בספר גדולים וחובקי עולם, הגיבורים אינם פשוטי העם או שעולים עליה מטאורית מפשטות לגבורה ומימד הזמן חשוב אף הוא.
בספר דנן שתי דמויות עיקריות ועוד דמות שלישית התופסת נפח מסוים. הדמות הראשונה היא דמותו של פלורנטינו אריסה, שבתחילת הספר הוא כבן 18. לבושו לבוש שחורים, הוא נוהג לכתוב בצורה לירית, עצוב וכבד ראש תמיד וצמא לאהבה בצורה אובססיבית. הדמות השניה היא פרמינה דאסה, שבתחילת הספר היא כבת 15, תלמידת בית-ספר. פלורנטינו מתאהב בה, אך אביה מצפה לחתן משובח יותר מדמותו הסגופה של המברקן פלורנטינו, הלבוש שחורים ודמות עגמומית לו תמיד. החתן המבוקש אכן נמצא וזהו הרופא בן למשפחה ידועה ומפורסמת הד"ר חובנאל אורבינו.
הפגישה בין הד"ר לפרמינה דאסה היא בין רופא לפציינטית. אבל משם מחפש הרופא כל הזדמנות לפגוש את הצעירה, כובש את לבה ולמרות האהבה הבוערת בינה לבין פלורנטינו דווקא, שכנועי האב כי הרופא הוא חתן הולם יותר גורמים לצעירה להחזיר את כל מכתבי האהבה לפלורנטינו ולסיים את הקשר.
בין סיום הקשר ועד לחידושו עוברות 51 שנים, תשעה חודשים וארבעה ימים, לאחר מותו בתאונה ביתית של הד"ר. בין לבין שומר פלורנטינו אמונים לפרמינה דאסה בכך שהוא הופך לרב-שגל מומחה, כזה המסוגל לשגול כל אישה מעובדת במשרדו, מולטית, כושית, משרתת ואף נערה בגיל 12, קרובת משפחה. ואיך הוא שומר על אמונים בצורה כזו? בכך שהוא לא מתאהב באף אחת, מגוון את נשואות המשגלים שלו, לא מתחתן וזוכר רק את פרמינה ומשתדל לפגוש רק אותה בכל הזדמנות חברתית.
כיאה לאגדה הדמויות הן חד מימדיות. פלורנטינו שומר על לבושו הביזרי והבושם המוזר כל העת, אף תכונה מתכונותיו אינה משתנה והוא כותב כתיבה לירית גם חוזים מסחריים עד שדודו נוזף בו. כל כך הוא מרבה בכתיבה לירית עד שבאחד מהקטעים המקסימים בספר מסופר עליו כי הוא יושב במקמרת הסופרים בשוק ומסייע בכתיבת מכתבי אהבה לאלה שאינם מסוגלים לכך. באחד הימים הוא מסייע לבחור אחד ולאחר מכן לאהובתו המשתמשת באותו פלורנטינו במתן תשובה לאהובה. עד מהרה הוא מוצא עצמו במשך חודש שלם כותב בינו לבין עצמו מכתבי אהבה. והסוף? זוג האוהבים מגלה מי הוא הכותב, הם מתחתנים ובוחרים בפלורנטינו כסנדק לילדם.