אין דיונים על ביקורות של אחרים
נניח "פילוסופיה מעשית" או דומה לזה. שיעורי ספרות ממאיסים את הקריאה ובודאי את הספרים. רוב הספרים שהם "חובה" בבית הספר מתאימים לקוראים מבוגרים יותר, בעלי סבלנות רבה ויכולת לדחות סיפוקים. כך יוצא שרוב התלמידים (אחרי הבחינות) מתייחסים לספרות כמו שיא השיעמום ומוותרים עליה בשמחה.
אני חושבת שנושא הספרות בתיכון חייב לעבור מהפך. הספרים שנותנים לבני נוער לקרוא לא מעודדים קריאה, להפך. חייבים לשים ספרות מעוררת השראה, מעתיקה נשימה, ספרים בעלי משמעות שאי אפשר להוריד מהיד לפני שמסיימים לקרוא. יש כאלה למי ששואל, וברור שלקרוא על ערפדים זה קל אבל רק בגלל שהחלופה ככ עלובה הנוער לא מחפש משהו אחר. הנוער הוא לא עובדה מוגמרת! תלהיבו אותו, תראו לו משהו חדש! להפסיק ללמוד כי "צריך" הכל מתחיל ונגמר בחינוך
מחשבות, אבל בסוף אותו הנוער הופך לבוגר ובחלקו צורך ספרות איכותית יותר. חוזר לאותם ספרים שלא בדיוק "עשו לו את זה" בגיל הטיפשעשרה, מה לעשות? כנראה שאין להקדים את המאוחר ועולם כמנהגו נוהג. מה שמתאים/מעניין/מפתה/מרגש/מלהיב/מסעיר מרשים ומרתק אותנו בגיל X -לא עובר מסך בגיל Y...(ואני לא הדוגמה כי גם בגיל שש עשרה חיפשתי את הסרטים של ברגמן בקולנוע פריז בתל אביב והיה שם עוד אחד ברחוב הירקון,ואת כל החופרים למיניהם כהיינריך מאן,ג'ויס,סומרסט מוהם,ז'יד איבסן ודומיהם...)נו טוב, זמנים חדשים זמירות חדשות... (-: