זה שאין לנקוב בשמו •לפני 9 שניםתודה לך...על הביקורת של לונדון פריס ורסאי על ילדה עם שיער מוזר מאת דיוויד פוסטר וואלאס
Command•לפני 9 שניםכתבת יפה. ברוכה הבאה :)על הביקורת של לונדון פריס ורסאי על ילדה עם שיער מוזר מאת דיוויד פוסטר וואלאס
מורי•לפני 9 שניםתגידי לי, לונדון, פריז, ורסאי, את חברת קוסמטיקה?על הביקורת של לונדון פריס ורסאי על ילדה עם שיער מוזר מאת דיוויד פוסטר וואלאס
זה שאין לנקוב בשמו •לפני 9 שניםלא הבנתי... הכתיבה שלך מקסימה, אבל באמת שלא הבנתי.על הביקורת של לונדון פריס ורסאי על ילדה עם שיער מוזר מאת דיוויד פוסטר וואלאס
ילדה עם שיער מוזרדיוויד פוסטר וואלאסבאוטובוס אחרי סיור ביד ושם התיישבתי וצפיתי באורות של הבתים מהחלון. חשבתי על ספרים ועל מספרים. שש מיליון, אחת עשרה מיליון, שישים מיליון. לכל אחד יש או היה או יהיה משפחה, שלהם יש משפחה או חברים או מכרים, שגם להם יש משפחה או חברים וכך הלאה. וגם לי יש משפחה. שלה יש משפחה. וכך הלאה, עד שילדה שישבה במושב לפני הציעה לי חטיף. לקרוא את הספר הזה בשבילי היה כמו להישאר ברגע הזה בין המחשבה לשאלה לעוד כמה שעות, מן יצור כלאיים שלופת אותך בתחושת מועקה אך באופן מספיק מחושב כדי להישאר ממש כאן, ילד שמקלף קצת את הפלסטר ברגל, רק טיפה, רק להציץ לראות שהפצע עוד שם וזהו, עד שכל מה שיוצא זה פשוט קול עייף משהו. כן למה לא, אני אשמח למשהו מתוק. את הספר קראתי לפני כמה חודשים, וזה מה שנשאר, לא ביקורת עניינית במיוחד לצערי, אפילו בלי התייחסות לסיפורים או למסות עצמם. עדיין, מומלץ מאוד.
ילדה עם שיער מוזרדיוויד פוסטר וואלאסבאוטובוס אחרי סיור ביד ושם התיישבתי וצפיתי באורות של הבתים מהחלון. חשבתי על ספרים ועל מספרים. שש מיליון, אחת עשרה מיליון, שישים מיליון. לכל אחד יש או היה או יהיה משפחה, שלהם יש משפחה או חברים או מכרים, שגם להם יש משפחה או חברים וכך הלאה. וגם לי יש משפחה. שלה יש משפחה. וכך הלאה, עד שילדה שישבה במושב לפני הציעה לי חטיף. לקרוא את הספר הזה בשבילי היה כמו להישאר ברגע הזה בין המחשבה לשאלה לעוד כמה שעות, מן יצור כלאיים שלופת אותך בתחושת מועקה אך באופן מספיק מחושב כדי להישאר ממש כאן, ילד שמקלף קצת את הפלסטר ברגל, רק טיפה, רק להציץ לראות שהפצע עוד שם וזהו, עד שכל מה שיוצא זה פשוט קול עייף משהו. כן למה לא, אני אשמח למשהו מתוק. את הספר קראתי לפני כמה חודשים, וזה מה שנשאר, לא ביקורת עניינית במיוחד לצערי, אפילו בלי התייחסות לסיפורים או למסות עצמם. עדיין, מומלץ מאוד.
ילדה עם שיער מוזרדיוויד פוסטר וואלאסבאוטובוס אחרי סיור ביד ושם התיישבתי וצפיתי באורות של הבתים מהחלון. חשבתי על ספרים ועל מספרים. שש מיליון, אחת עשרה מיליון, שישים מיליון. לכל אחד יש או היה או יהיה משפחה, שלהם יש משפחה או חברים או מכרים, שגם להם יש משפחה או חברים וכך הלאה. וגם לי יש משפחה. שלה יש משפחה. וכך הלאה, עד שילדה שישבה במושב לפני הציעה לי חטיף. לקרוא את הספר הזה בשבילי היה כמו להישאר ברגע הזה בין המחשבה לשאלה לעוד כמה שעות, מן יצור כלאיים שלופת אותך בתחושת מועקה אך באופן מספיק מחושב כדי להישאר ממש כאן, ילד שמקלף קצת את הפלסטר ברגל, רק טיפה, רק להציץ לראות שהפצע עוד שם וזהו, עד שכל מה שיוצא זה פשוט קול עייף משהו. כן למה לא, אני אשמח למשהו מתוק. את הספר קראתי לפני כמה חודשים, וזה מה שנשאר, לא ביקורת עניינית במיוחד לצערי, אפילו בלי התייחסות לסיפורים או למסות עצמם. עדיין, מומלץ מאוד.
ילדה עם שיער מוזרדיוויד פוסטר וואלאסבאוטובוס אחרי סיור ביד ושם התיישבתי וצפיתי באורות של הבתים מהחלון. חשבתי על ספרים ועל מספרים. שש מיליון, אחת עשרה מיליון, שישים מיליון. לכל אחד יש או היה או יהיה משפחה, שלהם יש משפחה או חברים או מכרים, שגם להם יש משפחה או חברים וכך הלאה. וגם לי יש משפחה. שלה יש משפחה. וכך הלאה, עד שילדה שישבה במושב לפני הציעה לי חטיף. לקרוא את הספר הזה בשבילי היה כמו להישאר ברגע הזה בין המחשבה לשאלה לעוד כמה שעות, מן יצור כלאיים שלופת אותך בתחושת מועקה אך באופן מספיק מחושב כדי להישאר ממש כאן, ילד שמקלף קצת את הפלסטר ברגל, רק טיפה, רק להציץ לראות שהפצע עוד שם וזהו, עד שכל מה שיוצא זה פשוט קול עייף משהו. כן למה לא, אני אשמח למשהו מתוק. את הספר קראתי לפני כמה חודשים, וזה מה שנשאר, לא ביקורת עניינית במיוחד לצערי, אפילו בלי התייחסות לסיפורים או למסות עצמם. עדיין, מומלץ מאוד.
ילדה עם שיער מוזרדיוויד פוסטר וואלאסבאוטובוס אחרי סיור ביד ושם התיישבתי וצפיתי באורות של הבתים מהחלון. חשבתי על ספרים ועל מספרים. שש מיליון, אחת עשרה מיליון, שישים מיליון. לכל אחד יש או היה או יהיה משפחה, שלהם יש משפחה או חברים או מכרים, שגם להם יש משפחה או חברים וכך הלאה. וגם לי יש משפחה. שלה יש משפחה. וכך הלאה, עד שילדה שישבה במושב לפני הציעה לי חטיף. לקרוא את הספר הזה בשבילי היה כמו להישאר ברגע הזה בין המחשבה לשאלה לעוד כמה שעות, מן יצור כלאיים שלופת אותך בתחושת מועקה אך באופן מספיק מחושב כדי להישאר ממש כאן, ילד שמקלף קצת את הפלסטר ברגל, רק טיפה, רק להציץ לראות שהפצע עוד שם וזהו, עד שכל מה שיוצא זה פשוט קול עייף משהו. כן למה לא, אני אשמח למשהו מתוק. את הספר קראתי לפני כמה חודשים, וזה מה שנשאר, לא ביקורת עניינית במיוחד לצערי, אפילו בלי התייחסות לסיפורים או למסות עצמם. עדיין, מומלץ מאוד.
ילדה עם שיער מוזרדיוויד פוסטר וואלאסבאוטובוס אחרי סיור ביד ושם התיישבתי וצפיתי באורות של הבתים מהחלון. חשבתי על ספרים ועל מספרים. שש מיליון, אחת עשרה מיליון, שישים מיליון. לכל אחד יש או היה או יהיה משפחה, שלהם יש משפחה או חברים או מכרים, שגם להם יש משפחה או חברים וכך הלאה. וגם לי יש משפחה. שלה יש משפחה. וכך הלאה, עד שילדה שישבה במושב לפני הציעה לי חטיף. לקרוא את הספר הזה בשבילי היה כמו להישאר ברגע הזה בין המחשבה לשאלה לעוד כמה שעות, מן יצור כלאיים שלופת אותך בתחושת מועקה אך באופן מספיק מחושב כדי להישאר ממש כאן, ילד שמקלף קצת את הפלסטר ברגל, רק טיפה, רק להציץ לראות שהפצע עוד שם וזהו, עד שכל מה שיוצא זה פשוט קול עייף משהו. כן למה לא, אני אשמח למשהו מתוק. את הספר קראתי לפני כמה חודשים, וזה מה שנשאר, לא ביקורת עניינית במיוחד לצערי, אפילו בלי התייחסות לסיפורים או למסות עצמם. עדיין, מומלץ מאוד.
