בת-יה•לפני 7 שניםאני רק מקווה שאת יודעת שאדל הוא ספר בדוי לגמרי.בשום מקום לא נרשמו קורותיה של אדל, ואף אחד לא יודע מה עלה בגורלה. ובטח לא ידוע במה האמינה. הבעל שם טוב זה כבר סיפור אחר.על הביקורת של love על אדל מאת יוכי ברנדס
מורי•לפני 7 שניםאין גאולה בסוף, אלא אם הכוונה פשוט למות ולהגאל מהחיים.על הביקורת של love על אדל מאת יוכי ברנדס
Command•לפני 9 שניםכתבת מעולה ונכון. בהצלחה בהמשך הדרך הנכונה.על הביקורת של love על האוהל האדום מאת אניטה דיאמנט
דינהליס•לפני 9 שניםאת באמת צעירה.כשאת קוראת ספרים מהסוג הזה תסתכלי מי הסופר/ת. במקרה הזה הסופרת אמריקאית. זה ספר, לא יותר מזה. זאת לא עבודת מחקר. יש גם סופרות ישראליות דתיות שכתבו ונגעו בנושאים האלה. זאת החלטה שלך אם לקרא אותם או לא.על הביקורת של love על האוהל האדום מאת אניטה דיאמנט
נונו•לפני 9 שניםהסתכלתי כרגע בפרופיל שלך ושמתי לב שאת בת 13, זהו (ממה שזכור לי מהקצת שקראתי ממנו), ספר קשה במיוחד מבחינה רגשית. לחלוטין מורידה בפנייך את הכובע!על הביקורת של love על האוהל האדום מאת אניטה דיאמנט
אדליוכי ברנדסאני לא יודעת כמה יוכי התכוונה לתוצאה הזו, ואולי זה קרה בגלל שלא מספיק הבנתי את הביקורת שהיא העבירה על היהדות או ליתר דיוק התעלמתי ממנה..... כי אותי אישית הספר פשוט חיזק. לא פעם שמעתי על הבעש"ט וסיפוריו, וחסידות היא הסביבה שלי אבל הספר הזה פשוט הראה הכל מזווית אחרת, זווית של נשמה ולב, עליות וירידות ,ובסוף, תקווה לעתיד טוב של גאולה... זה המסר שאני הרגשתי מהספר... והוא קירב אותי וחיזק בי את האמונה עד בלי די.
אדליוכי ברנדסאני לא יודעת כמה יוכי התכוונה לתוצאה הזו, ואולי זה קרה בגלל שלא מספיק הבנתי את הביקורת שהיא העבירה על היהדות או ליתר דיוק התעלמתי ממנה..... כי אותי אישית הספר פשוט חיזק. לא פעם שמעתי על הבעש"ט וסיפוריו, וחסידות היא הסביבה שלי אבל הספר הזה פשוט הראה הכל מזווית אחרת, זווית של נשמה ולב, עליות וירידות ,ובסוף, תקווה לעתיד טוב של גאולה... זה המסר שאני הרגשתי מהספר... והוא קירב אותי וחיזק בי את האמונה עד בלי די.
אדליוכי ברנדסאני לא יודעת כמה יוכי התכוונה לתוצאה הזו, ואולי זה קרה בגלל שלא מספיק הבנתי את הביקורת שהיא העבירה על היהדות או ליתר דיוק התעלמתי ממנה..... כי אותי אישית הספר פשוט חיזק. לא פעם שמעתי על הבעש"ט וסיפוריו, וחסידות היא הסביבה שלי אבל הספר הזה פשוט הראה הכל מזווית אחרת, זווית של נשמה ולב, עליות וירידות ,ובסוף, תקווה לעתיד טוב של גאולה... זה המסר שאני הרגשתי מהספר... והוא קירב אותי וחיזק בי את האמונה עד בלי די.
אדליוכי ברנדסאני לא יודעת כמה יוכי התכוונה לתוצאה הזו, ואולי זה קרה בגלל שלא מספיק הבנתי את הביקורת שהיא העבירה על היהדות או ליתר דיוק התעלמתי ממנה..... כי אותי אישית הספר פשוט חיזק. לא פעם שמעתי על הבעש"ט וסיפוריו, וחסידות היא הסביבה שלי אבל הספר הזה פשוט הראה הכל מזווית אחרת, זווית של נשמה ולב, עליות וירידות ,ובסוף, תקווה לעתיד טוב של גאולה... זה המסר שאני הרגשתי מהספר... והוא קירב אותי וחיזק בי את האמונה עד בלי די.
אדליוכי ברנדסאני לא יודעת כמה יוכי התכוונה לתוצאה הזו, ואולי זה קרה בגלל שלא מספיק הבנתי את הביקורת שהיא העבירה על היהדות או ליתר דיוק התעלמתי ממנה..... כי אותי אישית הספר פשוט חיזק. לא פעם שמעתי על הבעש"ט וסיפוריו, וחסידות היא הסביבה שלי אבל הספר הזה פשוט הראה הכל מזווית אחרת, זווית של נשמה ולב, עליות וירידות ,ובסוף, תקווה לעתיד טוב של גאולה... זה המסר שאני הרגשתי מהספר... והוא קירב אותי וחיזק בי את האמונה עד בלי די.
אדליוכי ברנדסאני לא יודעת כמה יוכי התכוונה לתוצאה הזו, ואולי זה קרה בגלל שלא מספיק הבנתי את הביקורת שהיא העבירה על היהדות או ליתר דיוק התעלמתי ממנה..... כי אותי אישית הספר פשוט חיזק. לא פעם שמעתי על הבעש"ט וסיפוריו, וחסידות היא הסביבה שלי אבל הספר הזה פשוט הראה הכל מזווית אחרת, זווית של נשמה ולב, עליות וירידות ,ובסוף, תקווה לעתיד טוב של גאולה... זה המסר שאני הרגשתי מהספר... והוא קירב אותי וחיזק בי את האמונה עד בלי די.
דמדומיםסטפני מאייר0לפני הביקורת שלי, אני רוצה לספר לכם משהו על עצמי: בעברי לא קראתי הרבה ספרים, רק קומיקסים מטופשים וספרי ילדים קצרים. אבל את הספרייה הקטנה והריקה בבית הספר הקודם שלי דווקא כן אהבתי, כל יום הייתי הולכת לספרייה, מטיילת ושרה בין הספרים שברובם לא באמת נגעו אי פעם, מסדרת את ספרי "ג'ינג'י" לפי הסדר ועוזרת לילדים המעטים שגילו סקרנות קלה לספרים. יום שישי אחד היה לנו שיעור ספרייה (הכל קרה שם חוץ מקריאת ספרים.) שוטטתי כהרגלי בין הספרים, ופתאום נגלה לנגד עיני ספר כהה ומושך, זוג ידיים לבנות (כמו שתמיד חלמתי שיהיו לי) שמחזיקות תפוח בשל, ממש כריכת החלומות שלי. הסתכלתי על הספר וראיתי את עוביו. 416 עמודים?! חשבתי לעצמי, אין מצב שאני אקרא כל כך הרבה! התקדמתי על פני הספר כדי למצוא ספר קצת יותר קליל וקצר, אבל לא יכולתי להתעלם ממנו. בסוף, לקחתי את הספר וברגע שחזרת הביתה התחלתי לקרוא אותו בלי הפסקה. ועכשיו לביקורת: אין ספק שאני אהיה חייבת ל"דמדומים" חסד נעורים במשך כל ימי חיי (למרות שאני עדיין צעירה.) כי כל מה שקראתי עד היום, הוא בזכות הספר הזה. הוא פתח לי עולמות חדשים מלאים במילים ורומנטיקה. הוא בדיוק הז'אנר שאני אוהבת: שילוב של פנטזיה והמון רומנטיקה. למי שעדיין לא קרא את הספר, ראשית כל, פויה לכם! שנית, ממליצה בהרבה הרבה חום!