Uהמתמידה•לפני 10 שניםכסו אתי באיזאר נהניתי מאד מהקריאה, הגיבורים שם ממש מזכירים לי את סיפורי העלייה והקליטה ולא דרך עיני הממסד שבחר לתאר את הקליטה בדרך מסוימת אלא דרך אנשים פרטיים שלא היו באור הזרקוריםעל הביקורת של אורי רעננה על כסו אותי באיזאר מאת נורה (חורי) חיים
חני •לפני 10 שניםנחמד להשתתף בחוויה שעברת,..על הביקורת של המתמידה על התמונות שעל הקיר מאת ציונית פתאל-קופרווסר
התמונות שעל הקירציונית פתאל-קופרווסרשלום לכולם, אני רוצה לשתף אתכם בחוויה שעברה עלי עם סיום קראית הספר התמונות שלעל הקיר. וחזרתי לקרוא אותו שוב.אני קוראת המון אבל זה לא קרה לי מעולם .התיאורים הכל כך אוטנטיים של המקום, השפה,האוירה שהשתקפה אלי מבין דפי הספר העבירו בי תחושה שך ביקור הסימטאות בגדד . הטיבה הסופרת ציונית פאטל קופרוסר בתיאוריה הכל כך מדוייקים אודות המקום ומנהגיו והצליחה בדרכה המיוחדת לגרום לי להיות שם באותם ימים ולהכיר את הדמויות. רציתי לדעת מה קרה הלאה עם נוריה?ואיך נקלטה בארץ? זה קרה לדעתי כי היתה עברה בי תחושה שיש לי הכירות אישית עם הדמויות מהספר כאילו מדובר בבין משפחה שהשתוקקתי לדעת מה עלה בגורלו.
התמונות שעל הקירציונית פתאל-קופרווסרשלום לכולם, אני רוצה לשתף אתכם בחוויה שעברה עלי עם סיום קראית הספר התמונות שלעל הקיר. וחזרתי לקרוא אותו שוב.אני קוראת המון אבל זה לא קרה לי מעולם .התיאורים הכל כך אוטנטיים של המקום, השפה,האוירה שהשתקפה אלי מבין דפי הספר העבירו בי תחושה שך ביקור הסימטאות בגדד . הטיבה הסופרת ציונית פאטל קופרוסר בתיאוריה הכל כך מדוייקים אודות המקום ומנהגיו והצליחה בדרכה המיוחדת לגרום לי להיות שם באותם ימים ולהכיר את הדמויות. רציתי לדעת מה קרה הלאה עם נוריה?ואיך נקלטה בארץ? זה קרה לדעתי כי היתה עברה בי תחושה שיש לי הכירות אישית עם הדמויות מהספר כאילו מדובר בבין משפחה שהשתוקקתי לדעת מה עלה בגורלו.
התמונות שעל הקירציונית פתאל-קופרווסר0כבר תקופה ארוכה שלא הגיע לידיי ספר שהצליח לרגש ולסחוף אותי כמו רומן הביכורים של הסופרת ציונית פתאל - קופרווסר, "התמונות שעל הקיר". ביד מיומנת ועדינה, הסופרת מכניסה אותנו אט אט לנבכי עולמה המורכב של גיבורת הספר, נוריה. עולם שעצמאות מחשבתית וקידמה יחד עם משפחתיות ומסורת כובלת - משמשים בו בערבוביא. נוריה, אישה המגלמת סוג של איוב מודרני, מלמדת אותנו שיעור של קבלת הדין בענווה, באופן שאינו סותר עשייה ללא פשרות ואי כניעה לגורלה ולתכתיבי החברה. בשפה קולחת ומדויקת, מצליחה הסופרת להפוך את משפחתה של נוריה למיקרוקוסמוס של הקהילה היהודית בעיראק, לתהפוכות ולזרמים ההיסטוריים אשר השפיעו עליה בתחילת המאה ה- 20 ועד לקום המדינה. ממליצה בחום לכל מי שמעוניין להיחשף לטפח נוסף מחייה של הקהילה היהודית המפוארת הזו וליהנות מכתיבה חווייתית, עשירה ומרעננת.
התמונות שעל הקירציונית פתאל-קופרווסר0 את הספר קיבלתי מתנה מהסופרת לאחר שיחת טלפון ביננו. כבת לאב ז"ל שעלה מעירק, בגדד, הסתקרנתי מאד ולשמחתי, נהניתי מאד מהספר. הספר סוחף, מעניין, כתוב יפה, נשאבתי לתוך הסיפור המשפחתי המרגש וגם למדתי המון על החיים של הקהילה היהודית בעירק במחצית הראשונה של המאה העשרים. זהו רומן המתאר מערכת יחסים סוערת בין נוריה, הגיבורה, לבי משפחתה הקרובה והמורחבת, בעלה ובניה, אחיותיה ובעליהן. נוריה היא אישה שאפתנית ומורדת במוסכמות. היא רוצה לקבוע בעצמה את מהלך חייה ולהשתחרר מכבלי המסורת. היא רוצה לבחור עם מי להתחתן ומסרבת לשידוך שמשפחתה הועידה לה. מעשיה אלו, מכעיסים את קרובי משפחתה שמקנאים בה הן ביופיה והן בחוכמתה ומנסים לפגוע בה ובבניה. נוריה היא בעלת כוחות חשמל בידיה, היא רוקחת קרמים לטיפול ויום אחד היא מגיעה לטפל בזמרת מפורסמת שגם לה סוד הקשור בבנה. הן מתיידדות והזמרת עוזרת לה במאבקה מול הגורל האכזרי למטרת הגשמת שאיפותיה. בספר משובצים המון מטבעות לשון בלהג יהודי בבל, כולל תרגום לעברית. זהו סיפור על משפחה ברובע היהודי העתיק בבגדד במחצית הראשונה של המאה העשרים, כולל האמונות התפלות שהיהודים האמינו בהן, המנהגים השונים כגון לחתן ילדות בנות 15 בתוך המשפחה (בין בני דודים), הכישופים והמאגיה, עד העליה מעירק לישראל בשנת 1951. הספר מלא בכשפים. נוריה האמינה שהאחיות שלה כישפו אותה ולכן כל הטרגדיות נוחתות עליה. לא ארחיב בנושא כדי לא לקלקל למי שלא קרה. הכשפים גרמו לנוריה לוותר על משהו שגרם לה להתמוטטות נפשית. בתקופה ההיא האמינו שלידת בנות זה אסון. העדיפו לידת בנים משו שהבנות מביאות רק צרות מכיוון שמהרגע שהן נולדות, צריך לחסוך כסף כדי לשלם לחתן שיתחתן עימן.